ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.זמן הנחת תפילין בבוקר הוא כשעה לפני הנץ החמה. זמן זה נקבע כי מאז סרה מעט חשכת הלילה והתפילין נראות.
ב.מצוה להניח תפילין כל היום. מאחר וקשה לשמור עליהם בטהרה, נהגו להנחים רק בשעת התפילה.
ג.הרוצה להתקדש ולהיטהר וללכת בתפילין כל היום, רשאי ואין בזה יוהרא.
א. זמן הנחת תפילין בבוקר
נאמר בתורה (דברים כח י): "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". "ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש" (ברכות ו א). ומפני שבתפילין נאמר 'ראייה', כלומר שצריך לראותם, קבעו חז"ל שזמן הנחת תפילין בבוקר מתחיל, "משיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירנו" (ברכות ט ב).
מצאנו בפוסקים מספר דעות מהו המועד המדויק של תחילת זמן הנחת תפילין 1 :
השיטה המרכזית היא בין 52 דקות לשעה לפני הנץ.
יש מאחרים ל42 דקות לפני הנץ ויש מאחרים יותר ל35-40 דקות לפני הנץ.
ב. הנחת תפילין כל היום
"מצותן (של התפילין) להיותן עליו כל היום. אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהם וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול ליזהר בהן- על כן נהגו שלא להניחן כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפילה" (טור סי' לז).
מאחר שזמן קריאת שמע ותפילה הוא זמן קצר יחסית וכל אחד יכול להיזהר בו מהיסח הדעת ולשמור על גוף נקי (ב"י שם).
השו"ע כתב שנהגו לא להניח תפילין כל היום. מאידך לשיטת הגר"א יש להניח תפילין כל היום.
למעשה, מנהג רוב העולם וביניהם גדולי ישראל, כשו"ע. אמנם, היו רבים מגדולי ישראל שנהגו לילך בתפילין כל היום והרוצה לנהוג כמותם, רשאי ואין בזה יוהרא (ובלבד שישמור על קדושת התפילין) 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
