ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
וְכָל זֹאת בָּאַתְנוּ* מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הַנִּפְרָזָה* מִכָּל עִיּוּן וּמַחְשָׁבָה, בְּחֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹגְעִים לַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ וְלַמֹּחַ הַחוֹשֵׁב*, שֶׁצָּוְחוּ עָלֶיהָ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת, בְּיִחוּד הַמְקֻבָּלִים; הַיִּרְאָה, שֶׁבָּאָה הִיא עַצְמָהּ מִמִּעוּט הַלִּמּוּד וְהַיְדִיעָה בְּאֵיכוּתָהּ* שֶׁל מִדַּת הַיִּרְאָה* בִּכְלָל, וּבְהִתְגַּדְּלָהּ פֶּרֶא בַּלֵּב הִיא מִתְהַפֶּכֶת לְפַלָּצוּת* וּבְעָתָה*, הָרְחוֹקָה מִיִּרְאַת רוֹמְמוּת* הֲדַר כְּבוֹד עֶלְיוֹן, הַמַּתְחֶלֶת מֵהַהַכָּרָה הַבְּרוּרָה עַד כַּמָּה הַלִּמּוּדִים הָאֱלֹהִיִּים פּוֹעֲלִים לְטוֹבָה עַל הַתַּרְבּוּת הַכְּלָלִית עֲדֵי עַד, וְעַד כַּמָּה הֵם מְבִיאִים אוֹרָה שֶׁל שֶׁקֶט שַׁלְוָה וָצֶדֶק לָעוֹלָם מִמְּקוֹר שֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, "גָּדוֹל ד' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ הָא לָאו* בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ [כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ] לָאו אִיהוּ* גָּדוֹל וְלָאו אִיהוּ מְהֻלָּל", וַאֲפִלּוּ מֵהַיִּרְאָה הַחֶשְׁבּוֹנִית* שֶׁל עֹז מִדַּת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל אֱלֹהֵי אֱמֶת, אֲשֶׁר "אֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, לֹא מַשֹּׂא פָּנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ וְהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן".
שם שמים בשטרות
כְּנֶגֶד פִּרְצַת* הַיְוָנִים וְהַמִּתְיַוְּנִים, שֶׁכָּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, תִּקְּנוּ לִכְתֹּב שֵׁם שָׁמַיִם אֲפִלּוּ בִּשְׁטָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַהַפְרָזָה הַבָּאָה מִזֶּה אַחַר כָּךְ מִצַּד הָעָם, עַד שֶׁנִּמְצָא שְׁטָר מֻטָּל בְּאַשְׁפָּה*, עָשׂוּ יוֹם טוֹב כְּשֶׁבִּטְּלוּ אַדְכַּרְתָּא מִשְּׁטָרַיָּא*, מִשּׁוּם עֵת לַעֲשׂוֹת לַד'. "אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים", "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
63 - אמונה חלק ג'
64 - אמונה חלק ד'
65 - אמונה חלק ה'
טען עוד
אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו לֹא נִכְתֹּב שֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁטָרוֹת, אֲבָל עַל עַמּוּדֵי סִפְרוּתֵנוּ הַחַיָּה, וַדַּאי חוֹבָתֵנוּ כָּעֵת לִכְתֹּב שֵׁם אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בִּסְפָרִים, בְּחוֹבְרוֹת, בְּמַאֲמָרִים, בְּחֶזְיוֹנוֹת, בְּשִׁירִים, בְּפֵרוּשִׁים, וּבִדְרוּשִׁים, וּבְכָל אוֹתָם הַכֵּלִים שֶׁהַמַּחְשָׁבוֹת נִכְנָסוֹת עַל יָדָם לִרְשׁוּת הַצִּבּוּר, וּנְשִׂימֵם "בְּמָנָא דִּכְשַׁר* לְמִקְנִיָּא בֵּהּ" רַעְיוֹנוֹת וְדֵעוֹת, בְּיָמֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ. נַרְחִיב אֶת מִדַּת הַלִּמּוּד הָעִיּוּן וְהַדְּרִישָׁה עַל אֹפִי* הַמַּחְשָׁבִי שֶׁלָּנוּ, לְכָל אֲגַפָּיו, נִקְבַּע גַּם עָלָיו מַסֶּכֶת*, נַעֲשֶׂה גַּם בּוֹ חֲרִיפִים וּבְקִיאִים, גְּדוֹלִים וּגְאוֹנִים, נְנַסֶּה כֹּחֵנוּ יוּכַל הֱיוֹת שֶׁאוֹר הַמַּחְשָׁבָה יְיַשֵּׁר לָנוּ* אֶת הַדֶּרֶךְ, גַּם עַל הַחַיִּים וְהַמַּעֲשֶׂה, גַּם עַל הַתַּלְמוּד וְהַהוֹרָאָה. הַהֶרְגֵּל לְשׁוֹטֵט בְּהֵיכַל הָרַעְיוֹן, לְאַנְשֵׁי דֵּעָה, לְטַיֵּל בֵּין שְׂדֵרוֹת הַשִּׁטּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁבְּדַרְכֵי תּוֹרַת הַמַּחְשָׁבָה, יְעוֹדֵד אֶת רוּחֵנוּ, וְיָקִיץ לִתְחִיַּת עֲלוּמִים אֶת כֹּחוֹתֵינוּ הַנִּרְדָּמִים וַעֲיֵפִים מִקֹּצֶר רוּחַ, וִיבִיאֵנוּ לְהַכִּיר, לְעַצְמֵנוּ, וּלְזוּלָתֵנוּ, אֶת חָסְנָהּ* וְעָשְׁרָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֶת בְּהִירוּת מַחְשַׁבְתָּהּ וּקְדֻשַּׁת מוּסָרָהּ, "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה, שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ד' הִיא תִתְהַלָּל, תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ", וְיִתֵּן לָנוּ יְכֹלֶת לְהַרְאוֹת הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ שֶׁל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים זֹאת, "דִכְלִילָא מִכָּל גְּוָנִין"*, עַל בָּנֶיהָ.
(אֶדֶר הַיְקָר, מְעַט צֳרִי- המשך)
______________________
בָּאַתְנוּ – באה לנו. הַנִּפְרָזָה – המוגזמת. בְּאֵיכוּתָהּ – בתכונה האמתית. הַיִּרְאָה – יראת ה'. לְפַלָּצוּת – דבר מזעזע. וּבְעָתָה – מפחיד. מִיִּרְאַת רוֹמְמוּת וכו' – יראת ה' שנובעת מההכרה ברוממות ה'. הָא לָאו – משמע שאם אינו. לָאו אִיהוּ וכו' – גדלות ה' מופיעה מכוח פעולתם של ישראל. וַאֲפִלּוּ מֵהַיִּרְאָה הַחֶשְׁבּוֹנִית וכו' – יראת העונש אף היא מוסיפה צדק ושלווה בעולם. פִּרְצַת – הגזֵרה שגזרו על ישראל. מֻטָּל בְּאַשְׁפָּה – ויש בזה ביזיון לשם שמים הכתוב בשטרות. אַדְכַּרְתָּא מִשְּׁטָרַיָּא – הזכרות שם ה' בשטרות. בְּמָנָא דִּכְשַׁר וכו' – בכלי הכשר לקנות בו. אֹפִי – תוכן. מַסֶּכֶת – לימוד שיטתי. יְיַשֵּׁר לָנוּ – נוכל להוציא על ידו הדרכות מעשיות. חָסְנָהּ – חוזקה. דִכְלִילָא מִכָּל גְּוָנִין – כלולה מכל הצבעים, משל לכך שכנסת ישראל כוללת בקרבה את כל התכנים.
ביאורים
הלימוד המועט בספרי אמונה נובע מתוך יראה מפני עיסוק בנושאים אלו. ישנו פחד משתק מפני ההשלכות של הלימוד, שמא ימעיט הלימוד את יראת השמים. פחד זה נובע מזה שלא למדו מהי יראת שמים אמתית. וכשאין לימוד מעמיק, המושגים של יראת שמים שיש אצל שלומי אמוני ישראל הופכים להיות למושגים מעוותים. יראת ה' הופכת למפחידה ולמאיימת, במקום שהיא תגיע למה שהיא אמורה להיות – יראת רוממות שמרוממת את האדם, ונותנת לו כוחות. הלימודים בספרי האמונה לא רק שירוממו את ההבנה של עם ישראל, אלא גם ישפיעו לטובה על חיינו ועל לימוד התורה וקיומה, ואפילו ישפיעו על הוגי הדעות של אומות העולם, כמו שהשפיע הרמב"ם, וכן רבים מגדולי ישראל, על השיח במחשבה העולמית.
אנחנו צריכים לזהות את נקודת השבר של הדור שלנו, ולפעול למען תיקונו. מצינו כזאת גם בעבר. החשמונאים ראו ששם שמים נשכח בקרב האומה בגלל היוונים שגזרו עלינו לכתוב על קרן השור שאין לנו חלק באלוהי ישראל. כנגד זה הם תיקנו לכתוב שם שמים בכל מקום, אפילו בשטרות של ענייני חולין, שעמם נפגשים בכל יום ויום, כדי להחדיר את מציאות ה' והשפעתו על חיינו.
גם היום אנו צריכים להזכיר שם שמים בכל מקום. אמנם לא בשטרות, אלא בדבר שמשפיע יותר מכול, והוא הספרות. אנחנו צריכים לכתוב את תפיסת העולם העמוקה והרחבה, השלמה והכוללת של היהדות בכל מקום. בעיתונים, בספרים, בשירים ובכל תחום שבו האדם קורא ונפגש עם רעיונות ותפיסות עולם. לא צריך לבחול באף דרך. אך בשביל כך אנו צריכים להעמיק בלימוד האמונה מתוך מקורות ישראל. ללמוד באופן שיטתי ומסודר את היסודות העתיקים, ומתוכם ליצור משנה רלוונטית ועמוקה. כך נראה את יופייה של התורה ועד כמה האמת השלמה שלה עולה על כל תפיסות העולם המשוטטות בעולם. כך נשיב את הבנים שהתרחקו הביתה, אל אמונת ישראל.
הרחבות
בין יראת שמים ליראת המחשבות
וְכָל זֹאת בָּאַתְנוּ מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הַנִּפְרָזָה מִכָּל עִיּוּן וּמַחְשָׁבָה, בְּחֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹגְעִים לַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ וְלַמֹּחַ הַחוֹשֵׁב. יראת שמים ויראת חטא הן תכונות גדולות וחשובות מאוד. אולם הרב קוק אומר שאסור שהיראה תחסום את האדם מלימוד עיוני בענייני האמונה מתוך חשש שמא יגיע למסקנות שאינן נכונות. וכך הוא כותב: "החסרון היותר גדול שיש בתכונתה של יראת שמים, שאינה מחוברת יפה באורה של תורה, היא מה שבמקום יראת חטא , היא מתחלפת על יראת המחשבה , וכיוון שהאדם מתחיל להיות מתירא לחשוב, הרי הוא הולך וטובל בבוץ הבערות, הנוטלת את אור נשמתו, מכשלת את כוחו, ומעיבה את רוחו" [שמונה קבצים, א רסז]. יראת חטא שאינה נכונה, יכולה לחסום את האדם מעיסוק עיוני בעיקרי האמונה, ולכן צריך לבסס את היראה באופן נכון. אולם יראת הרוממות טהורה יותר מיראת החטא, וגדולה יותר ממנה (כמו שכותב הרב קוק בפסקה שבה אנו עוסקים). יראת הרוממות היא יראת כבוד כלפי ה' מתוך הבנה עמוקה בקטנותנו ביחס לאין סוף של הקב"ה. אם-כן, אדרבה, עיסוק עיוני ביסודות האמונה יכול לבנות בקרב האדם קומה גבוהה יותר ביראת הרוממות.
הרב קוק מסביר שיראת המחשבות נגרמת בגלל מצב רוחני ירוד של האדם: " החטא גורם שהאדם מתירא מפני מחשבתו , ועל כן אינינו מרבה לעיין במושכלות העליונות. וכל מה שהאדם מתרחק מן החטא, כך מתמעטת פחדתו מן המחשבה, ויוכל לעלות במרחבי אין קץ ובדברים העומדים ברומו של עולם, בציוריו" [שמונה קבצים א, נו]. אדם השרוי בחטא מפחד ליפול עוד, ולכן הוא עושה לעצמו גדרים וגבולות החוסמים אותו גם מהתעלות רוחנית. אולם ככל שהאדם יתרחק מהחטא, הוא לא יהיה זקוק לאותם מחסומים ולא יפחד מלעסוק בענייני אמונה.
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
לקום מהתחתית של התחתית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
