ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
...כְּבוֹד מַעֲלָתָם יוֹדְעִים, הִנְנִי תָּמִיד מַכְרִיז כִּי עָלֵינוּ לָשִׂים לֵב עַל כָּל הַתְּלוּנָה שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁצָּעֲקוּ עַל הָעֲזִיבָה שֶׁל הַמָּאוֹר הַפְּנִימִי* שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמִּמֶּנּוּ נֵדַע אֶת ד'* וּבוֹ צְרוֹר הַחַיִּים* צָרוּר בְּמִלּוּאוֹ וְטוּבוֹ. הַקֻּבְלָנָא* אָמְנָם נֶחְלְקָה לְשָׁלֹשׁ צְעָקוֹת:
א. עַל דְּבַר לִמּוּד הַקַּבָּלָה וְחָכְמַת הָאֱמֶת.
ב. עַל דְּבַר לִמּוּד הַמּוּסָר וְחָכְמַת הַמִּדּוֹת.
ג. עַל דְּבַר לִמּוּד הַהִגָּיוֹן וְהַחָכְמָה הַשִּׂכְלִית.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
65 - אמונה חלק ה'
66 - אמונה חלק ו'
67 - אמונה חלק ז'
טען עוד
בֵּין כָּל אֶחָד מֵהַמַּכְרִיזִים הַלָּלוּ נִמְצָא נְטִיּוֹת שׁוֹנוֹת, וְלִפְעָמִים אֶחָד קוֹרֵא תִּגָּר* עַל הַמִּקְצוֹעַ שֶׁל זוּלָתוֹ. וְעַד קָרוֹב לְיָמֵינוּ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה* שֶׁכָּל מִי שֶׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ לָתוּר בַּחָכְמָה בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, בָּרַר לוֹ מִקְצוֹעַ אֶחָד: אוֹ קַבָּלָה אוֹ מוּסָר אוֹ חָכְמָה. וְהַחִלּוּק הַזֶּה גָּרַם שֶׁבִּרְבוֹת הַזְּמַן הַתַּלְמִידִים הַמְקַבְּלִים בְּיִחוּד אֶת הַשְׁפָּעָתָם מִפִּי סְפָרִים וְלֹא מִפִּי סוֹפְרִים, הָלְכוּ וְנִתְקַטְּנוּ הַרְבֵּה מֵרַבּוֹתֵיהֶם, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתָּם*, וּמָצָא כָּל אֶחָד בַּמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ נִגּוּד לְהַמִּקְצוֹעַ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְהַנִּגּוּדִים בְּעַצְמָם הָיוּ כְּמִין תְּנָאִים מֻכְרָחִים לְהַשְׁלָמַת הַשִּׁטָּה הַבִּלְתִּי מְשֻׁכְלֶלֶת כָּרָאוּי, עַד שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן נִתְקַבְּלוּ עַל הַדַּעַת רַק הַנִּגּוּדִים, וּבִלְבָבוֹת רַבִּים נִשְׁאֲרוּ הַטְּעָנוֹת הַשּׁוֹלְלוֹת שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים, עַד שֶׁ"הַקַּבָּלָה" נֶעֶזְבָה מִפְּנֵי הַטְּעָנוֹת שֶׁבַּעֲלֵי הַמּוּסָר וְהַמֶּחְקָר אוֹמְרִים שֶׁהַמִּקְצוֹעַ שֶׁלָּהֶם הוּא הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל מֻשְׁרָשׁ בּוֹ, וּמִמֵּילָא אֵין לָלֶכֶת בִּגְדוֹלוֹת וְנִסְתָּרוֹת. "הַמּוּסָר" נֶעֱזַב מִפְּנֵי שֶׁבַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה אוֹמְרִים שֶׁעִקַּר הַכֹּל הִיא הַיְדִיעָה וְהַכַּוָּנָה שֶׁל הַנִּסְתָּר, וְכָל מַה שֶּׁזּוּלַת זֶה הוּא רַק עֲרַאי וְטָפֵל. וְ"הַחָכְמָה הַשִּׂכְלִית" נֶעֱזֶבֶת מִפְּנֵי שֶׁשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת אוֹמְרוֹת שֶׁרַק בָּהֶן, אוֹ בְּאַחַת מֵהֵן, תְּלוּיָה כָּל הַיְשׁוּעָה הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית. אִם כֵּן רַק מַעֲמָסָה וַחֲשַׁשׁ הֶזֵּק הוּא לָלֶכֶת בַּ"חָכְמָה הַשִּׂכְלִית" וּלְעַיֵּן בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁנִּבְנוּ עַל פִּיהָ.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מַאֲמָרֵי מוּסָר, הַדְרָכָה (בְּלִמּוּד) לְבֵית הַוַּעַד, עמ' 293)
______________________
הַמָּאוֹר הַפְּנִימִי – לימוד אגדה ופנימיות התורה. צְרוֹר הַחַיִּים – אוצר החיים. הַקֻּבְלָנָא – התלונה והתוכחה. קוֹרֵא תִּגָּר – מערער, משיג. הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה – הדרך הרגילה. לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתָּם – להבין דעת רבותיהם כראוי.
ביאורים
לימוד פנימיות התורה נזנח במהלך דורות רבים. אך רק המפגש עם המאור הפנימי של התורה יגרום לדעת את ה' ולהתחבר אליו באמת. לכן כל גדולי הדורות זעקו על כך שלא לומדים אמונה. אם נשים לב, לימודי אמונה מתחלקים לשלושה סוגים:
א. קבלה – החלק שמבוסס על ספר הזוהר, וכולל את כל הספרים שנכתבו על מנת לפרש אותו או כדי להמשיך את דרכו, כמו ספרי הרמ"ק, האר"י ועוד. חלק זה עוסק בהבנת מהות בריאת העולם ובהבנת הקשר בין העולמות העליונים לעולם שלנו.
ב. מוסר – חלק זה, שראשיתו בדברי המוסר של התלמוד והמשכו בספרי מוסר כמו 'חובות הלבבות', 'מסילת ישרים' ועוד, עניינו הוא תיקון האדם ומידותיו. הוא לא עוסק במה שמתרחש למעלה בשמים, אלא במה שמתרחש באדם. ספרים אלו עסוקים בבירור מתמיד על תפקיד האדם ועל צמצום הפער בין התכלית למימושה. הלימוד בספרי המוסר התעצם עם הופעתו של רבי ישראל מסלנט, שהקים תנועה שלמה של לימוד מוסר הכוללת ישיבות רבות, ושל לימוד ספרי מוסר בהתפעלות ובהתרגשות רבה.
ג. ההיגיון – אפשר לכנות חלק זה בשם פילוסופיה יהודית. חכמי ישראל רבים, בעיקר בימי הביניים, עסקו בשאלות פילוסופיות רבות, כמו הוכחות על מציאות ה', הוכחות לכך שהתורה מן השמים, ועל אמִתותה של התורה שבעל פה. לשם כך השתמשו רבות בחוכמת ההיגיון ובלוגיקה כדי להוכיח את טענותיהם. רס"ג ב'אמונות ודעות' הלך בדרך זו, גם הרמב"ם ב'מורה נבוכים', וכן רבים.
אך לצערנו נוצר מצב שכל גדול בישראל שחיבר ספר וזעק על מיעוט לימוד האמונה, הובן שהוא רוצה שילמדו דווקא את הסגנון של הלימוד שלו. אם כתב ספר בענייני מוסר, למשל – זעק על החוסר בלימוד מוסר. בחלק מהמקרים אף שללו גדולי ישראל את הלימוד בחלקי האמונה האחרים. כמו, למשל, התנגדותו הידועה של רבי נחמן מברסלב, שחיבר ספר עמוק בענייני עבודת ה' ואמונה, ללימוד ספרי ההיגיון, ובראשם 'מורה נבוכים'. כל גישה סברה שהיא המענה הבלעדי לשבר של האומה שזנחה את דבר ה', והזניחה את הלימוד בספרים האחרים.
הרחבות
הדרך לדעת את ה'
הַמָּאוֹר הַפְּנִימִי שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמִּמֶּנּוּ נֵדַע אֶת ד'. כיצד אפשר לדעת את ה', הרי כל מציאותו נשגבה מאיתנו?! הרב קוק כותב שדרך לימוד התורה אפשר להגיע 'לידיעת ה''. המקור לדבריו הוא בגמרא ובזוהר. הגמרא דורשת על הפסוק "אנכי ה' אלהיך" [שמות כ, ב] שהמילה אנכי היא בראשי תיבות: "אנא נפשי כתבית יהבית" [שבת קה, א]. רש"י פירש את המילה 'נפשי' – 'בעצמי'. אם-כן, משמעות הגמרא היא שהקב"ה בעצמו כתב ונתן את התורה.
פירוש נוסף מגלה רובד עמוק יותר בכוונת הגמרא: בספר דגל מחנה אפרים (רבי משה אפרים, נכדו של הבעש"ט) ביאר שצריך להבין את הגמרא כפשט המילים, אני את נפשי כתבתי ונתתי, "כביכול נפשו של הקדוש ברוך הוא הוא ממש בתורה" [פירוש על פרשת כי תשא]. פירוש זה נשמע רעיון רוחני מופשט ואינו מובן. אולם יש שפירשו שהכוונה ברעיון זה היא שמידותיו של הקב"ה, רצונו, גדולתו וכבודו ניכרים מתוך התורה. וכן כתב בעל התורה תמימה : "מהות הקדוש ברוך הוא כביכול, דהיינו רצונו וכבודו וגדולתו וענותנותו, נראים ונכרים מתורתו... רצונו לומר תכונת נפשי... נתתי לדעת ולהכיר מתוך כתבי, דהיינו מתורתי" [שמות כ, הערה ג; רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תורה קעג; שו"ת בניין עולם, הקדמה מבן המחבר].
הקב"ה נתן לנו תורה שמדריכה את חיינו. מתוך לימוד התורה אפשר להיפגש עם רצון ה' וללמוד כיצד ראוי שנחיה את חיינו, וכן לראות את גדלותו, רחמיו וחסדיו. זו הדרך לדעת את ה'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכלוך הקדוש
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רמב"ם וכוזרי
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שימוש נכון בתנור הביתי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
