ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
...כְּבוֹד מַעֲלָתָם יוֹדְעִים, הִנְנִי תָּמִיד מַכְרִיז כִּי עָלֵינוּ לָשִׂים לֵב עַל כָּל הַתְּלוּנָה שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁצָּעֲקוּ עַל הָעֲזִיבָה שֶׁל הַמָּאוֹר הַפְּנִימִי* שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמִּמֶּנּוּ נֵדַע אֶת ד'* וּבוֹ צְרוֹר הַחַיִּים* צָרוּר בְּמִלּוּאוֹ וְטוּבוֹ. הַקֻּבְלָנָא* אָמְנָם נֶחְלְקָה לְשָׁלֹשׁ צְעָקוֹת:
א. עַל דְּבַר לִמּוּד הַקַּבָּלָה וְחָכְמַת הָאֱמֶת.
ב. עַל דְּבַר לִמּוּד הַמּוּסָר וְחָכְמַת הַמִּדּוֹת.
ג. עַל דְּבַר לִמּוּד הַהִגָּיוֹן וְהַחָכְמָה הַשִּׂכְלִית.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
65 - אמונה חלק ה'
66 - אמונה חלק ו'
67 - אמונה חלק ז'
טען עוד
בֵּין כָּל אֶחָד מֵהַמַּכְרִיזִים הַלָּלוּ נִמְצָא נְטִיּוֹת שׁוֹנוֹת, וְלִפְעָמִים אֶחָד קוֹרֵא תִּגָּר* עַל הַמִּקְצוֹעַ שֶׁל זוּלָתוֹ. וְעַד קָרוֹב לְיָמֵינוּ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה* שֶׁכָּל מִי שֶׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ לָתוּר בַּחָכְמָה בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, בָּרַר לוֹ מִקְצוֹעַ אֶחָד: אוֹ קַבָּלָה אוֹ מוּסָר אוֹ חָכְמָה. וְהַחִלּוּק הַזֶּה גָּרַם שֶׁבִּרְבוֹת הַזְּמַן הַתַּלְמִידִים הַמְקַבְּלִים בְּיִחוּד אֶת הַשְׁפָּעָתָם מִפִּי סְפָרִים וְלֹא מִפִּי סוֹפְרִים, הָלְכוּ וְנִתְקַטְּנוּ הַרְבֵּה מֵרַבּוֹתֵיהֶם, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתָּם*, וּמָצָא כָּל אֶחָד בַּמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ נִגּוּד לְהַמִּקְצוֹעַ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְהַנִּגּוּדִים בְּעַצְמָם הָיוּ כְּמִין תְּנָאִים מֻכְרָחִים לְהַשְׁלָמַת הַשִּׁטָּה הַבִּלְתִּי מְשֻׁכְלֶלֶת כָּרָאוּי, עַד שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן נִתְקַבְּלוּ עַל הַדַּעַת רַק הַנִּגּוּדִים, וּבִלְבָבוֹת רַבִּים נִשְׁאֲרוּ הַטְּעָנוֹת הַשּׁוֹלְלוֹת שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים, עַד שֶׁ"הַקַּבָּלָה" נֶעֶזְבָה מִפְּנֵי הַטְּעָנוֹת שֶׁבַּעֲלֵי הַמּוּסָר וְהַמֶּחְקָר אוֹמְרִים שֶׁהַמִּקְצוֹעַ שֶׁלָּהֶם הוּא הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל מֻשְׁרָשׁ בּוֹ, וּמִמֵּילָא אֵין לָלֶכֶת בִּגְדוֹלוֹת וְנִסְתָּרוֹת. "הַמּוּסָר" נֶעֱזַב מִפְּנֵי שֶׁבַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה אוֹמְרִים שֶׁעִקַּר הַכֹּל הִיא הַיְדִיעָה וְהַכַּוָּנָה שֶׁל הַנִּסְתָּר, וְכָל מַה שֶּׁזּוּלַת זֶה הוּא רַק עֲרַאי וְטָפֵל. וְ"הַחָכְמָה הַשִּׂכְלִית" נֶעֱזֶבֶת מִפְּנֵי שֶׁשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת אוֹמְרוֹת שֶׁרַק בָּהֶן, אוֹ בְּאַחַת מֵהֵן, תְּלוּיָה כָּל הַיְשׁוּעָה הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית. אִם כֵּן רַק מַעֲמָסָה וַחֲשַׁשׁ הֶזֵּק הוּא לָלֶכֶת בַּ"חָכְמָה הַשִּׂכְלִית" וּלְעַיֵּן בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁנִּבְנוּ עַל פִּיהָ.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מַאֲמָרֵי מוּסָר, הַדְרָכָה (בְּלִמּוּד) לְבֵית הַוַּעַד, עמ' 293)
______________________
הַמָּאוֹר הַפְּנִימִי – לימוד אגדה ופנימיות התורה. צְרוֹר הַחַיִּים – אוצר החיים. הַקֻּבְלָנָא – התלונה והתוכחה. קוֹרֵא תִּגָּר – מערער, משיג. הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה – הדרך הרגילה. לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתָּם – להבין דעת רבותיהם כראוי.
ביאורים
לימוד פנימיות התורה נזנח במהלך דורות רבים. אך רק המפגש עם המאור הפנימי של התורה יגרום לדעת את ה' ולהתחבר אליו באמת. לכן כל גדולי הדורות זעקו על כך שלא לומדים אמונה. אם נשים לב, לימודי אמונה מתחלקים לשלושה סוגים:
א. קבלה – החלק שמבוסס על ספר הזוהר, וכולל את כל הספרים שנכתבו על מנת לפרש אותו או כדי להמשיך את דרכו, כמו ספרי הרמ"ק, האר"י ועוד. חלק זה עוסק בהבנת מהות בריאת העולם ובהבנת הקשר בין העולמות העליונים לעולם שלנו.
ב. מוסר – חלק זה, שראשיתו בדברי המוסר של התלמוד והמשכו בספרי מוסר כמו 'חובות הלבבות', 'מסילת ישרים' ועוד, עניינו הוא תיקון האדם ומידותיו. הוא לא עוסק במה שמתרחש למעלה בשמים, אלא במה שמתרחש באדם. ספרים אלו עסוקים בבירור מתמיד על תפקיד האדם ועל צמצום הפער בין התכלית למימושה. הלימוד בספרי המוסר התעצם עם הופעתו של רבי ישראל מסלנט, שהקים תנועה שלמה של לימוד מוסר הכוללת ישיבות רבות, ושל לימוד ספרי מוסר בהתפעלות ובהתרגשות רבה.
ג. ההיגיון – אפשר לכנות חלק זה בשם פילוסופיה יהודית. חכמי ישראל רבים, בעיקר בימי הביניים, עסקו בשאלות פילוסופיות רבות, כמו הוכחות על מציאות ה', הוכחות לכך שהתורה מן השמים, ועל אמִתותה של התורה שבעל פה. לשם כך השתמשו רבות בחוכמת ההיגיון ובלוגיקה כדי להוכיח את טענותיהם. רס"ג ב'אמונות ודעות' הלך בדרך זו, גם הרמב"ם ב'מורה נבוכים', וכן רבים.
אך לצערנו נוצר מצב שכל גדול בישראל שחיבר ספר וזעק על מיעוט לימוד האמונה, הובן שהוא רוצה שילמדו דווקא את הסגנון של הלימוד שלו. אם כתב ספר בענייני מוסר, למשל – זעק על החוסר בלימוד מוסר. בחלק מהמקרים אף שללו גדולי ישראל את הלימוד בחלקי האמונה האחרים. כמו, למשל, התנגדותו הידועה של רבי נחמן מברסלב, שחיבר ספר עמוק בענייני עבודת ה' ואמונה, ללימוד ספרי ההיגיון, ובראשם 'מורה נבוכים'. כל גישה סברה שהיא המענה הבלעדי לשבר של האומה שזנחה את דבר ה', והזניחה את הלימוד בספרים האחרים.
הרחבות
הדרך לדעת את ה'
הַמָּאוֹר הַפְּנִימִי שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמִּמֶּנּוּ נֵדַע אֶת ד'. כיצד אפשר לדעת את ה', הרי כל מציאותו נשגבה מאיתנו?! הרב קוק כותב שדרך לימוד התורה אפשר להגיע 'לידיעת ה''. המקור לדבריו הוא בגמרא ובזוהר. הגמרא דורשת על הפסוק "אנכי ה' אלהיך" [שמות כ, ב] שהמילה אנכי היא בראשי תיבות: "אנא נפשי כתבית יהבית" [שבת קה, א]. רש"י פירש את המילה 'נפשי' – 'בעצמי'. אם-כן, משמעות הגמרא היא שהקב"ה בעצמו כתב ונתן את התורה.
פירוש נוסף מגלה רובד עמוק יותר בכוונת הגמרא: בספר דגל מחנה אפרים (רבי משה אפרים, נכדו של הבעש"ט) ביאר שצריך להבין את הגמרא כפשט המילים, אני את נפשי כתבתי ונתתי, "כביכול נפשו של הקדוש ברוך הוא הוא ממש בתורה" [פירוש על פרשת כי תשא]. פירוש זה נשמע רעיון רוחני מופשט ואינו מובן. אולם יש שפירשו שהכוונה ברעיון זה היא שמידותיו של הקב"ה, רצונו, גדולתו וכבודו ניכרים מתוך התורה. וכן כתב בעל התורה תמימה : "מהות הקדוש ברוך הוא כביכול, דהיינו רצונו וכבודו וגדולתו וענותנותו, נראים ונכרים מתורתו... רצונו לומר תכונת נפשי... נתתי לדעת ולהכיר מתוך כתבי, דהיינו מתורתי" [שמות כ, הערה ג; רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תורה קעג; שו"ת בניין עולם, הקדמה מבן המחבר].
הקב"ה נתן לנו תורה שמדריכה את חיינו. מתוך לימוד התורה אפשר להיפגש עם רצון ה' וללמוד כיצד ראוי שנחיה את חיינו, וכן לראות את גדלותו, רחמיו וחסדיו. זו הדרך לדעת את ה'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
