ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הַמּוּסָר הוּא אֶחָד מֵחֶזְיוֹנוֹת הַהֲוָיָה*, וְהוּא טָבוּעַ* גַּם כֵּן בִּכְלָלוּת הַהֲוָיָה, לְפִי אוֹתוֹ הָעֵרֶךְ* שֶׁהַהֲוָיָה הַכְּלָלִית צְרִיכָה אֵלָיו, וּבָזֶה יֵשׁ יַחַשׂ* גָּדוֹל בֵּין רוּחַ הָאָדָם הַמִּתְעַלֶּה בִּתְכוּנַת מוּסָרִיּוּתוֹ לְהַהֲוָיָה כֻּלָּהּ. וְהַקִּבּוּץ הַחַבְרוּתִי, שֶׁהוּא כְּבָר חֵלֶק רָשׁוּם* בְּיוֹתֵר מִגִּלּוּיֵי הַהֲוָיָה לְגַבֵּי גִּלּוּי הַהֲוָיָה הַנִּמְצָא בִּיחִידִים, לְפִי עֵרֶךְ גַּדְלוּתוֹ כָּךְ נִכֶּרֶת הַחֲטִיבָה הַמּוּסָרִית בְּקִרְבּוֹ*. וּלְפִי אוֹתָהּ הַהַכְרָעָה הַמּוּסָרִית שֶׁבַּקִּבּוּץ בִּתְכוּנָה נַפְשִׁית שֶׁבּוֹ, כָּךְ יִחוּשׂוֹ* אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל מִצַּד הָאֹפִי הַמּוּסָרִי, שֶׁבִּכְלָלוֹ הוֹלֵךְ הוּא וְגָדוֹל.
מקור מוסריות ההוויה
מְקוֹר מוּסָרִיּוּת הַהֲוָיָה הוּא הַהַדְרָכָה הָאֱלֹהִית, שֶׁהִדְרִיכָה אֶת הַהֲוָיָה, וּמַדְרִיכָתָהּ לִכְלַל גִּלּוּי.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
78 - לימוד שבועי באמונה יז- כג סיון תשע"ז
79 - מצוות חלק ג'
80 - מצוות חלק ד'
טען עוד
הַנְּפָשׁוֹת הַמְּלֵאוֹת אֵיתָנִיּוּת* שֶׁל הַכָּרָה, לַחְדֹּר אֶל הָאוֹר הַמּוּסָרִי וּלְהַכִּירוֹ בְּתוֹר* נִשְׁמַת הַהֲוָיָה, הַיּוֹתֵר זוֹרַחַת וַחֲבִיבָה, גַּם תַּחַת הֲמוֹן הַכִּסּוּיִים שֶׁל הַמִּלְחָמוֹת* וְהַצִּבְיוֹן הַשַּׁעֲרוּרִי* שֶׁמִּתְגַּלֶּה לְפִי הַשִּׁטְחִיּוּת שֶׁל הַהַשְׁקָפָה עָלֶיהָ, הִנָּן* עוֹלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַיּוֹתֵר רוֹמְמוֹת בַּמְּצִיאוּת, וַחֲשִׁיבוּתָן בְּהַהֲוָיָה הַכְּלָלִית אַדִּירָה הִיא לְאֵין חֵקֶר. הֵן הֵנָּה הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר קִרְבַת אֱלֹהִים לָהֶן טוֹב, בַּעֲלֵיהֶן מְלֵאִים הֵם עֹז וּגְבוּרָה אֱלֹהִית לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת לְאָדָם רַב, וְהֵם מְאִירִים לִבְנֵי אָדָם אֶת אוֹר הַצֶּדֶק הָעֶלְיוֹן וַאֲבֻקַּת הַיֹּשֶׁר הַמֵּאִיר בְּאוֹרָהּ הַגָּדוֹל, הֵם מַטְבִּיעִים אֶת חוֹתַם דְּרִישַׁת הָאֱמֶת וְחֵפֶץ הַחַיִּים בְּכָל טָהֳרָתָם וְעִזּוּזָם יַחַד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ.
התפשטות התוכנית המוסרית
בְּחֻקֵּי הַהֲוָיָה הָרוּחָנִיִּים, וּבְעָשְׁרָם הַגָּדוֹל, מִתְפַּשֶּׁטֶת הִיא הַתָּכְנִית הַמּוּסָרִית בִּמְלֹא שְׁלִיטָתָהּ, אֲבָל גַּם בַּחֻקִּים הַחָמְרִיִּים* אֵין נִיצוֹצָהּ כָּבֶה, אוֹרָהּ הַבָּהִיר שֶׁל הַתְּכוּנָה הַנּוֹבַעַת מִצֶּדֶק הָעוֹלָמִים הוּא מְעֹרָב בְּתוֹכִיּוּתָם*, עַד שֶׁכֻּלָּם הִנָּם מֻכְשָׁרִים לִהְיוֹת מַשְׁפִּיעִים וּמְקַבְּלִים הַשְׁפָּעָה מִמְּקוֹר הָאוֹר שֶׁל הַמּוּסָר הַמְזֻקָּק בְּזִקּוּקוֹ הָאֱלֹהִי, הַטָּהוֹר.
פילוס האורה האלוהית אל כוחות הטבע
וּמִתּוֹךְ שֶׁהָאוֹרָה הָאֱלֹהִית, הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַמְּגַמָּה הַמּוּסָרִית הַגְּדוֹלָה וְהַכְּלָלִית שֶׁל כְּלַל הַהֲוָיָה, הִיא מְפַלֶּשֶׂת* אֶת דַּרְכָּהּ גַּם בְּכָל כֹּחוֹת הַטֶּבַע, הַנִּרְאִים כְּעוֹשִׂים אֶת עֲבוֹדָתָם כִּגְלָמִים מֵתִים בְּלֹא הֲבָנָה וּמַטָּרָה, וְהֵם נְכוֹנִים* לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְכָל רִשְׁעָה וּלְכָל הֵרוּסִים מוּסָרִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ לְכָל מוּסָר וְטֹהַר שֶׁל טוֹב, וְהַנִּיצוֹץ הָאֱלֹהִי שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל בְּעֻזּוֹ, וּמַדְרִיךְ גַּם אֶת הַחֹשֶׁךְ וְהָרִשְׁעָה לְטָהֳרָתָהּ שֶׁל הַמְּגַמָּה הַנִּצְחִית הָאִידֵאָלִית הָאֱלֹהִית*, הַמְּלֵאָה צֶדֶק וּמֵישָׁרִים, שֶׁהִיא מְכוֹנֶנֶת אֶת הָעֹז וְהַגְּבוּרָה, וּמְאַזֶּרֶת כֹּחַ אֶת תֹּכֶן הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה, עַל כֵּן מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וַעֲצַת ד' הִיא תָקוּם.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, מוּסַר הַקֹּדֶשׁ, מוּסַר הַהֲוָיָה, עמ' ד)
______________________
מֵחֶזְיוֹנוֹת הַהֲוָיָה – גילויי החיים שבהוויה. טָבוּעַ – מוטבע. הָעֵרֶךְ – היחס. יַחַשׂ – יחס, קשר מהותי. רָשׁוּם – חשוב. הַחֲטִיבָה הַמּוּסָרִית בְּקִרְבּוֹ – התכונה המוסרית של הקיבוץ הזה. יִחוּשׂוֹ – התייחסותו. אֵיתָנִיּוּת – חוזק. וּלְהַכִּירוֹ בְּתוֹר וכו' – לאפיין אותו כנשמת המציאות. הַמִּלְחָמוֹת – המאבקים הרבים שבהיסטוריה העולמית. הַצִּבְיוֹן הַשַּׁעֲרוּרִי – הצורה החיצונית שמקרינה חוסר מוסריות (שערורייה). הִנָּן – הנפשות המוסריות. בַּחֻקִּים הַחָמְרִיִּים – חוקי הטבע. בְּתוֹכִיּוּתָם – של חוקי הטבע החומרי. מְפַלֶּשֶׂת – מופיעה ומגלה את עצמה. נְכוֹנִים – מוכנים.
ביאורים
האם אנחנו בעולם של כאוס ושל התפרצויות חסרות כיוון? האם רק 'החזק שורד', ובעצם העולם מתקדם אל עבר שליטת החזק והאכזרי? האם ההיסטוריה בכלל מתקדמת לאנשהו, או שהיא רצף של תקריות שחוזרות על עצמן, ושום דבר לא הולך ונבנה כאן? האם יש מגמה למציאות, והאם היא טובה?
באופן גלוי אנחנו מוצאים את הטוּב בלבבות בני האדם. לאדם הפרטי יש רגישות מוסרית, מה שבולט עוד יותר בחברות אנושיות. לא נמצא חברה אנושית בלא עיסוק רציני בשאלות מוסר, ובלא ממסד מרכזי שנועד לעזור למסכן או להשכין צדק.
לא כן העולם. העולם נראה כגולם חסר חיים, חסר הבנה ומטרה, המוכן באופן שווה לשימוש שלילי או לשימוש חיובי. כך הוא מראה את עצמו, וכך יכולות לראות אותו עיניים שטחיות. אולם לאדם בריא יש תכונה לחפש בכל בלאגן את העיקרון ש'חוזר על עצמו'. ברצף תקריות הוא מחפש 'תופעות', ובתגליות מוזרות הוא מחפש חוק טבע שישזור את כולן. האדם העמוק בהחלט יוכל לראות שמולו עולם בעל מגמה מוסרית חזקה, ההולכת ומופיעה.
מגמה זו טבועה בעומק המציאות, ובאמת המציאות זקוקה לה. נמצאנו למדים שהמוסריות היא נקודת חיבור חשובה בין האדם לבין המציאות. לאדם יש מוסריות גלויה, והמציאות מכילה בתוכה, בצורה עמוקה ומוסתרת, מגמה מוסרית. לכן ככל שהמוסריות של אדם או של חברה גדולה יותר, כך גדול יותר החיבור שלהם אל נקודת העומק של המציאות, אל הנשמה של המציאות.
לפעמים דרושה עוצמה נפשית כדי להמשיך ולהאמין שהמציאות צמאה למגמה מוסרית. הסגנון הגלוי של הטבע זועק שרירותיות, ההיסטוריה מלאה בתקריות שליליות ובתקופות של הידרדרות, ואלה גורמים לתגובות שונות אצל בני אדם. יש הנחלשים ומאבדים את האמונה במציאות ההתעלות המוסרית, ולעומתם יש את אלו שנבנתה בתוכם הכרה חזקה ואיתנה שאינה נחלשת. אנשים אלו הם בעלי חשיבות עליונה לעולם, ולאורך זמן הם יעלו לגדולה, והשפעתם תלך ותתעצם. הן המציאות והן בני האדם זקוקים להם ביותר, ולמעשה אנשים אלה הם לב העולם.
הרחבות
גם הרשעה תורמת להתקדמות העולם
וְהַנִּיצוֹץ הָאֱלֹהִי שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל בְּעֻזּוֹ, וּמַדְרִיךְ גַּם אֶת הַחֹשֶׁךְ וְהָרִשְׁעָה לְטָהֳרָתָהּ שֶׁל הַמְּגַמָּה הַנִּצְחִית הָאִידֵאָלִית הָאֱלֹהִית. הרב קוק מסביר כאן שהרע אינו מנותק, יש בו 'ניצוץ אלוהי', וממילא גם הוא חלק מתהליך תיקון העולם.
בספר ישעיה כתוב: "יוצר אור ובורא חשך, עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה" [מה, ז]. הפסוק מחדש שהרע אינו תוצר לוואי; כשהקב"ה יצר את העולם כולו, הוא ברא גם את הרע. בעולת ראיה הרב קוק מסביר: "וגם הרע הגמור, בצרופו אל הכלל כולו, משלים הוא את הטוב הכללי. וכל מציאותו (של הרע) הוא מפני שרק חלק קטן של הטוב זורח עליו... שתכליתו הטובה תבחן בצירופו עם הכלל של המציאות, 'ובורא את הכל'" [עולת ראיה א, עמ' רלח]. לדברי הרב קוק, אנו מסוגלים לבחון את העולם מנקודת המבט שלנו בלבד, שהיא בהכרח חלקית. אולם, אם היה באפשרותנו לשקלל את מכלול המאורעות מראש העולם ועד סופו, היינו מצליחים לראות כיצד הרע בונה את העולם, ובעצם הוא חלק מהטוב.
דברים דומים כותב הרב קוק גם בעין אי"ה: "גם עצם מציאות הרשעים ורעותיהם שהם לצור מכשול לפי המחזה החיצוני. אבל למבין לעומקן של כל עלילות המציאות ומסיבותיהם, הוא יכיר איך סוף כל סוף הרע הגדול עצמו יסבב תכלית של טוב ושלימות, עד שיש להתפלא על חסד עליון וחכמתו הצפונה בזה" [עין אי"ה ברכות א, קל].
לעילוי נשמת צדיקה בת יוסף ומרים ע"ה
לעילוי נשמת שרה בת הרב הלל ע"ה
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
חידוש כוחות העולם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
