ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הַמִּצְווֹת בּוֹנוֹת הֵן אֶת הַנְּשָׁמָה, בֵּין נִשְׁמַת הַיָּחִיד בֵּין נִשְׁמַת הַצִּבּוּר. הַשִּׁירָה הָאֱלֹהִית מְשׁוֹטֶטֶת וּמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמִּצְווֹת וְחוֹדֶרֶת בְּתוֹכִיּוּתָן. הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹךְ הַמָּלֵא שֶׁל אֱמוּנַת אֱלֹהִים, בְּצוּרָתָהּ הָרוֹמֵמָה הַמְאַשֶּׁרֶת אֶת הַחַיִּים, הוֹלֵךְ הוּא וּמִתְלַוֶּה עִם כָּל מִצְוָה בְּצוּרָה פְּרָטִית הַמְיֻחֶדֶת לָהּ. הַצּוּרָה הַהִיא מִתְחַקֶּקֶת* הִיא בַּנְּשָׁמָה לְפִי הַתֹּכֶן שֶׁל הַמִּצְוָה, וּלְפִי הָעֵרֶךְ שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַנִּשְׁמָתִית אֶל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּמִּצְוָה כֵּן הַנְּשָׁמָה מִתְגַּדֶּלֶת וְכֹחָהּ מִתְרַבֶּה.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ג, א, עמ' 494)
מצוות ומוסר
כָּל הַמִּצְווֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְיֻסָּדוֹת בְּהַמּוּסָר הַמִּדּוֹתִי**. אֶלָּא שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת* בְּדֶרֶךְ עָמֹק מְאֹד, שֶׁהָעַיִן הַפְּשׁוּטָה לֹא תּוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלָיו, וּמִכָּל מָקוֹם גַּם בְּלֹא דַּעַת וְהַכָּרָה הַפְּעֻלָּה* נִפְעֶלֶת, אֶלָּא הִיא מוֹסִיפָה יִפְעָה* כְּפִי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַיַּחַס שֶׁבֵּין הַמִּצְוָה וְהַמּוּסָר הַנַּפְשִׁי.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
125 - לימוד שבועי באמונה ח-יד תמוז תשע"ז
126 - טעמי המצוות חלק ה'
127 - אהבת ישראל חלק א'
טען עוד
היחס בין מעשים לרגשות
צְרִיכִים לְבָאֵר אֵיךְ הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, הַדִּינִים וּפְרָטֵי הַמִּצְווֹת, נוֹבְעִים מִן הַדֵּעוֹת וּמִן הָרְגָשׁוֹת, שֶׁהֵם הֵם יְסוֹדֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאֻמָּה, וְהֵם בּוֹנִים אֶת הַמַּחְשָׁבָה וְאֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁל הָאֻמָּה עַל יְדֵי פְּעֻלָּתָם הַחוֹזֶרֶת*. וּכְשֶׁמְּבַטְּלִים חֲלָקִים מִן הַמַּעֲשֶׂה, הָרֶגֶשׁ וְהַמַּחְשָׁבָה הוֹלְכִים וַחֲרֵבִים, וְהַנְּשָׁמָה מִתְדַּלְדֶּלֶת, וְרָקָב נוֹרָא הוֹלֵךְ וְנוֹסֵס.
חיבת המצוות
הָעִקָּר הוּא לְבָאֵר כַּמָּה נָאוֹת וְנֶחֱמָדוֹת, יָפוֹת וּנְעִימוֹת מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְגַדֵּל בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים, לְהַרְאוֹת עַל יְסוֹד הַחֶמְדָּה הַכּוֹלֶלֶת הַבָּנוּי עַל הַכָּרַת הַיֹּפִי וְהַנִּשְׂגָּב הַכְּלָלִי שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית הַנִּמְצָא בְּאֹרַח חַיִּים שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת, וְיוֹתֵר מִזֶּה לְהַרְאוֹת אֶת הָאֹפִי הַמְיֻחָד שֶׁלָּנוּ, הָאֹפִי הַיִּשְׂרְאֵלִי; וְאֵיךְ שֶׁעַל פִּי טִבְעֵנוּ הַקַּיָּם וְהַתֹּכֶן הַקָּבוּעַ בְּרוּחֵנוּ, מַתְאִים הוּא לְרוֹמְמוּת וְשִׂגּוּב* כָּל חֹק בְּיִשְׂרָאֵל וְכָל מִשְׁפְּטֵי תּוֹרַת חַיִּים, וְשֶׁעַל כֵּן רָאוּי שֶׁנַּנִּיחַ* אֶת הַטֶּבַע הָאַמִּיץ הַזֶּה שֶׁטָּבוּעַ בְּקִרְבֵּנוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם, שֶׁיֵּצֵא אֶל הַפֹּעַל בְּלֹא שׁוּם מַעְצוֹר, בְּאוֹתָהּ הַתְּבִיעָה עַצְמָהּ לְחַיִּים טִבְעִיִּים שֶׁהִתְגַּבְּרָה בַּדּוֹר בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים* בְּיִחוּד.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ג, ו, עמ' 494)
____________________
מִתְחַקֶּקֶת – נחקקת. הַמִּדּוֹתִי – תיקון המידות. הוֹלְכוֹת וכו' – פועלות ברבדים פנימיים. הַפְּעֻלָּה – התוצאה. יִפְעָה – התגלות. פְּעֻלָּתָם הַחוֹזֶרֶת – כוח הרצון והחשק שבאדם. שִׂגּוּב – חיזוק. שֶׁנַּנִּיחַ – שנאפשר. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים – בתקופה האחרונה.
ביאורים
היום נשלים את הלימוד בנושא היחס לטעמי המצוות, ונוסיף עוד שלוש נקודות חשובות:
נקודה ראשונה – המצוה פועלת על הנשמה. למדנו בעבר שעשיית המצוה אינה נשארת רק ברובד של עשיית רצון ה', אלא היא פועלת ממש בעולם. הרב קוק בפסקה הראשונה מרחיב זאת – המצוות לא פועלות רק על העולם הכללי, אלא גם על נשמתו של כל אחד ואחד מאתנו, ובלשונו: המצוות 'בונות את הנשמה'. הנשמה שלנו איבדה את הקירבה לקב"ה, ואת זה היא מחפשת. החזרה הזו לקרבת ה' נעשת באמצעות התורה והמצוות. כל לימוד תורה וכל מעשה מצוה שאנו מקיימים מקרבים אותנו לכור מחצבתנו – הקב"ה. עם זאת הרי שככל שנהיה קשורים יותר במצוה, דהיינו נבין את המשמעות שלה ונרגיש חיבור אליה, היא תקרב אותנו יותר לקב"ה.
נקודה שניה – מצוות התורה הן מוסריות. אין סתירה או אי התאמה בין המצוות לבין המוסר והמידות הטובות. מצוות התורה אינן 'לא-מוסריות', אלא הן הקיום השלם ביותר של המוסר והמידות הטובות. אמנם, לא תמיד אנו מצליחים להבין איך מתקיים המוסר במסגרת קיום מצוות התורה, אך חוסר הבנה זה נובע מהראייה החלקית שלנו. ובכל אופן, המצוה פועלת פעולה מוסרית בעולם. גם בלא ההבנה שלנו – המצוות עומדות במוסריותן, אך כמובן שככל שנשכיל ונבין זאת, יתווסף לנו חן מיוחד לעשייה, וערכה של העשייה יגבר.
נקודה שלישית – המצוות מתאימות לטבע הישראלי המיוחד שלנו. למדנו בעבר שהמצוות פועלות בעולם. היום גם ראינו שהן פועלות בנו ממש. כעת הרב קוק מוסיף רובד נוסף – המצוות הן תוצר של האופי המיוחד שלנו – של עם ישראל. ממנו הן נובעות, ולאחר עשייתן, הן חוזרות ומשפיעות עליו. דוגמה לזה היא אדם העוזר לחברו בעת צרה. העזרה הזו נובעת מרגש האחווה בין החברים, ולאחר מעשה היא גם חוזרת ומחזקת את הקשר ואת האחווה ביניהם.
הרב קוק כותב שצריך לבאר את העניין הזה. כנראה שלאדם שלא עיין בכך הדבר אינו ברור דיו. קשה לנו לראות מה הקשר של מצוה כזו וכזו אלינו, אך זו בדיוק העבודה המוטלת עלינו. מתוך הבנה שיש קשר הדוק בינינו למצוות, ושהן מתאימות כל כך לטבע הפשוט שלנו, לטבע הנשמתי המוסרי והלאומי שלנו – נוכל להסיר את המחסומים, ופשוט נרגיש חיבור וקשר טבעי למצוות.
הרחבות
תיקון המידות ובריאות הנפש
כָּל הַמִּצְווֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְיֻסָּדוֹת בְּהַמּוּסָר הַמִּדּוֹתִי. הרב קוק מסביר שהמצוות פועלות על הנפש ומתקנות אותה ואת מידותיה, אף-על-פי שלא תמיד אנו מסוגלים להבין כיצד הן עושות זאת.
ספר החינוך כותב שאף שאיננו מסוגלים להבין את כל המצוות, עלינו לברר את תכליתן עד מקום שידינו מגעת. בשם הרמב"ן הוא מסביר שתועלת המצוות "באדם עצמו – למנוע נזק או אמונה רעה או מידה מגונה... וזהו 'לא ניתנו המצוות אלא לצרוף בהם את הבריות' שיהיו ככסף צרוף, כי הצורף הכסף אין מעשהו בלא טעם, אבל (=אלא) להוציא ממנו כל סיג... הזכירו כי המצוות המעשיות כגון שחיטת הצוואר ללמדנו המדות הטובות, והמצוות הגזורות במינים לזקק את נפשותינו..." [מצוה תקמה].
הרלב"ג , בפירושו על משלי, מוסיף שהמצוות יוצרות באדם איזון ובריאות נפשית: "הנה דרכי התורה הם דרכים שינעמו וימתקו מאוד לאדם... וכל נתיבות התורה הם שלום לגוף, לנפש כמו שהתבאר... כי כלם יישירו (=מכוונות) אל בריאות הגוף ובריאות הנפש , הנה התורה היא עץ חיים לאשר הם מחזיקים בה לשמור ולעשות ולחקור בענייניה ובאופן החכמה אשר יישירו אליה וסומכי התורה שמחזיקים אותה לעמוד על הסִבות בדבריה הוא מאושר כי מזה הצד יתיישר לעמוד על כוונותיה" (משלי ג, יז; ועיין עוד ברמב"ם ובמפרשיו הלכות דעות ב, א; שמונה פרקים ג).
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מכינים תה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
הדלקה וכיבוי ביום טוב
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
