ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
מה משמעות המדרש הזה ומה הפשר של תגובת יעקב "ברוך שם כבוד מלכותו" ומדוע תיקנו חז"ל להגיד את המשפט הזה לאחר אמירת שמע ישראל?
בהשגת האמונה ישנם שתי מדרגות: ישנה מדרגה של הבנת האמונה באלוהים מתוך השכל בהתבוננות על הטבע ועל ההיסטוריה, וישנה מדרגה גבוהה יותר שהרב קוק מכנה אותה "טביעות עין", כלומר שהאדם חש באינטואיציה פנימית שישנו סדר לעולם, שישנה הכוונה למציאות ושהמציאות הולכת ומתרוממת אל הגודל האלוהי בהרמוניה ואחדות שהולכים ומתגברים. זאת היא "דעת אלוהים", כלומר ההפנמה של מושג האלוהות למציאות החיים של האדם.
"שמע ישראל" מבטא את המדרגה העליונה שבה האדם חש את האחדות האלוהית שהולכת ומתגברת במציאות. יעקב אבינו רצה לגלות לבניו את הקץ, כלומר להראות להם את מהלכה של האחדות הזו עד למצב השלם באחרית הימים. אבל הוא חש שבניו אינם במדרגה המתאימה להבין זאת.
בני יעקב אומרים לו "כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד" כלומר שבעומק הלב הם אכן מוכנים להקשיב לאחדות האלוהית, אבל זה לא מספיק, רק ליבם היה אחד, אבל גופם, התנהגותם ושכלם לא היו קשורים עדיין לאחדות האלוהית, לכן יעקב לא יכול לגלות להם את הקץ אלא רק את "שם כבוד מלכותו", רק את המדרגה התחתונה של ההבנה השכלית וההתבוננות האנושית על כבודו של ה' במציאות, בלי הפנמה ותחושה אינטואיטיבית של הדברים בעומק הנפש במדרגת "שמע ישראל".
ההשגה השכלית מתוך העולם, מתוך מלכות ה', היא מדרגה נמוכה, אנו נאלצים להשתמש בה כדי להגיע למדרגה הגבוהה יותר של אחדות ה' באינטואיציה הרוחנית שמתבטאת ב"שמע ישראל", אבל אין אנו מתגאים בכך אלא אומרים את המדרגה הנמוכה, "ברוך שם כבוד מלכותו" בחשאי, כמו בת מלך שהריחה ציקי קדירה וחייבת לאכול מאכל שפל, אבל מתביישת בכך. כל יום באמירת "שמע ישראל" אנחנו מתפללים להשבת האינטואיציה הרוחנית, תחושת הדבקות בהרמוניה והשלמות שהעולם צועד אליה, אבל איננו מזניחים את החשיבה והכרה השכלית, באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שמתוכה ניתן להגיע למדרגות גבוהות יותר של אמונה פנימית עמוקה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















