ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשרי תשנ"ה
שאלה
שני בחורים צעירים, בנים לאבות יהודיים ולנשים גויות, באים לבית הכנסת ומשתתפים בתפלה. האבות מלו אותם אצל מוהל יהודי כשר ואף עשו להם בר מצווה, אך את הגיור לא עברו כדת. האבות טוענים שהתכוונו בשעת עשיית הברית שהילדים התגיירו, הם היו בטוחים שבניהם יהודים לכל דבר. כיוון שלעיתים קרובות יש לנו בעיה של השלמת מניין, מה עלי לעשות כדי ששני הבחורים יחשבו כיהודים לכל דבר?
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
299 - שימוש בחברת-הובלה לא-יהודית
300 - בן גויה שאביו היהודי טוען שמל אותו לשם גירות
301 - מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם
טען עוד
תשובה
לאחר קבלת ההבהרות הטלפוניות, כי במקרה דנן הנשים הגויות אינן ממשיכות לדור עם האבות המגדלים את בניהם, ראוי לעשות הטפת דם-ברית בפני בית-דין, ודי בטיפה אחת 1 , אבל יש לדעת, כי המילה בלבד איננה הופכת אותם ליהודים - צריך שיקבלו עליהם במפורש, בפני בית-דין, שמירת כל המצוות, ולאחר מכן צריך שיטבלו לשם גירות בפני בית-דין 2 .
אם נראה שהבחורים אינם מוכנים לקבל על עצמם שמירת כל המצוות, אף אם רוב היהודים בקהילתכם אינם שומרי שבת, אין לקבלם כגרים (בלי קבלת שמירת כל המצוות 3 ).
יש להוסיף שיש להימנע מלָמול בן יהודי הנשוי לנכרית, אם לא לשם גירות, דהיינו על דעת בית-דין ובפניהם, ובצירוף טבילה לאחר הברית, כשברור שתהיה שמירת מצוות בעתיד 4 , ובמיוחד שמירת כשרות ושמירת שבת.
^ 1. שאלה זו שאל הר"ר אברהם עבר הירשאוויץ בספרו "בית אברהם" (ירושלים תרס"ח) את הגאונים הרב שמואל סלאנט בירושלים, הרב נפתלי אדלר הכהן בלונדון ולרב מאיר בסון בווילנא. דעתם היתה להקל, שלא להצריך הטפת דם-ברית, ראה שם עמ' 48, וכן דעת הרב צבי פסח פרנק בשו"ת "הר צבי" (יו"ד סי' ריט). אך דעת ה"אגרות משה" (יו"ד סי' קנח ויו"ד ח"ב סי' קכח) להצריך הטפת דם-ברית בפני בית-דין, וכן דעת ה"מנחת יצחק" (ח"א סי' לו), וכן מסקנת "ספר הברית" (עמ' קמט), ראה כל המו"מ בעניין זה ב"ספר הברית" (עמ' קמו-קמט).
^ 2. וכמבואר בשו"ע יו"ד סי' רסח סעיף ב.
^ 3. וראה בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה עד ל1 במהדורה ראשונה ותשובה עו לז 2 במהדורה ראשונה).
^ 4. עיין "דעת כהן" סי' קמז, וכן היא תקנת הרבנות הראשית לישראל למוהלים שלא למול בני יהודי הנשוי לגויה, אם לא על דעת בית-דין ולשם גיור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
