ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ה. כְּשֶׁעוֹסְקִים בִּתְשׁוּבָה צְרִיכִים לְהַגְדִּיר בְּיוֹתֵר אֶת מַהוּתָם שֶׁל הַטּוֹב וְהָרַע*, כְּדֵי שֶׁהַחֲרָטָה וְזַעֲזוּעַ הָרָצוֹן מֵחִיּוּב לִשְׁלִילָה יִפְּלוּ רַק עַל הָרַע וְלֹא עַל הַטּוֹב. וְעוֹד יוֹתֵר, שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר אֶת הַטּוֹב הַנִּמְצָא בְּעֹמֶק הָרַע וּלְחַזֵּק אוֹתוֹ - בְּאוֹתוֹ הַכֹּחַ עַצְמוֹ שֶׁבּוֹרְחִים מִן הָרַע, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה כֹּחַ פּוֹעֵל לְטוֹבָה, הַמְהַפֶּכֶת מַמָּשׁ אֶת כָּל הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת•*.
הרמוניית הנשמה
ו. הַחֵטְא סוֹתֵם אֶת הַהֶאָרָה שֶׁל הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁדֶּרֶךְ גִּלּוּיָהּ בָּא מִצַּד יַחַס הַהַרְמוֹנְיָה הַמַתְמִימָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַמַּכֶּרֶת• אֶל כְּלָלִיּוּת הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ וּמְקוֹרָהּ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה בְּאוֹתוֹ הַצִּנּוֹר שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שֶׁהַדֵּעָה וְהָרָצוֹן הֵם בּוֹ בְּאַחְדוּת מְחֻטָּבָה•. כָּל חֵטְא מַעֲשִׂי קוֹרֵעַ הוּא אֶת הָאַחְדוּת הָאִידֵאָלִית הַזֹּאת, מַעֲמִיד הוּא אֶת מַעְגַּל הַחַיִּים מִחוּץ לָהּ•, וְאֵין הַהוֹפָעָה הַמְפַכָּה כְּמַעְיָן זַךְ הוֹלֶכֶת שׁוּב לְהַשְׁפִּיעַ לְאוֹתוֹ הָרָצוֹן הַמְּחֻלָּל•, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב וְנִחַם, וְאוֹר הַתְּשׁוּבָה, לְפִי עֵרֶךְ בְּהִירוּת הַכָּרָתָהּ וְעֹמֶק הַסְכָּמָתָהּ, יָשִׁיב אֶת הַהַרְמוֹנְיָה לְאֵיתָנָהּ, "הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
95 - אורות התשובה פרק ט' ב'- ד'
96 - אורות התשובה פרק ט' ה'- ח'
97 - אורות התשובה פרק ט' ט'- י'
טען עוד
ז. יֵשׁ חֶסְרוֹן בִּתְכוּנָתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הַנְּמוּכָה•, שֶׁהִיא מַחְלֶשֶׁת אֶת רְצוֹנוֹ• שֶׁל הָאָדָם, וּפוֹגֶמֶת בָּזֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ. וְחֶסְרוֹן זֶה מִתְמַלֵּא הוּא, כַּאֲשֶׁר בָּאָה מַחֲשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה לִגְמַר בִּשּׁוּלָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְאַחֶדֶת אָז עִם הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּל עִקַּר כַּוָּנָתָהּ הִיא לֹא בְּהַחְלָשַׁת הָרָצוֹן וּבִשְׁבִירַת הָאֹפִי הָאִישִׁי שֶׁל הָאָדָם כִּי אִם בְּאִמּוּץ רְצוֹנוֹ וְהַגְבָּרַת הָעֵרֶךְ שֶׁל אִישִׁיּוּתוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ - הַזְּדוֹנוֹת מִתְהַפְּכוֹת לִזְּכֻיּוֹת, "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה - עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה".
היעקרות הרצון
ח. הַתְּשׁוּבָה נוֹטֶלֶת אֶת הָרָצוֹן, שֶׁכְּבָר נִתְגַּשֵּׁם בְּמַעֲשֶׂה• וְקָנָה לוֹ כֹּחַ הֲוָיָה שֶׁל גְּבוּרָה, עַד שֶׁשִּׁבֵּר בְּעֻזּוֹ• גַּם אֶת הָעֹז שֶׁל הַמּוּסָר וְהָאֱמוּנָה, וּמִכֵּיוָן שֶׁהָאוֹר הָאֱלֹהִי מִתְעוֹרֵר• יָפֶה, וְהָרָצוֹן נֶעֱקָר• מֵעִקָּרוֹ, אֵינֶנּוּ חוֹזֵר לְתֹהוּ• כִּי אִם פּוֹעֵל הוּא בְּעֻזּוֹ עַל יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם לְהַטְבִּיעַ בַּהֲוָיָה כֻּלָּהּ רָצוֹן כַּבִּיר לְאוֹר וָטוֹב, וּזְדוֹנוֹת נַעֲשִׂים כִּזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ.
___________________________
הַמְהַפֶּכֶת מַמָּשׁ וכו' - באמצעות הוצאת הטוב שנמצא בתוך הרע. יַחַס הַהַרְמוֹנְיָה הַמַתְמִימָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַמַּכֶּרֶת - צריכה להיות התאמה בין הנשמה הפרטית לבין כללות המציאות ושורשה. שֶׁהַדֵּעָה וְהָרָצוֹן הֵם בּוֹ בְּאַחְדוּת מְחֻטָּבָה - בצינור זה, רצונו, רמתו המוסרית של האדם, מאוחד ומחובר עם ידיעותיו. מַעֲמִיד הוּא וכו' - מנתק בין נשמת האדם להארת הקודש שזורמת במציאות. הַמְּחֻלָּל - שנפגם מקדושתו. הַתְּשׁוּבָה הַנְּמוּכָה - תשובה שטחית כדוגמת יראת העונש. מַחְלֶשֶׁת אֶת רְצוֹנוֹ - האדם מאבד את האמון בכוחותיו ובא לכלל ייאוש. נִתְגַּשֵּׁם בְּמַעֲשֶׂה - בעשיית חטא ועוון. שֶׁשִּׁבֵּר בְּעֻזּוֹ - כדי לחטוא צריך עוצמה של עזות. הָאוֹר הָאֱלֹהִי מִתְעוֹרֵר - בתהליך התשובה. וְהָרָצוֹן נֶעֱקָר - הרצון לחטוא. אֵינֶנּוּ חוֹזֵר לְתֹהוּ - עוצמות החיים של החטא אינן נאבדות לריק.
ביאורים
צריך להשתדל מאוד שלא לגרום לשחיקת הרצון במהלך התשובה. איך עושים זאת? חוזרים בתשובה רק על הרע ונלחמים ברצון שלנו לעשות רע. הרצון לעשות טוב נשאר ועוד יקבל תוספת חיזוק אם נשקיע בהעצמת הטוב שנמצא בתוך הרע. למשל: כעס זו מידה אסורה. אך יש בה נקודה טובה והיא חוסר אדישות. אדם אדיש אינו כועס. אין לו שום מוטיבציה לתקן את העולם. לכן, מצד אחד אנו צריכים להלחם בכעס ומצד אחר לחזק את נקודה הטובה שבה והיא האכפתיות לסובב אותנו. בדרך זו הרצון הטוב שבנו יקבל חיזוק ממקום לא צפוי, מהנקודה הטובה שבמעשה הרע. ובכך הזדון, המעשה הרע, יהפך לזכות.
הרצון משפיע גם על החוכמה וההבנה. ישנם שני סוגי חוכמות; רגילה ועליונה. החוכמה הרגילה, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מגיעה מלימוד והשכלה. החוכמה העליונה, שהיא הבנת הנהגת ה' בעולם, מגיעה מהזדהות. יש דברים שאפשר להבין רק אם אנחנו חלק מהקבוצה, מהכלל. אי אפשר לנתח תופעות כאשר אנחנו מביטים מבחוץ. חרש אינו יכול להבין קבוצת רוקדים. בעיניו הם תימהונים שמתנהגים באופן מוזר. הוא אינו יכול להבין מהי מוזיקה ומה היא גורמת לאדם, אלא רק אם ישמע מוזיקה ויצטרף לריקוד. כך האדם אינו יכול להבין את הקשר הפנימי בין כל חלקי הבריאה אם הוא לא נעשה חלק ממנה. כאשר האדם עושה את רצון ה' הוא משתלב בהרמוניה של הטבע העושה את רצון ה'. הכלבים, העצים ואפילו הנמלים, נאמנים לתפקיד שהבורא נתן להם ועושים את רצונו. כך האדם יכול להשיג חוכמה עליונה, דהיינו להבין את החוכמה של הבורא בבריאת היצורים. כאשר האדם חוטא הוא מנתק את עצמו מההרמוניה של הטבע. הוא משקיף מן הצד על היצורים ואינו יכול להבין לעומק את מקומם ואת תפקידם. כשאדם חוזר בתשובה הוא חוזר לעשות את רצון ה' ומשתלב בתזמורת הגדולה בעולם עם המנצח הכול יכול, ריבונו של עולם.
בתשובה ישנם שני שלבים. השלב הראשון הוא 'סור מרע'. האדם מפסיק לעשות מעשים רעים. חייו עשירי המעש הופכים לדלים עקב הפסקת מעשיו השליליים. בשלב השני, כאשר האדם התנקה, הוא מתחיל לעשות טוב. הוא מגלה כמה טוב טמון בו ואותו הוא מפתח. הוא מגלה שגם העבירות שעשה בעצם בנו את הרצון, ואותו רצון אדיר זה הוא מפנה עכשיו למעשים טובים.
ומכאן חידוש מרעיש. ככל שהאדם עשה עבירות חמורות יותר בכוונה תחילה, דהיינו במזיד, כך הם הופכים לזכויות גדולות יותר! הסיבה לכך היא שכדי לעשות מעשים רעים מאוד, כנגד מוסכמות חברתיות והמוסר הבסיסי, צריך רצון עצום. ככל שהמעשה רע יותר - האדם צריך רצון חזק יותר. כאשר האדם חוזר בתשובה הוא מסיר את המעשים הרעים אך משתמש ברצון העצום שבו לטובה. ולכן אנו מוצאים בעלי עבירות חמורות שהשתמשו בכוחם העצום לקדש שם שמים כאשר שבו בתשובה.
הרחבות
*הגדרת הטוב והרע
צְרִיכִים לְהַגְדִּיר בְּיוֹתֵר אֶת מַהוּתָם שֶׁל הַטּוֹב וְהָרַע. הרב קוק אומר שישנה חשיבות בהגדרת הטוב והרע כדי לדעת על מה לעשות תשובה. אם לא נבדיל בין הטוב לרע, לא נדע על אילו מעשים אנו צריכים להתחרט ולקבל על עצמנו שלא לעשותם שוב. לא די ברצון לחזור בתשובה, אם לא נדע מהו הטוב. בדומה לזה כותב הרמח"ל "פעמים רבות אפילו אחר שיקבע האדם בעצמו להיות מן המדקדקים הנקיים, אפשר לו שיאשם בפרטים מפני שלא הגיעה ידיעתו בהם... אך בקריאת הדברים יתעורר במה שלא ידע" [מסילת ישרים יב].
כלומר, בשביל להיות נקי במידות לא מספיקה ההחלטה להיות כזה אלא צריך גם לדעת מהם הפרטים המביאים לכך.
*התשובה מהפכת את החטאים
הַמְהַפֶּכֶת מַמָּשׁ אֶת כָּל הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת. הגמרא אומרת "אמר ריש לקיש, גדולה תשובה שזדונות (עבירות במזיד) נעשות לו (לאדם על ידי התשובה) כִּשגגות שנאמר 'שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעווניך'... (הושע יד ב) איני? והאמר (אכן? והרי אמר) ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות שנאמר 'ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה' (יחזקאל לג יט). לא קשיא (לא קשה) כאן מאהבה כאן מיראה" [יומא פו:]. הגמרא מביאה סתירה בדברי ריש לקיש – במקום אחד הוא אומר שזדונות נעשות לו כשגגות, ובמקום אחר הוא אומר שזדונות נעשות לו כזכויות. הגמרא מתרצת בכך שהדבר תלוי בסוג התשובה: תשובה מיראה הופכת את הזדונות לשגגות, ואילו התשובה מאהבה, שהיא תשובה עליונה יותר, הופכת את הזדונות לזכויות.
שאלות לדיון
א. האם הגדרת מהותם של הטוב והרע היא קבועה או שהיא משתנה מאדם לאדם?
ב. איך התשובה מהפכת את הזדונות לזכויות, והרי החטא כבר נעשה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
פריחת הגאולה!
משמעות המילים והדיבור שלנו
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
