ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ז. הַתְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם•*, הַמּוּסָר מַקִּיף אֶת הַכֹּל. הָעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹן הַמֻּחְלָט מִתְפַּלֵּשׁ הוּא בְּכָל עַנְפֵי עֲנָפִים•. הַמַּעֲשֶׂה הַמִּסְתַּעֵף•, שֶׁאֵינוֹ מְכֻוָּן לְשָׁרְשׁוֹ, חוֹזֵר לִמְקוֹרוֹ בְּעִלּוּי הָרָצוֹן•.
המוסר מופיע בכל ההויה
ח. הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאָה מִדְּחִיפָה פְּנִימִית•*, הַיּוֹצֵאת מִדְּחִיפָה חִיצוֹנִית• עֶלְיוֹנָה. כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַחָמְרִי וְהָרוּחָנִי•, מֻשָּׂג הוּא בְּצוּרָתוֹ הָאַחְדוּתִית•. הַמּוּסָר, הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, הוּא הַמֶּרְכָּז הָרְצוֹנִי שֶׁל הַיֵּשׁ•. הַמֶּרְכָּז הַזֶּה בִּפְרָטִיּוּת הַחַיִּים מֻכְרָח לְהַתְאִים עִם כָּל הַמַּקִּיף•, עִם כָּל הַהֲוָיָה, בֵּין בִּתְכוּנָתוֹ הַפְּנִימִית, בֵּין בְּגִלּוּיָיו הַחִיצוֹנִים. עַל יְדֵי הַכָּרָה פְּנִימִית בְּמַעֲמַקֵּי הַלֵּב מֵהַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב• נוֹדָע חֵלֶק רָשׁוּם• מֵהַמּוּסָר, הַמּוּפָע בְּכָל הַהֲוָיָה, בְּצוּרָה אִידֵאָלִית מַמָּשִׁית חַיָּה בַּמְּצִיאוּת. וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה הִיא בְּאוֹר קְדֻשָּׁה, לְכָל קִבּוּץ• לְפִי עֶרְכּוֹ*, וּלְיִשְׂרָאֵל בְּצוּרָתוֹ הַמְסֻיָּמָה מְאֹד, הַהַתְאָמָה הַמּוּסָרִית בְּכָל הִתְגַּלֻּיּוֹתֶיהָ•. וְהָאִישִׁיּוּת, הַמּוֹצְאָה בְּאָרְחוֹת חַיֶּיהָ וּתְכוּנוֹת רוּחָהּ פְּגָמִים וְאִי–הַרְמוֹנְיָה לְגַבֵּי הַכֹּל הַמֻּחְלָט•, הַפְּנִימִי וְהַמְגֻלֶּה, הִיא מִצְטַעֶרֶת צַעַר אֵין גְּבוּל וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לָשׁוּב לִמְקוֹר הַחַיִּים וְהַיֵּשׁוּת. מִתְחָרֶטֶת הִיא עַל תְּעִיּוֹתֶיהָ, וְשָׁבָה בְּלֵב נוֹהֵם וּבְשִׂמְחַת הַצָּלָה. "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
103 - אורות התשובה פרק י"ב ד'-ו'
104 - אורות התשובה פרק י"ב ז'-ח'
105 - אורות התשובה פרק י"ב ח'-ט'
טען עוד
הַתְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם - התשובה משמשת כיסוד לעולם ומגמתו. הָעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹן הַמֻּחְלָט וכו' - התשובה היא מיסודות העולם, והשפעתה חודרת בכל הבריאה. הַמִּסְתַּעֵף - המתפשט למרחק בסטייה מן השורש [הערת הרב צבי יהודה קוק]. בְּעִלּוּי הָרָצוֹן - התיקון יתרחש כאשר יתוקן הרצון שגרם לחטא. דְּחִיפָה פְּנִימִית - התעוררות שבאה מעומק הנפש. הַיּוֹצֵאת מִדְּחִיפָה חִיצוֹנִית - מקורה מדחיפה שמחוץ לנפש. כָּל הָעוֹלָם וכו' - מתפיסה אחדותית זו נובעת התשובה. בְּצוּרָתוֹ הָאַחְדוּתִית - כמערכת אחת בעלת כיוון ומגמה. הַמֶּרְכָּז הָרְצוֹנִי שֶׁל הַיֵּשׁ - הרצון הוא המניע את כל המציאות. מֻכְרָח לְהַתְאִים עִם כָּל הַמַּקִּיף - אדם שתפיסתו אחדותית, מרגיש הכרח להתאים עצמו לאותה אחדות ששוררת במציאות. עַל יְדֵי וכו' - בדרכים אלו האדם יכול לדעת את חוקי המוסר ולהתנהג על פיהם. חֵלֶק רָשׁוּם - חלק ניכר. לְכָל קִבּוּץ - לכל אומה או קבוצת אנשים. הִתְגַּלֻּיּוֹתֶיהָ - ביטוייה, דרך ההתנהגות המוסרית. לְגַבֵּי הַכֹּל הַמֻּחְלָט - ביחס למציאות כולה בכל רבדיה.
ביאורים
פעמים רבות מוצא האדם את נפשו במצוקה, וכשהוא מתבונן לעומק הוא מגלה שמצוקה זו נובעת מפגמים שבו. מדוע גורם לו הדבר לצער ולאי נוחות?
במרכזה של כל מציאות, מצוי ה'טוב'. בני אדם, שהם חלק מהמציאות הזו, צריכים להיות מותאמים לטוב הזה ולהתחבר אליו. דרך התורה, יכול האדם לקדש את עצמו ולהתחבר, לפי טבעו הטוב, לטוב המצוי במציאות. (אפשר לומר שבמרכז המציאות קיים 'רצון טוב', אולם יש לרצון זה השפעה מחייבת רק על צדדים מסויימים באדם שבהם רצון זה קים בפועל, ואילו בחלק האחר, ישנה בחירה חופשית לאדם האם להיות מותאם לאותו רצון או לא)
לכן, כאשר קיים חוסר התאמה עם הטוב הזה, האדם מרגיש לעתים בנפשו צער גדול מאוד, שהרי הוא אינו יכול להתחבר לאותה השלֵמות. במצב זה, צריך האדם להתחרט ולשוב בשמחה למקור חייו, למקום שבו הטוב המוחלט, וכך יחבר בין הרצון הטוב הקיים במרכזה של המציאות, לבין הרצון ה'בחירי' שלו.
אולם כל אדם ששב למקום מסוים, ערכה של שיבה זו שייך לעתיד בלבד, ואינו מתקשר לעברו של האדם שנותר לכאורה מלוכלך. אולם כיוון שהתשובה מצויה ביסוד היסודות, עד שהיא חלק מיצירת העולם והיא קיימת עוד טרם קיום העולם - האדם מקדש ומעלה את רצונו, והוא זוכה לקשר הכול, לתקן ולרומם את המעידות שהיו. ניתן לומר שכיוון שהתשובה אינה רק כלי שקיים בעולם, אלא היא חלק מהיסודות שיצרו את העולם, יש בה כח ליצור מציאות, 'לעצב' מחדש את המציאות הקיימת, ואת החטא שכבר נעשה.
הרחבות
*התשובה קדמה לעולם
מקור הדברים לכך נמצא בגמרא [פסחים נד, א] שֶמּוֹנָה שבעה דברים שקדמו לעולם ואחד מהם הוא התשובה. הגמרא הביאה מקור לכך מפסוקים בתהילים [צ, ב-ג]: "בטרם הרים יולדו... תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם".
*הרצון להיות שייך
הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאָה מִדְּחִיפָה פְּנִימִית. תיאור חי של הדחיפה הפנימית ראינו לעיל [פרק ב]: "...והלא באמת הכל הוא טוב וישר, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלֹא נחשב".
*השפעת התורה על הגויים
וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה הִיא בְּאוֹר קְדֻשָּׁה, לְכָל קִבּוּץ לְפִי עֶרְכּוֹ. "מנין שאפילו עובד כוכבים (כלומר גוי) ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" [ויקרא יח, ה] 'כהנים לוים וישראלים' לא נאמר אלא 'האדם'" [עבודה זרה ג, א]. מדברי הגמרא אנו למדים שיש לתורה השפעה חיובית גם על גויים. הרב קוק מוסיף שהקשר של הגויים לתורה הוא לפי מה שמתאים להם. ואכן כך פירשו התוספות [שם ד"ה 'שאפילו'] את דברי הגמרא, שמדובר בגוי שעוסק בתורת שבע מצוות בני נח, שזה מה שמתאים לגויים.
שאלות לדיון
א. איך יתכן שהתשובה קדמה לעולם, והרי לא הייתה אז מציאות של חטא?
ב. מהו היחס בין בחירה חופשית, לדחיפות רוחניות חיצוניות שהאדם מקבל מלמעלה?
להצלחת רחל בת אהרון
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר להתקלח ביום טוב?
האם מותר לפנות למקובלים?
ארבע כוסות ושלוש מצות
איך ללמוד אמונה?
בדיקת קורונה בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
חידוש כוחות העולם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
