ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ג. צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מְחֻבָּר תָּמִיד עִם תַּמְצִית הַטּוֹב הָאֱלֹהִי• הַמְקֻשָּׁר בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ•, וּבָזֶה הוּא זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה. כִּי תָּמִיד יִגָּלוּ נֶגֶד עֵינָיו גֵּרְעוֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו, שֶׁהֵם נוֹבְעִים מִמְּקוֹר הַהִתְנַכְּרוּת•, שֶׁהִתְנַכֵּר לָאֻמָּה הָאֱלֹהִית, שֶׁהִיא צוּר חֻצַּב• וּמְקוֹר כָּל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. אַל יִבָּהֵל מִלִּהְיוֹת מְחֻבָּר עִם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּהִסְתַּעֲפוּת הָעֲנָפִים הַפְּרָטִיִּים נִמְצָאִים גַּם כֵּן רְשָׁעִים וְגַסִּים, אֵין זֶה מְגָרֵעַ בִּמְאוּמָה אֶת הָאוֹר הַטּוֹב הָאֱלֹהִי שֶׁל כְּלָלוּתָהּ*, וְנִיצוֹץ נִשְׁמַת אֱלוֹהַּ שָׁרוּי הוּא גַּם בְּכָל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַיּוֹתֵר נְפוּלוֹת•*. וּמִתּוֹךְ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל חוֹבֶקֶת בְּקִרְבָּהּ• אֶת הַטּוֹב הָאֱלֹהִי, לֹא רַק לְעַצְמָהּ כִּי אִם לְכָל הָעוֹלָם, לַיְקוּם כֻּלּוֹ, הֲרֵי הוּא בָּא מִתּוֹךְ הַדְּבֵקוּת הָעַזָּה בְּתוֹכִיּוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה - לִדְבֵקוּת בֵּאלֹהִים חַיִּים, עַל פִּי הַבְּרָכָה הָאֱלֹהִית הַמְלֵאָה כֹּל, וְאוֹר שְׁכִינָה שׁוֹרֶה עָלָיו בְּכָל הֲדָרָהּ וְעֻזָּהּ.
צרת הציבור
ד. אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת בְּצָרַת הַצִּבּוּר כִּי אִם כְּשֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת דְּרָכָיו וִיתַקֵּן מִדּוֹתָיו וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּצָרַת הַצִּבּוּר בְּעֹמֶק הַלֵּב, הִיא עַצְמָהּ, הִיא גַּם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה•, שֶׁזּוֹכִים לָזֶה רַק זַכֵּי הַנֶּפֶשׁ תְּמִימֵי דֶּרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ד'.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
115 - אורות התשובה פרק י"ג א'-ב'
116 - אורות התשובה פרק י"ג ג'-ד'
117 - אורות התשובה פרק י"ג ה'-ו'
טען עוד
תַּמְצִית הַטּוֹב הָאֱלֹהִי – הטוב האלוהי בצורה כוללת ומרוכזת. הַמְקֻשָּׁר בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ – שורש נשמתה של כללות האומה נעוץ בטוב זה. הַהִתְנַכְּרוּת – החטאים הם סטייה של האדם מהפנימיות של נשמתו אל צדדים חיצוניים. צוּר חֻצַּב – האומה האלוהית היא האבן החזקה שממנה הוא נוצר. נְפוּלוֹת – ירודות. חוֹבֶקֶת בְּקִרְבָּהּ – מכילה. הִיא גַּם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה – היכולת להשתתף מעומק הלב בצרת הציבור, ניתנת לאדם כשכר על מצוות שעשה.
ביאורים
כפי שכבר ראינו, בנשמת ישראל קיימת תמצית של הטוב האלוהי שקיים בעולם כולו. לכן, ככל שאדם מחובר יותר לנשמת ישראל כך גם מתעורר בו הצורך לשוב בתשובה. כלומר, יש להתאים את המעשים החיצוניים לטוב שקיים בפנימיות. במובן זה, הופכת הנשמה שנמצאת בקרבנו להיות מעין אלומת אור שמעמידה אותנו מול עצמנו בבחינה – באיזו מידה אנחנו מתאימים בהתנהגותנו לנשמה ושייכים לה. במובן זה, החטא הוא בהתנכרות לנשמת ישראל. זוהי תנועה המנוגדת לאופי הלאומי שלנו.
בפסקה ד' מבאר הרב קוק, שללא תיקון המעשים והמידות אין אפשרות להרגיש ערבות הדדית ולהצטער בצער הציבור. הסיבה לכך היא שככל שהמידות והמעשים מתוקנים יותר, כך הנפש נעשית רגישה יותר לזולת ולצרכים הרוחניים שלו ולא רק לצרכים הפרטיים-האנוכיים.
הרחבות
* מדוע לא הוזכרו מעשיו הטובים של אברהם אבינו לפני בחירתו?
אֵין זֶה מְגָרֵעַ בִּמְאוּמָה אֶת הָאוֹר הַטּוֹב הָאֱלֹהִי שֶׁל כְּלָלוּתָהּ. המהר"ל מבאר שיש הבדל בין בחירה באדם פרטי לבחירה בעם ישראל: בחירה באדם פרטי תלויה במעשיו, לכן לפני הבחירה בנֹח הוזכר שהיה צדיק. לעומת זאת הבחירה בעם ישראל היא בחירה עצמית שאינה תלויה במעשיהם, ואף אם יחטאו – הבחירה קיימת. לכן לא הוזכרו מעשיו הטובים של אברהם אבינו לפני בחירתו, שכן הבחירה באברהם הייתה בחירה כללית בו ובזרעו [נצח ישראל יא].
* מה ההשלכה המעשית לכך שיש בכל יהודי שורש אלוהי?
וְנִיצוֹץ נִשְׁמַת אֱלוֹהַּ שָׁרוּי הוּא גַּם בְּכָל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַיּוֹתֵר נְפוּלוֹת. בגמרא מסופר שבשכונתו של ר' מאיר גרו אנשים רשעים שציערו אותו, ור' מאיר התפלל עליהם שימותו. אמרה לו אשתו שאין להתפלל שימותו כיוון שלא כתוב "ייתמו חוטאים " שהמשמעות היא שימותו הרשעים, אלא כתוב "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" [תהילים קד לה] היינו, שייפסק כוח יצר הרע ולא יהיו יותר חטאים. לכן צריך להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה [ברכות י.].
על פי זה כותב בעל התניא , שאף שמצווה לשנוא את הרשעים מצד הרע שבהם, צריך גם לאהוב אותם "מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלוהות שבתוכם המחיה נפשם האלוהית וכן יש לעורר רחמים בלבו עליה (על הנשמה האלוהית) כי היא בבחינת גלות בתוך הרע..." [ליקוטי אמרים לב].
שאלות לדיון
א. מהי תמצית הטוב האלוהי? מדוע הקישור אליו גורם לאדם שחטאיו וחסרונותיו יגלו לנגד עינו?
ב. עד כמה אנו שותפים בצרת הציבור? איך נוכל להגביר שותפות זו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תהיו חמים!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו בצד של החזקים!
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
