ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ה. כְּשֶׁעוֹשִׂים אֵיזֶה דָּבָר בִּנְטִיָּה שֶׁל חֻלִּין, שֶׁל גּוּפָנִיּוּת וּבַהֲמִיּוּת - אִם רַק• הוּא שֶׁל הֶתֵּר, תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים לָשׁוּב עַל זֶה, מִתְעַלִּים כָּל הַכֹּחוֹת וּמִתְהַפְּכִים לַאֲצִילוּת וְלִקְדֻשָּׁה. "בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה - אֵינוֹ זָז מִשָּׁם• עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ", וּבְעִנְיְנֵי הֶתֵּר - תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה בְּרַעְיוֹנוֹ לָשׁוּב הֲרֵי הוּא מִתְקַדֵּשׁ, וְהַפְּעֻלָּה וְכָל כֹּחָהּ מִתְקַדְּשִׁים עִמּוֹ, וְהָעִצָּבוֹן הַבָּא מִתּוֹךְ תַּעֲנוּגֵי חֹל מִתְהַפֵּךְ מִיָּד לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, "וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה".
מקור העצבות והעונג
ו. כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים: מֵהֵיכָן הָעַצְבוּת בָּאָה? צְרִיכִים לִפְתֹּר: מֵהַשֶּׁפַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים, הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת הָרָעוֹת* עַל הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא טוֹעֶמֶת בְּחוּשָׁהּ הַחוֹדֵר אֶת מְרִירוּתָם, וְהִיא נִסְלֶדֶת, נִפְחֶדֶת וַעֲצוּבָה. וּכְשֶׁאוֹר הַתְּשׁוּבָה מוֹפִיעַ, וְחֵפֶץ הַטּוֹב - כְּשֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר בִּתְכוּנָתוֹ הַמְּקוֹרִית - צִנּוֹר שֶׁל עֹנֶג וְשֶׁל שִׂמְחָה נִפְתָּח, וְהַנְּשָׁמָה יוֹנֶקֶת מִנַּחַל עֲדָנִים, וּכְשֶׁהַכִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשִׂי לוֹקֵחַ לוֹ אֶת הַתַּמְצִית שֶׁל הַהַרְגָּשׁוֹת הַנְּעִימוֹת הַלָּלוּ, יוֹצֵא לָאוֹר הַמּוּסָר הַטָּהוֹר הָעֶלְיוֹן, הַמַּצְלִיחַ אֶת הַחַיִּים בְּהוֹדוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
129 - אורות התשובה פרק י"ד ג'-ד'
130 - אורות התשובה פרק י"ד ה'-ז'
131 - אורות התשובה פרק י"ד ח'-י'
טען עוד
ז. כָּל עִצָּבוֹן בָּא מִפְּנֵי הַחֵטְא, וְהַתְּשׁוּבָה מְאִירָה אֶת הַנְּשָׁמָה וּמְהַפֶּכֶת אֶת הָעִצָּבוֹן לְשִׂמְחָה. הָעִצָּבוֹן הַכְּלָלִי שֶׁבָּעוֹלָם, מְקוֹרוֹ הוּא בְּזֻהֲמַת הַכְּלָל הַנִּמְצָא בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵחַטַּאת הָרַבִּים וְהַיְחִידִים, וּמֵחַטַּאת–הָאָרֶץ הַכְּמוּסָה•, שֶׁיָּצְאָה לַפֹּעַל בְּחַטַּאת הָאָדָם, שֶׁצַּדִּיקִים יְסוֹדֵי עוֹלָם, וּמָשִׁיחַ בְּיִחוּד, שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל מַהוּת חֵטְא זֶה* וּמְהַפְּכִים אוֹתָהּ לְשִׂמְחָה.
___________________________
אִם רַק – בתנאי. אֵינוֹ זָז מִשָּׁם – התשובה פועלת מיד. וּמֵחַטַּאת–הָאָרֶץ הַכְּמוּסָה – חז"ל מציינים שהארץ חטאה ובמקום להוציא 'עץ פרי' מוציאה 'עץ עושה פרי' [רש"י בראשית א, יא].
ביאורים
בפסקאות אלו הרב קוק עוסק בעצבות. לאדם ישנם רצונות רבים וצרכים שונים, וכאשר הוא לא מצליח למלא אותם הוא מתמלא עצב. העצבות היא תוצאה של חוסר, של פער בין רצונותיו של האדם לבין המציאות בפועל. כל חטא מגדיל את הפער בין רצון הנשמה שלנו לבין המציאות בה אנו חיים, וזהו מקור העצבות.
לכל אחד מאיתנו ישנה נשמה טהורה החפצה להידבק בבוראה. הדבקות בקב"ה נעשית על ידי ההליכה בדרכיו וקיום מצוות התורה. הנשמה תובעת מאיתנו באופן תמידי את הקרבה לקב"ה, ושום דבר אחר לא יספק את רצונה. תביעה זו קיימת הן באדם הפרטי והן במציאות בכללה. בעולם כולו ישנה תביעה להגיע לידי מציאות שלמה ומתוקנת שאין בה סתירה לדבקות בקב"ה, ולכן העולם שואף למציאות ללא חטא.
החטא הוא חיסרון, פספוס של המטרה. כל מעשה עבֵרה מרחיק את הנשמה מבוראה והיא מתמלאת עצב. לא רק המעשים משפיעים על הנשמה, גם ביד המידות והמחשבות לקרב או ח"ו להרחיק את הנשמה ממקורה. בנוסף, הנשמה היא רוחנית. לכן כל מעשה גשמי, אפילו אם הוא מותר, כל עוד הוא נעשה מתוך 'נטייה של חולין' ולא מתוך נטייה רוחנית של קשר לקב"ה, הוא יוביל לעצבותה של הנשמה.
כאשר שבים בתשובה השמחה חוזרת למלא את הנשמה. התשובה מחזירה את האדם לדרך של תיקון, דרך שהיא טבעית לנשמה. אמנם עוד רחוקים מהתיקון השלם, אך כיוון שחוזרים ללכת על פי דרכי הקב"ה ונמצאים בכיוון הנכון, כבר לא עצובים. השמחה מגיעה כתוצאה מהחזרה למצב הטבעי של הנשמה, שבו כל המעשים, המידות והמחשבות קשורים לקב"ה ולתורתו.
הרחבות
*מקור העצבות
מֵהַשֶּׁפַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים, הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת הָרָעוֹת. עבודת המידות המועדפת היא למצוא את מקומן החיובי (עיין למשל בצדקת הצדיק אות מז) ולא להילחם נגדן. לא כן במידת העצבות, כיוון שכולה יונקת מהחטא, הרי שכולה ריק, וכאשר אין חטאים היא נעלמת ומתפוררת. וכך כותב הרב קוק : "כל המידות אפשר להעלותן, מפני שיש להן שורש בקדושה, חוץ מהעצבות שאין לה שורש כלל, כי עז וחדווה במקומו. וצריכים להעלות את סיבתה, וכיוון שהשורש מתעלה גם היא עולה. והשורש של העצבות הוא או גאווה או כעס, או דאגה, הבאה מסיבתם, וכיוצא" [אורות הקודש ג רמג].
*תיקון כל רבדי הבריאה
שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל מַהוּת חֵטְא זֶה. לעתיד לבוא לא יתוקנו רק פגמי האנושות, אלא כל החסרונות שבעצם הבריאה: בחי, בצומח ובדומם: "וגר זאב עם כבש וארי עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטון נוהג בהם. ופרה ודוב תרעינה יחדיו ואריה כבקר יאכל תבן" [ישעיהו יא ו-ז], "תחת הנעצוץ (בעל הקוצים) יעלה ברוש ותחת הסרפד (שגם הוא בעל קוצים) יעלה הדס" [שם נה יג], "והיה אור הלבנה כאור החמה" [שם ל כו] [ועיין אורות ישראל ותחייתו י].
שאלות לדיון
א. האם אין מקום לתענוגות של חול שאינן אסורות?
ב. מה ההבדל בין מידות רעות לדעות רעות?
לעילוי נשמת מו"א ועט"ר שלמה בן פורטונה ז"ל
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שימוש נכון בתנור הביתי
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הקשבה בזמן של פילוג
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
