ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר א תשנ"ב
שאלה
בשיעור תורה בהלכות שבת התעוררה שאלה שכמה וכמה נתקלים בה, והיא: כאן בבתים יש לחץ מים נמוך, ומי שגר בקומה עליונה, נזקק למשאבה חשמלית שדרכה מגיעים המים לברז וכו'.
כשפותחים את הברז, המשאבה מתחילה לעבוד. כיצד עלינו לנהוג בשבתות ובימים טובים?
שו"ת "במראה הבזק" (603)
רבנים שונים
303 - מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם
304 - פתיחת ברז העלולה להביא להפעלת משאבת לחץ חשמלית בשבת
305 - פתיחת חנות לממכר מזון כשר
טען עוד
תשובה
א. בעיה זו שעוררת, קיימת לכאורה בכל מערכת מים מודרנית המושפעת מן הצריכה, ומשום כך מופעלת בנקודה מסוימת (לפי מפלס גובה במגדל מים, בבריכה או לחץ) משאבת מילוי, אלא שבמערכת מים גדולה מקובל, לא לחשוש להפעלת המשאבה, וזאת משום שלפתיחת הברז הבודד השפעה מזערית בלבד והתוצאה המורגשת רק בעקבות הצטברות אלפי פתיחות ברזים.
כמו כן, הסיכוי לפגוע בנקודה הקריטית הוא אפסי, ואם חישן נמצא בדיוק בקצה הגבול ואני פותח מים בבית - הרגישות איננה כה מידית 1 .
ב. למתקן הגברת הלחץ הביתי כפי שתואר בשאלתך, יש - לפי הידוע לנו (בהתייעצות עם מכון צומ"ת) - מיכל קטן ביותר (פחות מ-10 ליטר). הסיכוי להפעלה מידית וישירה הוא איפוא גבוה ביותר 2 , ולפיכך אסור השימוש במים בשבת. הספק היחידי שניתן לסמוך עליו, הוא שמא מישהו אחר בבנין קדם ופתח ברז, כך שהמשאבה נמצאת במצב פעולה, וכשאתה פותח את הברז בסמוך לו אחריו, אתה רק מאריך את זמן הפעולה, אך אינך מפעיל את המערכת מחדש, והרי זה מותר 3 . מכל מקום, מכיון שאין זה ספק של ממש אלא סבירות מועטת שבכל פעם שתפתח את הברז, יהיה זה בסמוך אחרי פתיחת הברז על ידי אחר, יש לומר שזהו "מתכוון", שהרי רצונו של כל דייר, שבשעה שהוא פותח את הברז, יזרמו אצלו מים, דבר הנעשה על ידי המשאבה, ועל כן נראה שאין להקל.
עוד צד להקל מחומרת האיסור הוא שגם אם אתה אמנם מפעיל את המשאבה על ידי פתיחת הברז, סביר להניח שאין זה נעשה מיד אלא לאחר זרימת מים בכמות מסוימת, ולכן אין זה מעשה בידיים אלא גרמא שאינו אסור אלא מדרבנן 4 .
על סמך הצדדים להקל המוזכרים נראה איפוא שיש להקל ולפתוח את הברז בשינוי 5 , וביחד עם זה לדאוג לפתרון של קבע כמוצע להלן בסעיף ג'.
ג. הפתרון שמכון צומ"ת מציע לבעיה זו, ואשר כבר בוצע במקומות מספר בארץ, הוא מנגנון "המשכת מצב" הפועל רק בשבת (על ידי הזזת מתג בערב שבת למצב "שבת") באופן הבא:
מדי 5 דקות (למשל) המשאבה מופעלת בכל מקרה למשך 3-2 שניות. גם אם צרכו מים והלחץ ירד, לא קורה דבר, ואולם בבוא מועד ההפעלה המחזורית הקבועה, המשאבה תמשיך לפעול עד למילוי המיכל.
ניתן לרכוש מכשיר זה במחיר 180$ לערך ולחברו בשיטת "עשה זאת בעצמך", לפי תרשים חיבורים פשוט. כתובת המכון: "מכון צומת", אלון שבות, גוש עציון, טל': ++9931342-2-972 , פקס: ++9931889-2-972, [email protected].
^ 1. סברות אלה ועוד נאמרו בקשר לשאלת פתיחת מקרר ביתי וסגירתו המעלה בעיה דומה, שכן על ידי החדרת אויר חם יתכן שנפעיל את המקרר המכוון בוסת חום (טרמוסטט) לרגישות חום וקור, ואף על פי כן הותר הדבר לדעת רוב הפוסקים. עיין שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ח סי' יב וחי"ב סי' צב באורך), וכמו כן "משפטי עוזיאל" (מהדורת תנינא אורח חיים סי' לז) ו"יביע אומר" (ח"א אורח חיים סי' כא), "שמירת שבת כהלכתה" (פ"י, יב ובהערה לג בשם הגרש"ז אויערבך), ועיין דיון ארוך בזה ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח, עמ' תרסד-תרסט). ומכל שכן בנדון דידן שהסבירות להפעלת המשאבה היא עוד יותר מועטת.
^ 2. יש שסוברים, שבכל הפעלת מכשיר חשמלי יש משום איסור תורה - מכה בפטיש, עיין "משפטי עוזיאל" (ח"ב אורח חיים סי לו אות ב), "עץ אפרים" (אורח חיים ח"א עמ' 68), וכן דעת מרן הגר"ש ישראלי. ואף לסוברים שזהו איסור דרבנן, עיין באורך ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח עמ' קסג ואילך, שם עמ' תרנג ואילך) גם פסיק רישיה במלאכה דרבנן אסור בשבת, עיין שו"ע (אורח חייט סי' שיד) בדברי "מגן אברהם" (ס"ק ה) ועוד בנושאי כלים שם.
^ 3. עיין ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך ו עמ' תרנג סעיף ח), ועיין עוד לגבי המשכת מצב שמותרת לדעת רוב הפוסקים, ראה "יביע אומר" (ח"ג אורח חיים סי' יח אות א), "שמירת שבת כהלכתה" (פי"ג, כה הערה צ בשם הגרש"ז אויערבך), ובאורך עיין ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח עמ' תרפב-תרפג).
^ 4. עיין שו"ע (אורח חיים סי' רסה, סע' ד, בדברי רמ"א) ובדברי "מגן אברהם" (ס"ק י) ובנושאי כלים שם. ועיין "תחומין" (כרך ז עמ' 151-146) וב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח עמ' תשנז ואילך).
^ 5. כדאשכחן במקום הפסד, שו"ע (אורח חיים סי' שלו, ט), והוא הדין למקום צורך גדול כנדון דידן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











