ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מבואות ללימוד התורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
שלא בירכו בתורה תחילה
הגמרא 2 עוסקת בסיבה לגלות ישראל וחורבן הארץ בבית ראשון, ואומרת:
"אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ? דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפרשו הקב"ה בעצמו, שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחילה".
בהבנת הסיבה שאומר רב יהודה בשם רב 'שלא בירכו בתורה תחילה' ישנם כמה התייחסויות של גדולי הדורות.
הר"ן 3 מביא על מאמר זה את דברי רבנו יונה: "שלא היו מברכים בתורה תחילה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלים בברכתה".
בנוסף לכך כותב הב"ח 4 :
"ונראה דכוונתו יתברך מעולם היתה שנהיה עוסקים בתורה בכדי שתתעצם נשמתנו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה... אבל עתה שעברו חק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן גם להתגאות להראות חכמתם ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ והארץ נשארה בגשמותה בלי קדושה וזה גרם חורבנה ואבידתה".
וידועים דברי הרב צבי יהודה זצ"ל, המבאר שכוונת המאמר "שלא ברכו בתורה תחילה" היא לברכה הראשונה של ברכת התורה, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". נתינת התורה באה על יסוד הבחירה בעם ישראל, כלומר הופעת התורה בארץ יכולה להיות רק על ידי עם ישראל. כמובן שכל ההסברים הללו אינם חולקים זה על זה, אלא מוסיפים נקודות מבט מזויות שונות.
שלא בירכו בתורה תחילה - האמנם?
והנה, כאשר נתבונן בספר ירמיה, בפרק בו נאמר הפסוק "על עזבם את תורתי", נמצא לכאורה הסבר אחר מדברי חז"ל:
"כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים... כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ... חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ... וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים" 5 .
בפסוקים אלו נאמר שעם ישראל חטא חטאים חמורים כל כך, עד שהם הגיעו אף לידי גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, וכפי שאמרו חז"ל 6 שעל שלוש עברות החמורות נחרב הבית הראשון. אם כן, נשאלת השאלה מדוע חז"ל מסבירים את הכתוב "על עזבם את תורתי" - שלא ברכו בתורה תחילה, ולא כפי שנראה מפשטות הכתובים שהכוונה היא למשמעות הכוללת שעם ישראל לא שמע בקול ה' והלך אחר שרירות ליבו?
הסברים נוספים לפסוק 'על עזבם את תורתי'
במקומות נוספים אומרים חז"ל עוד הסברים לפסוק 'על עזבם את תורתי'. וכך הם דבריהם בפתיחה לאיכה רבה:
ויתר הקב"ה על עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, ועל מאסה של תורה לא ויתר, שנאמר "על עזבם את תורתי"'.
מהלשון 'עזבם את תורתי' למדו חז"ל, שלמרות שודאי היתה בעיות חמורות של עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, והבעיות הללו הובילו בסופו של דבר לגלות, הרי שורש הבעיה הוא מאסה של תורה.
ועוד מצינו בירושלמי 7 :
"אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשמרים, שנאמר "על עזבם את תורתי".
כלומר, הגלות נגרמה מכך שעם ישראל לא דאג לתלמוד תורה ולהקמת ישיבות. נמצא שחז"ל הסבירו את הפסוק 'על עזבם את תורתי' בשלשה הסברים: מאסה של תורה, לא החזיקו בתלמודי תורה, ושלא ברכו בתורה תחילה.
בפשטות, אנו רואים כאן כמה שלבים של העמקה בשורש החטא. פשט הכתוב עוסק בחטאים כבדים מאד, וחז"ל הולכים ומצמצמים את הבעיה לבעיות ממוקדות יותר: תלמוד תורה, תלמוד תורה לילדים, ולבסוף חטא שנראה נקודתי לחלוטין - שלא בירכו בתורה תחילה. והדברים צריכים באור.
מחיסרון ביחס הנפשי ועד שלש העבירות החמורות
הסבר הדברים הוא שכאשר חז"ל אמרו "דבר זה אמרו חכמים ולא פרשוהו וכו'" כוונתם לומר שאילו שאלנו לחכמים הם היו עונים את התשובה המפורשת בכתובים - הארץ אבדה משום שישראל עברו על שלוש עברות החמורות. אולם, תשובה זו אינה מספקת אותנו, שהרי עדיין נשאלת השאלה - כיצד הגיעו ישראל קדושים לעבור על התורה כולה? והתשובה לכך היא שהם שלא למדו תורה. שורש עזיבת המצוות היה בעזיבתם את לימוד התורה.
אלא שגם תשובה זו אינה מספקת אותנו, שכן דבר זה עצמו אינו מובן, מדוע ישראל שקיבלו תורה לא למדו אותה, כדי לדעת את המעשה אשר יעשו? על כך באה תשובה מעמיקה יותר, שהם לא העמידו את שורש חייהם וחיי ילדיהם על ערך תלמוד התורה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בחיסרון בהקמת תלמודי תורה לילדים, כך שישראל לא התרגלו מילדות להעמיד כל החיים על ערך התורה.
ועל גבי כל ההסברים הללו עדיין נשאלת השאלה, הכיצד נתבטלו מהעמדת תלמודי תורה? ובעומק זה של מבט רק ריבונו של עולם השיב "שלא ברכו בתורה תחילה. החיסרון היה נעוץ ביחס ובהקדמה הערכית - נפשית לתורה, שבאה לידי ביטוי בברכת התורה בתחילה, וכפי שראינו בדברי הר"ן, הב"ח והרב צבי יהודה. אותו חיסרון נפשי היה שורש העזיבה המאוחרת יותר את הכל.
נמצא שלאט לאט, מתוך חוסר יחס נכון, באים לבטל תלמוד תורה של ילדים, מתוך כך מבטלים גם תלמוד תורה שנועד לדעת את המעשה אשר יעשו, עד שחס ושלום מגיעים לעזיבת התורה כולה, ועד כדי שלוש עבירות החמורות.
על כן, יסוד התעלות מצבם הרוחני של עם ישראל ללימוד התורה וקיומה כולה, תלוי הוא בערך הכנתם לקבל את התורה. וככל שתהיה ההכנה גדולה, עמוקה וערכית יותר, כך נזכה לעלות במעלות התורה יותר ויותר, והארץ גם היא תשוב ותשתכלל, עד הגיענו לבנין שלם במהרה בימינו אמן.
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע,
השעורים באתר מזמן היותו
ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.
דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
