ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מבואות ללימוד התורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
שלא בירכו בתורה תחילה
הגמרא 2 עוסקת בסיבה לגלות ישראל וחורבן הארץ בבית ראשון, ואומרת:
"אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ? דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפרשו הקב"ה בעצמו, שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחילה".
בהבנת הסיבה שאומר רב יהודה בשם רב 'שלא בירכו בתורה תחילה' ישנם כמה התייחסויות של גדולי הדורות.
הר"ן 3 מביא על מאמר זה את דברי רבנו יונה: "שלא היו מברכים בתורה תחילה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלים בברכתה".
בנוסף לכך כותב הב"ח 4 :
"ונראה דכוונתו יתברך מעולם היתה שנהיה עוסקים בתורה בכדי שתתעצם נשמתנו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה... אבל עתה שעברו חק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן גם להתגאות להראות חכמתם ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ והארץ נשארה בגשמותה בלי קדושה וזה גרם חורבנה ואבידתה".
וידועים דברי הרב צבי יהודה זצ"ל, המבאר שכוונת המאמר "שלא ברכו בתורה תחילה" היא לברכה הראשונה של ברכת התורה, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". נתינת התורה באה על יסוד הבחירה בעם ישראל, כלומר הופעת התורה בארץ יכולה להיות רק על ידי עם ישראל. כמובן שכל ההסברים הללו אינם חולקים זה על זה, אלא מוסיפים נקודות מבט מזויות שונות.
שלא בירכו בתורה תחילה - האמנם?
והנה, כאשר נתבונן בספר ירמיה, בפרק בו נאמר הפסוק "על עזבם את תורתי", נמצא לכאורה הסבר אחר מדברי חז"ל:
"כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים... כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ... חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ... וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים" 5 .
בפסוקים אלו נאמר שעם ישראל חטא חטאים חמורים כל כך, עד שהם הגיעו אף לידי גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, וכפי שאמרו חז"ל 6 שעל שלוש עברות החמורות נחרב הבית הראשון. אם כן, נשאלת השאלה מדוע חז"ל מסבירים את הכתוב "על עזבם את תורתי" - שלא ברכו בתורה תחילה, ולא כפי שנראה מפשטות הכתובים שהכוונה היא למשמעות הכוללת שעם ישראל לא שמע בקול ה' והלך אחר שרירות ליבו?
הסברים נוספים לפסוק 'על עזבם את תורתי'
במקומות נוספים אומרים חז"ל עוד הסברים לפסוק 'על עזבם את תורתי'. וכך הם דבריהם בפתיחה לאיכה רבה:
ויתר הקב"ה על עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, ועל מאסה של תורה לא ויתר, שנאמר "על עזבם את תורתי"'.
מהלשון 'עזבם את תורתי' למדו חז"ל, שלמרות שודאי היתה בעיות חמורות של עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, והבעיות הללו הובילו בסופו של דבר לגלות, הרי שורש הבעיה הוא מאסה של תורה.
ועוד מצינו בירושלמי 7 :
"אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשמרים, שנאמר "על עזבם את תורתי".
כלומר, הגלות נגרמה מכך שעם ישראל לא דאג לתלמוד תורה ולהקמת ישיבות. נמצא שחז"ל הסבירו את הפסוק 'על עזבם את תורתי' בשלשה הסברים: מאסה של תורה, לא החזיקו בתלמודי תורה, ושלא ברכו בתורה תחילה.
בפשטות, אנו רואים כאן כמה שלבים של העמקה בשורש החטא. פשט הכתוב עוסק בחטאים כבדים מאד, וחז"ל הולכים ומצמצמים את הבעיה לבעיות ממוקדות יותר: תלמוד תורה, תלמוד תורה לילדים, ולבסוף חטא שנראה נקודתי לחלוטין - שלא בירכו בתורה תחילה. והדברים צריכים באור.
מחיסרון ביחס הנפשי ועד שלש העבירות החמורות
הסבר הדברים הוא שכאשר חז"ל אמרו "דבר זה אמרו חכמים ולא פרשוהו וכו'" כוונתם לומר שאילו שאלנו לחכמים הם היו עונים את התשובה המפורשת בכתובים - הארץ אבדה משום שישראל עברו על שלוש עברות החמורות. אולם, תשובה זו אינה מספקת אותנו, שהרי עדיין נשאלת השאלה - כיצד הגיעו ישראל קדושים לעבור על התורה כולה? והתשובה לכך היא שהם שלא למדו תורה. שורש עזיבת המצוות היה בעזיבתם את לימוד התורה.
אלא שגם תשובה זו אינה מספקת אותנו, שכן דבר זה עצמו אינו מובן, מדוע ישראל שקיבלו תורה לא למדו אותה, כדי לדעת את המעשה אשר יעשו? על כך באה תשובה מעמיקה יותר, שהם לא העמידו את שורש חייהם וחיי ילדיהם על ערך תלמוד התורה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בחיסרון בהקמת תלמודי תורה לילדים, כך שישראל לא התרגלו מילדות להעמיד כל החיים על ערך התורה.
ועל גבי כל ההסברים הללו עדיין נשאלת השאלה, הכיצד נתבטלו מהעמדת תלמודי תורה? ובעומק זה של מבט רק ריבונו של עולם השיב "שלא ברכו בתורה תחילה. החיסרון היה נעוץ ביחס ובהקדמה הערכית - נפשית לתורה, שבאה לידי ביטוי בברכת התורה בתחילה, וכפי שראינו בדברי הר"ן, הב"ח והרב צבי יהודה. אותו חיסרון נפשי היה שורש העזיבה המאוחרת יותר את הכל.
נמצא שלאט לאט, מתוך חוסר יחס נכון, באים לבטל תלמוד תורה של ילדים, מתוך כך מבטלים גם תלמוד תורה שנועד לדעת את המעשה אשר יעשו, עד שחס ושלום מגיעים לעזיבת התורה כולה, ועד כדי שלוש עבירות החמורות.
על כן, יסוד התעלות מצבם הרוחני של עם ישראל ללימוד התורה וקיומה כולה, תלוי הוא בערך הכנתם לקבל את התורה. וככל שתהיה ההכנה גדולה, עמוקה וערכית יותר, כך נזכה לעלות במעלות התורה יותר ויותר, והארץ גם היא תשוב ותשתכלל, עד הגיענו לבנין שלם במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













