ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות ממרים
- רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
סמככות בית הדין הגדול לקבוע ולהכריע הלכה לכלל ישראל ומצוה לציית לכל הוראות בית הדין הגדול שבירושלים, בין במה שקיבלו בקבלה או שחידשו בעצמם.
סמכות זו, היא שמנעה את התפתחות המחלוקות בישראל.
כיום, שההלכה בנויה על הכרעה במחלוקת, הכלל הוא שבמחלוקת בדין דאורייתא יש להחמיר, ובדרבנן יש להקל.
פרק ב' – תקנות וגזירות
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי (8)
הרמב"ם היומי
7 - הלכות ממרים פרק ז' - הרמב"ם היומי
8 - לב הלימוד - הלכות ממרים א'
טען עוד
אמנם בתוקף הסמכות לתקן תקנות ולגזור גזירות, ישנם כמה תנאים מגבילים:
אין בי''ד מאוחר יכול לבטל את תקנות בי''ד מוקדם אלא אם כן:
א. שבית דין אחרון גדול בחכמה ומניין – כלומר שנישא בי''ד חכם יותר וחכמי בי''ד רבים יותר הסכימו על תקנתו זו.
ב. מדובר בתקנה זמנית בלבד – למרות שהוא אינו גדול בחכמה ומניין.
ג. מדובר בדין שלא פשט איסורו בכלל ישראל.
ד. בכל תקנה חדשה, יש לבדוק אם רוב הציבור יכולים לעמוד בה.
ה. אסור לבי''ד להעמיד את תקנתן כדבר האסור מהתורה, אלא יודיעו במפורש שמדובר בסייג.
פרק ג' – זקן ממרא, מינים ותינוק שנשבה
זקן ממרא הוא חכם מחכמי ישראל, שהגיע להוראה ונסמך בסנהדרין, שנחלק בדין עם חברי הסנהדרין, ואף נהג בפועל כדבריו, או הורה לאחרים לעשות כדבריו, בניגוד להוראתם של רוב חברי הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא. עונשו של זקן ממרא הוא מיתת חנק שהיה מבוצע בירושלים, בזמן העלייה לרגל, כדי לפרסם את העניין בקרב כל ישראל. על חכמי הסנהדרין נאסר למחול על כבודם ולוותר לזקן הממרא, כל זאת, כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל.
המינים, אלו הכופרים בתורה שבעל פה מדעתם וברצונם. דינם – מורידים ולא מעלים. כלומר מסבבים להם מיתה ללא משפט.
תינוקות שנשבו, אלו בני אותם המינים, כפירתם אינה מדעתם, אלא שהודחו על ידי אבותם. דינם כאנוסים וראוי לקרבם להשיבם.
פרק ד' – סוג ההמראה: תנאים בדין זקן ממרא
לא בכל הוראה מתחייב זקן ממרא מיתה. רק על דין אורייתא, שבמזיד העונש עליו הוא כרת ובשגגה קרבן חטאת. למשל שנחלק על עיבור השנה. אלו שהורה להם כדעתו, עלולים לבוא לידי אכילת חמץ בפסח וכל כיוצא בזה.
פרק ה' – המקלל ומכה את הוריו
התורה החמירה בכבוד ההורים והזהירה לבן שלא להכות את הוריו. עונשו של המכה במזיד בחנק.
מתנאי החיוב:
1. שיעשה בהם חבורה – ומתוך כך גזרו שלא ירפא את הוריו כשיש חשש שיחבול בהם.
2. שהיה הבן מיוחס להוריו ולא ספק, גר וכדומה.
ויותר החמירה התורה במקלל אביו או אמו שעל מזיד עונשו בסקילה.
מתנאי החיוב: שיקללם באחד משמות ה'.
מתוך כך הרחיקו את האב להישבע לבנו משום שמתחייב באלה – שמאיימים על הנשבע בקללה.
חריג הוא המסית שמותר לבנו לקללו ולהכותו.
וכל שאר ביזיון שאין בו קללה או הכאה, לא מתחייבים עליו אלא שהוא ארור מפי הגבורה.
פרק ו' – כיבוד הורים ומוראם
על הבן לכבד ולירא מאביו ואמו בכל מצב, בין בחייהם בין במותם, שכן כבודם ויראתם הושוו לכבוד ויראת ה'.
כיבוד הורים כולל שתי מצוות – מורא וכבוד: שהן יראת כבוד מחד ועשייה מאידך.
מורא - לא יושב במקומו המיוחד לו, לא סותר את דבריו, לא קורא לו בשמו אלא אבא.
כיבוד - מסייע לו בכל מה שצריך, מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא.
חריגים:
1. אישה נשואה, שיש לה חובות כלפי אישה ומשפחתה.
2. אין לשמוע לציווי ההורים לעבור עבירה.
פרק ז' – בן סורר
בן סורר ומורה, הוא נער שהתנהגותו בעייתית ביותר וממשיכה להיות כזו גם לאחר שהוזהר. התנהגותו כוללת דפוסים של נהנתנות מופרזת, זלזול בהוריו וגניבה מהם.
כשהוריו רואים שבנם נשקע בהרגליו הרעים, הם מייסרים אותו, ומודיעים לו בפני שני עדים, שאם ימשיך בדרכו הרעה הם יביאוהו לבית דין. עבר אחר ההתראה, מביאים אותו אביו ואמו לפני בית דין של שלשה דיינים, ואומרים להם: בננו זה סורר ומורה, שאחר שהתרנו בו בפני שני עדים, גנב משל אביו, וקנה בשר ויין, ואכל טרטימר - משקל חמשים דינר - בשר, ושתה חצי לוג יין; ומביאים את עדי ההתראה, ועדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר ההתראה, והבן נענש בבית דין בעונש מלקות. אם חזר הבן לגנוב, לזלול ולסבוא, מביאים אותו הוריו לבית דין של עשרים ושלשה, ומביאים עדים שראו שגנב וזלל וסבא לאחר שהתרו בו, ועל סמך עדותם הרי הוא נידון לסקילה.
מרובות מאוד ההגבלות בדין זה, עד שאמרו חכמים כי מעולם לא בוצע עוד דין זה בפועל.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים א'
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות גירושין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות גירושין פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות ממרים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות ממרים פרק ג' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות ממרים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות ממרים פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים באדם
הנאה ממעשה שבת
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
