ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לא. "כָּל הַמְרַפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּיוֹם צָרָה", וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת•, וְהַקָּדוֹשׁ–בָּרוּךְ–הוּא בְּרֹב חַסְדּוֹ מְעוֹרֵר רַחֲמָיו לִזְכֹּר בְּעֵת צָרָה אֶת צְדָדֵי הַטּוֹב וְהִתְעוֹרְרוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמִצְוָה, וּמִתּוֹךְ הַצָּרָה• טוֹעֲמִים כָּל פְּרָט וּפְרָט מִפְּרָטֵי הַהִתְרַשְּׁלוּת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוָה, וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וְהַקָּבָּ"ה מְקַבֵּל, וּמִתּוֹךְ צָרָה מַמְצִיא פְּדוּת וּרְוָחָה.
מהירות התשובה
לב. צָרִיךְ לְמַהֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל חֵטְא, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מֵהַדְּבָרִים הַקַּלִּים מְאֹד, כִּי אִחוּר הַתְּשׁוּבָה דּוֹמֶה לְאִחוּר טֻמְאָה בַּמִּקְדָּשׁ וּשְׁהִיַּת כִּלְאַיִם בַּלְּבִישָׁה וּשְׁהִיַּת חָמֵץ בַּפֶּסַח, שֶׁכָּל רֶגַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא חֵטְא מְיֻחָד, וּבְהִכָּפֵל חֵטְא קַל הַרְבֵּה פְּעָמִים הֲרֵי הוּא כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה•. וְכֵן מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל דִּבּוּר יָתֵר שֶׁיָּצָא מִפִּיו אוֹ אֲפִלּוּ דִּבּוּר נָחוּץ וְקָדוֹשׁ בְּלֹא קְדֻשָּׁה פְּנִימִית, שִׂכְלִית וְהֶרְגֵּשִׁית, הָרְאוּיָה לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
147 - אורות התשובה פרק י"ד כ"ו-ל'
148 - אורות התשובה פרק י"ד ל"א-ל"ג
149 - אורות התשובה פרק י"ד ל"ד-ל"ז
טען עוד
לג. בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ צְרִיכִים לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הֶעָבָר בִּימוֹת הַחֹל*, כְּדֵי לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּלֹא שׁוּם מְנִיעָה מִכָּל דְּבַר חֵטְא וְעָווֹן. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ צְרִיכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל הַתֹּכֶן שֶׁל הֶאָרַת הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּהְיֶה נָקִי בְּלֹא שׁוּם תַּעֲרֹבֶת, כְּדֵי שֶׁאוֹתָם הָעִנְיָנִים, שֶׁמִּפְּנֵי קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הֵם מִתְבַּטְּלִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִפְעֹל וּלְהַזִּיק, לֹא יַפְרִיעוּ אֶת מַהֲלַךְ הַכַּשְׁרוּת שֶׁל יְמוֹת הַחֹל, שֶׁאֵין בָּהֶם אוֹתָהּ הַהֲגָנָה. וְזֶהוּ עִנְיַן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם שֶׁל פְּשִׁיטַת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי אוֹתָם צִחְצוּחֵי טֻמְאָה הַמִּתְפָּרְצִים לְתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ, וּמִפְּנֵי גֹּדֶל אוֹר הַקֹּדֶשׁ הֵם מִתְאַמְּצִים לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, וּבְעֵת שְׁלִיטַת הַקֹּדֶשׁ עַצְמָהּ אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, אֲבָל אַחַר עֲבֹר הֶאָרָתָהּ צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה רַבַּת הַחֶדְוָה הָעֹז וְהָעֲנָוָה.
___________________________
אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת - התרשלות ממצווה אחת מחלישה את כוח העמידה. וּמִתּוֹךְ הַצָּרָה - הצרה מביאה לחשבון נפש וחזרה בתשובה. כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה - חבל עבה (המורכב מהרבה חוטים דקים).
ביאורים
לחטאים יש השפעה הרסנית על נפש האדם. החטא מרחיק את האדם מהקב"ה ומנתק אותו ממקור הקדושה והחיים. בפסקאות אלו הרב קוק מבאר עוד מספר השפעות של החטא:
יכולת התמודדות - האדם במהלך חייו עלול להיקלע לעת צרה. צרה היא מלשון צר, מצומצם, חנוק. זהו מצב שבו אין לאדם אפשרויות רבות והוא חש שהוא נמצא בבור תחתית ואין לו שום חבל הצלה. אדם שדבוק בתורה ובמצוות לא מתרשם מהמצב הנוכחי. הוא יודע שישועת ה' כהרף עין, וחש שמתוך הקושי תיוולד ישועה גדולה. לעומת זאת, אדם שלא שמר באדיקות על פרטי המצוות או שלימוד התורה שלו אינו משמעותי ומרכזי אצלו בחייו, ירגיש שאין לו כוח להתמודד. שהוא נשבר ומתמוטט. במצב זה הוא חש עד כמה התורה והמצוות נותנים כוח להתמודד, מה שלא חש בימים כתיקונם. עכשיו הוא מרגיש בדיוק עד כמה הרפיון שלו בעבודת ה' משפיע עליו ואין לו יכולת התמודדות מול המצב הקשה. דבר זה מעורר אותו לשוב בתשובה. הקב"ה ברוב רחמיו מקבלו בתשובה ומיד נותן לו כוח להתמודד. קשיי הצרה הפכו למנוף לצמיחה רוחנית ולתשובה גדולה שמחדשת את כל עבודת ה' אצל האדם.
התדרדרות רוחנית - חטא שלא חוזרים עליו בתשובה מיד מביא תהליך הרסני. כל זמן שלא שבים בתשובה יש בנו מציאות של חטא שיוצר ריחוק בינינו לקב"ה. כל רגע ורגע מצטבר בתוכנו חטא ועוד חטא. הנפש מתרגלת למצב זה. הזעזוע הראשוני לאחר החטא נדם, האדם עובר הלאה והחטא מתקבע בנפשו. במצב זה כבר קשה מאוד לשוב בתשובה. תהליך זה הוא נכון עבור כל חטא לפי מדרגתו של האדם. לכן צריך לשוב במהרה בתשובה ולא לחכות לקביעת החטא בנפשנו.
יכולת לקלוט קדושה - החטא מונע מהאדם לקלוט תכנים של קדושה. לכן לפני שבת קודש האדם צריך לשוב בתשובה כדי להיות מסוגל לקבל את קדושת השבת.
הרב קוק מוסיף ואומר שגם ביציאת השבת צריך אדם לשוב בתשובה בשל המצב הרוחני שהיה שרוי בו, על אף שהוא לא חטא במובן הפשוט. אך להיות באותו מצב נפשי גם בשבת וגם ביום חול זהו חטא. למשל, אדם אוכל שלוש סעודות בשבת, וסעודות אלו הן קודש. אם האדם לא יעשה את ההבחנה בין סגנון האכילה ביום חול לסגנון האכילה בשבת הוא עלול להימשך אחר תאוות האכילה בימות החול ובכך יחטא. גם להיות ברמה רוחנית גבוהה בזמן הלא מתאים יכולה להביא לקלקול ולכן צריך לשוב עליה בתשובה, ולהתאים את המצב הנפשי לזמן שבו האדם נמצא.
הרחבות
* הקשר שבין שבת לבין תשובה
בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ צְרִיכִים לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הֶעָבָר בִּימוֹת הַחֹל. הרב קוק קושר כאן בין עשיית תשובה לבין קבלת קדושת השבת. מהו הקשר שבין שבת לבין תשובה?
הרב קוק, מבדיל במקום אחר בין שני סוגי חיים שהאדם חי בעולם – הסוג הראשון הוא החיים הפנימיים - חיי הקודש, והסוג השני הוא החיים החיצוניים, שהאדם חי סביב עיסוקו בעולם הזה. תפקידו של האדם בעולם הוא לקשר בין החיים הפנימיים לחיצוניים. אלא שמשימה זו קשה, כיוון שהאדם בהיותו עסוק בחיי החומר ונתון תחת עולו של יצרו הרע, מתרחק מהחיים הפנימיים.
הפיתרון להתרחקות זו הוא השבת. השבת עושה שתי פעולות: היא מחזקת את חיי הקודש של האדם, ומקרבת את חייו החומריים אל הקודש, דרך הלכות שנועדו לחזק את קדושת השבת גם בצדדים החיצוניים, כלבישת בגדים מיוחדים וכדומה. [עולת ראיה חלק ב עמוד כח].
לפי זה, נוכל להבין את דברי הרב כאן. כדי לקבל את קדושת השבת בלא שום מניעה, וכדי לחיות חיי קודש, צריך להיכנס לשבת מתוך תשובה על המדריגות שבהם היה האדם במשך השבוע.
שאלות לדיון
א. מדוע באיחור התשובה יש חטא בכל רגע בפני עצמו?
ב. איזו הארה מיום השבת יכולה להזיק בימות החול?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
