ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
ביכורים
כיצד נראתה הבאת בכורים בזמן שבית המקדש היה קיים?
מדוע אין מביאים בכורים לירושלים היום?
המצוה. מצות עשה להביא למקדש בכורים מפירות שגדלו מאדמתו, שנאמר (שמות כג יט; שם לד כו): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ (רמב"ם בכורים פ"ב ה"א), והם נתונים לכהנים אחר הנחתם בעזרה (תוספתא חלה פ"ב; בבא קמא קי א; רמב"ם בכורים פ"א ה"ה והי"ד).
ההפרשה.כיצד מפרישים הבכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול ענבים שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי ואומר: הרי אלו בכורים (בכורים פ"ג מ"א; רמב"ם בכורים פ"ב הי"ט). לא הפרישם במחובר ולא קרא להם שם ותלשם, הרי זה מפריש אחר שנתלשו (רמב"ם שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
32 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית -השבת אבדה
33 - ביכורים- הפרשה באנציקלופדיה התלמודית
34 - אבר מן החי
טען עוד
ההעלאה. כיצד מעלים את הבכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של המעמד (בכורים פ"ג מ"ב; רמב"ם פ"ד הט"ז), כדי שלא יעלו יחידים, שנאמר (משלי יד כח): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (רמב"ם שם, ועי' להלן פרשת וזאת הברכה). ולנים ברחובה של עיר (בכורים שם; רמב"ם שם), ולא היו נכנסים לבתים מפני חשש של אוהל הטומאה (תוספתא שם פ"ב ובירושלמי שם פ"ד ה"ה בשם ר' חלפתא; רמב"ם שם). ובשחר הממונה אומר: קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ (ירמיה לא ה). והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו (בכורים שם מ"ב ומ"ג; רמב"ם שם), להודיע שהבכורים הם משבעת המינים (רמב"ם שם), והזית הוא הנאה שבאילנות (פירוש המשניות לרמב"ם שם), והשור יקרב שלמים (ירושלמי שם, ועי"ש שיש אומרים שקרב עולה לקיץ המזבח). והיחיד מביא גדי במקום שור (ירושלמי שם). והחליל מכה לפניהם עד שהם מגיעים קרוב לירושלים (בכורים שם; רמב"ם שם). והם הולכים וקוראים: שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ (תהלים קכב א) בכל הדרך (ירושלמי שם; רמב"ם שם). לא היו מהלכים כל היום אלא שני חלקי היום בלבד (תוספתא פ"ב; רמב"ם שם), שבערב לא היו הולכים, משום שקשה לשמור הבכורים בערב בטהרה (מנחת בכורים לתוספתא שם).
הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהם שלוחים להודיע לאנשי ירושלים, ועטרו את בכוריהם. והפחים והסגנים והגזברים יוצאים לקראתם מירושלים. ולפי כבוד הנכנסים היו יוצאים (בכורים שם; רמב"ם שם), אם באו רבים יוצאים הרבה, ואם מעט מעט (רמב"ם שם ע"פ ירושלמי שם). משנכנסו כולם לירושלים היו קוראים (תהלים שם ב): עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם (ירושלמי שם; רמב"ם שם). וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים מפניהם ושואלים בשלומם: אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום (משנה שם; רמב"ם שם. ובמלאכת שלמה שם: בואכם לשלום). הגיעו להר הבית, נוטל כל אחד סלו על כתפו ואומרים: הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ וגו' עד כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ (תהלים קנ). והם מהלכים בהר הבית וקוראים עד שמגיעים לעזרה, הגיעו לעזרה דברו הלוים בשיר (ירושלמי שם; רמב"ם שם).
הבאתם. כל המביא בכורים חייב להביאם בכלי, שנאמר כאן: וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא, מלמד שטעונים כלי (ספרי שם; רמב"ם פ"ג ה"ז). העשירים מביאים בכוריהם בכלים של כסף ושל זהב (בכורים פ"ג מ"ח), וכלי המתכת מחזיר הכהן לבעלים (רמב"ם שם), והעניים מביאים אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה, וגם הכלים ניתנים לכהן (משנה שם; רמב"ם שם).
המביא את הבכורים יש לו רשות ליתנם לעבדו ולקרובו בכל הדרך עד שמגיע להר הבית (תוספתא פ"ב; רמב"ם פ"ג הי"ב). הגיע להר הבית נוטל הוא בעצמו הסל על כתפו, ואפילו הוא מלך גדול בישראל, ונכנס עד שמגיע לעזרה (משנה פ"ג מ"ד ותוספתא שם; רמב"ם שם). ושם הוא קורא את הוידוי, שמצות עשה להתודות על הבכורים במקדש בשעה שמביאים. בשעה שהסל על כתיפו הוא אומר: הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ (כאן), ומוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתיו, והכהן מניח ידו תחתיו ומניף (בכורים שם; רמב"ם שם). ואחר כך הוא קורא: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וגו' עד שגומר כל הפרשה (כאן ה-י). ומניחם בצד המזבח, בקרן דרומית מערבית, בדרומה של קרן, ומשתחוה ויוצא (רמב"ם שם ע"פ בכורים שם וירושלמי).
כשם שהבכורים טעונים תנופה, כך הם טעונים קרבן - שלמים (רמב"ם פ"ג הי"ב ע"פ ירושלמי פ"ג ה"ב) - ושיר (רמב"ם שם ע"פ בכורים פ"ב מ"ד). קריאת השיר היתה משהגיעו לעזרה, שהיו הלוים קוראים המזמור (תהלים ל): אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וגו' (בכורים פ"ג מ"ד; רמב"ם שם הי"ג), כשהכהן לקח הטנא מידו (ר"ש שם).
בזמן הזה. אין בכורים נוהגים אלא בפני הבית (בכורים פ"ב מ"ב), שנאמר: (שמות כג יט; שם לד כו): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ (תוספתא שקלים פ"ג; רמב"ם בכורים פ"ב ה"א), כל זמן שיש לך בית יש לך בכורים, אין לך בית אין לך בכורים (תוספתא שם), ועוד שנאמר: וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ (כאן ד), כל זמן שיש לך מזבח יש לך בכורים, וכל זמן שאין לך מזבח אין לך בכורים (ספרי שם). אף אם הקדיש בכורים בזמן הזה, לא חלה עליהם קדושה כלל והם חולין (תוס' מכות יט א ד"ה מה). 1
______________________________________________
מתוך ע' בכורים, כרך ג, פרקים א, ד, ו, ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
