ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם יש לשמוח בברית מילה למרות צערו של התינוק?
מדוע אין מזמינים לסעודת ברית מילה?
המנהג ומקורו: כתב השלחן ערוך (יו"ד רס"ה יב ע"פ אבודרהם ברכות שער ט ושבלי הלקט הל' מילה סי' ד): נוהגים לעשות סעודה ביום המילה, והוסיף המחזור ויטרי (עמ' ב627): ואבי הבן מגדיל בשמחה ומשתה ויום טוב. מקור המנהג מהאמור בפרקי דרבי אליעזר (פכ"ט והובא באבודרהם ובשהב"ל שם): כשנולד יצחק בן שמונת ימים הגישו למילה, שנאמר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן־שְׁמֹנַת יָמִים (בראשית כא ד), והגישו למנחה על גבי המזבח ועשה משתה ושמחה, מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו יום שזכה למול את בנו, כאברהם אבינו, שנאמר (בראשית כא ח): וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת־יִצְחָֽק (בראשית שם ח) ופירשו התו"ס (שבת קל א ד"ה שש) שפרקי דרבי אליעזר מפרש שמדובר בסעודת ברית מילה, ודורש: "ביום הגמל" - ביום ה"ג מל, היינו ביום השמיני [שה"ג בגימטריא ח'] מל את יצחק.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
70 - בן נח
71 - סעודת ברית מילה
72 - הכנסת אורחים
טען עוד
מקור נוסף יש בתלמוד: כל מצוה שקיבלו עליהם ישראל בשמחה כגון מילה – שנאמר:שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָֽב (תהילים, קיט קסב), והינו מילה שהיא אמירה יחידה שקדמה לשאר אמירות (רש"י) – עדין עושים אותה בשמחה, שעושים משתה (רש"י). ולא עוד אלא שאחד מן האמוראים היה מברך בברכת המזון של סעודת מילה "שהשמחה במעונו", כדרך שמברכים בנשואין (עי' כתובות ח א). ואף על פי שאין הלכה כמותו, הרי זה משום צער התינוק (שם), אבל מכל מקום כתב שבלי הלקט שיש ללמוד משם שעושים סעודה גדולה כמו יום החופה. ואבודרהם נתן סמך לסעודה זו מדוד המלך שאמר: אספו לי חסידי כרתי ברית עלי זבח (תהילים נ ה), שהוא רמז לסעודת מילה, שפירש "זבח" כמו "זב ח'", והוא דם מילה שזב לשמונה ימים. במדרש תנחומא (סו"פ חיי שרה) אמרו: כשמל בנו, אפילו אדם ממשכן עצמו, משמח אותו היום.
מהות הסעודה. סעודה זו נקראת סעודת מצוה (רמ"א בשו"ע שם). ולדעת האור זרוע (ח"ב סי' קז) זוהי סעודת שבוע הבן, שמבוא בגמרא שאפילו אמוראים שנהגו שלא להינות מסעודת הרשות אכלו בסעודה זו (עי' בבא קמא פ א וחולין צה ב). ונהגו לאסוף מנין לסעודה זו (רמ"א שם) כל מי שאינו אוכל בסעודת מילה הוי כמנודה לשמים (רמ"א שם ע"פ תוס' פסחים קיד א). ולפיכך כתב מהר"י טיקטין בספר באר היטב, שמי שאין דעתו לילך לסעודה זו, יבקש שלא יזמינו אותו, שהמוזמן ואינו הולך הוא מנודה לשמים. אין לצאת בסעודה זו ביין ומתיקה בלבד, אלא יעשה סעודה ממש (חכמת אדם). וצריך לאכול בשר בסעודה זו, שאין שמחה אלא בבשר (עי' רמ"א או"ח תקנא י ומגן אברהם סי' רמט ס"ק ו ומחצית השקל שם).
כתב המחזור ויטרי (עמ' 627) שיש נוהגים לומר זמירות במשתה הברית. ובמדרש (רות פ"ו) אמרו על סעודת הברית של אלישע בן אבויה: וכשאכלו ושתו שרו, אילין מזמורין ואילין אמרין אלפנטרין, היינו שירים בסדר אל"ף בי"ת. וקודם ברכת המזון יש אומרים פיוט נודה לשמך וכו' (ישנו בסדורים נוסח אשכנז). וכשמגיעים בברכת המזון ל"הרחמן הוא יזכנו" נוהגים לומר: הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו וכו' (עי' הנוסח בסידורים) . בשער הכולל לסידור הרב בעל התניא פי"ד פקפק, שמא יש בזה הפסק בין ברכת המזון לשתיית כוס של ברכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
