ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
הקדמה
יש מחלוקת האם יש איסור דאורייתא לבשל מיו"ט לשבת. לסוברים שיש איסור דאורייתא, האיסור הוא רק כשאין סיכוי בכלל שישתמש באוכל ביו"ט, אבל אם מבשל בעוד היום גדול, כיוון שאם היו מגיעים אליו אורחים, היה נותן להם את האוכל, מותר לבשל אז גם לשבת. מעיקר הדין נפסק שאין איסור מהתורה בבישול והכנה מיו"ט לשבת, אך חוששים לשיטה זו, ולכן לכתחילה יש לסיים הכל מוקדם.
גם כשאין איסור דאורייתא, חכמים אסרו לבשל מיום טוב לשבת: א. כדי שלא יטעו ויבשלו ליום חול (רב אשי: משום כבוד יו"ט). ב. כדי שיכינו צורכי שבת כראוי (רבא: משום כבוד שבת), אך התירו ע"י היכר שנקרא ערוב תבשילין.
כיצד ומתי מערבים?
בערב יום טוב לוקח פת כביצה (לשו"ע די בכזית) ותבשיל שיש בו כזית (מצד הדין לכו"ע די בתבשיל בלבד), ומברך "על מצות ערוב" ואומר "בהדין ערובא יהא שרא לנא לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא" (בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר ולהכין כל צרכינו מיום טוב לשבת). וצריך לומר את הנוסח בלשון שמבין ולפי הרמ"א, אמירת הנוסח מעכבת (אבל הברכה לא).
לכתחילה יש לבשל את התבשיל לצורך הערוב בעריו"ט, אך אפשר גם להשתמש בתבשיל שבושל לפני כן. ראוי שהפת והתבשיל יהיו מכובדים, אבל מעיקר הדין ניתן לערב בכל תבשיל ובתנאי שהדרך ללפת בו את הפת (למעט תבשיל כמו דייסה שאוכלים אותו בפני עצמו ובלי לחם).
מה עושים עם הערוב?
הפת והתבשיל (ולפחות כזית מכל אחד) צריכים להיות קיימים כל זמן שרוצים לבשל לשבת, אבל ראוי להשתמש בפת כלחם משנה ולאוכלו בסעודת שבת שכיוון שנעשתה בו מצווה אחת, יעשו בו מצוות נוספות.
מי ששכח לערב
מי שלא הניח ערוב תבשילין בעריו"ט, יכול להניח בבין השמשות כל עוד הציבור לא קבלו יו"ט באמירת "ברכו". נזכר בבית הכנסת שלא הניח ערוב ואם יחזור לביתו יפסיד זמן מנחה (לפי המשנב"ר יערב ע"י שליח או יאלץ להקנות את חומרי הגלם לאחרים שערבו כדי שיבשלו בשבילו ולפי הילקוט יוסף יכול במקרה זה לערב על תבשיל שיש לו בביתו, למרות שאינו מחזיק בתבשיל).
מי שלא ערב כלל מחמת שכחה (ולא מחמת פשיעה) יכול לסמוך על הערוב שרב העיר מערב בשביל כולם.
מה מותר לעשות ומתי
ערוב תבשילין מתיר את ההכנות ביו"ט הסמוך לשבת לצורך השבת (דהיינו מיום שישי ולא מיום חמישי). ומובן שמותר לעשות רק מלאכות שמותרות ביום טוב. ובכל מקרה אין לבשל מיו"ט לחבירו וערוב תבשילין לא מועיל בזה.
לכתחילה יש לסיים את בישול כל המאכלים בעוד היום גדול (כך שלו היו מגיעים אורחים, היו יכולים ליהנות מהאוכל). אך אם לא הספיקו, אפשר לבשל עד סמוך לכניסת השבת. ומותר לכתחילה להניח אוכל מבושל על הפלטה וכן להדליק נרות שבת סמוך לכניסת השבת.
בני בית ואורחים
ראוי שהאישה תעמוד ליד בעלה בשעה שמערב, אבל אין זה מעכב. ערוב של בעל הבית מועיל עבור כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו ואפילו לאורחים רבים שאוכלים אצלו. אורח שמדליק נרות שבת בביתו, יערב בלי ברכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
