ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות מלכים
- רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות מלכים ומלחמות
הלכות מלכים ומלחמות החותמות את ספר משנה תורה מעידות יותר מכל על ראייתו הרחבה של הרמב''ם שבתוך הגלות הארוכה ניסח בפרטות ובבהירות הלכות הנוגעות למלכות ישראל.
פרק א- מינוי המלך
עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ במינוי מלך, הכרתת זרע עמלק ולבסוף בניית בית המקדש. המלך יכול להיות כל איש מיוחס שלא עבד בעבודה בזויה, אך מאז שנמשח דוד נתנה המלוכה לו ולזרעו ונבדלו משאר מלכי ישראל: מלכי בית דוד נמשחים בשמן המשחה ושאר המלכים בשמן אפרסמון, משוחים על מעיין בירושלים ואין המלכות פוסקת מהם אלא עומדים לעולם שנאמר ''כסאך יהיה נכון עד עולם''.
נקודה להרחבה:הרמב''ם מתייחס בפרק זה (הלכה ה) למינוי אישה לתפקידי שררה, נושא שנידון בהרחבה בפוסקים בימנו.
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי (12)
הרמב"ם היומי
9 - הלכות מלכים פרק י' - הרמב"ם היומי
10 - לב הלימוד - הלכות מלכים א'
11 - הלכות מלכים פרק י"א - הרמב"ם היומי
טען עוד
פרק ב- כבוד המלך
המלך הוא הסמכות הבכירה בעם ישראל ולפיכך יש לנהוג בו בכבוד וביראה ואף הנביא משתחווה לפניו. מאידך מצווה המלך לכבד את לומדי התורה וחכמי ישראל, לנהוג בענווה יתרה ולדאוג ולרחם על כל אדם בישראל. ''רועה'' קראו הכתוב ודרכו של רועה לדאוג לצאנו ולסבלם.
פרק ג- מצוות המלך וסמכותו
התורה נתנה למלך סמכויות נרחבות אך גם ציוותה עליו ציוויים מיוחדים. ארבע מצוות ייחודיות למלך ישראל: כותב לו ספר תורה נוסף, אסור להרבות נשים, סוסים וכסף וזהב. אסור לו לשתות דרך שכרות או להיות שטוף בנשים ''אלא יהיה עסוק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה''. בסמכות המלך להרוג, לאסור ולהכות בשוט את כל המורד בו ואף את המבזה אותו. הוא אף יכול להרוג לצורך תיקון העולם אף ללא עדים והתראה.
נקודה להרחבה:בפרק זה (הלכות ט-י) יש התייחסות לעדיפות של מצוות התורה על מצוות המלך, הלכה המזכירה את הפולמוס סביב שאלת ''סירוב פקודה''.
פרק ד- זכויות המלך
בין סמכויות המלך הרחבות גם להטיל מס, לגייס לצבא, לקחת בעלי מקצוע לצורך המלכות, ליקח נשים, ולמנות שרים. עוד הוא רשאי ליקח מהתבואה לצורך הצבא, ומקבל חלק מהיבול, ומהארצות והממלכות שכובש. סמכויות רחבות אלו ניתנו לו בשביל שיוכל ''לעשות משפט ומלחמה'' ועל כן נדרש שבכל יהיו מעשיו לשם שמים.
פרק ה- סוגי המלחמות ויישוב ארץ ישראל
המלחמות מתחלקות למלחמות מצווה (שבעה עממין, עמלק ועזרת ישראל מיד צר) ומלחמות רשות (להרחיב גבול ישראל וכדומה) שכדי לצאת אליהם יש צורך ליטול רשות מהסנהדרין.
מותר לגור בכל העולם מלבד מצרים אך ''לעולם ידור אדם בארץ ישראל''. מארץ ישראל מותר לצאת לחוץ לארץ רק לצורך לימוד תורה, נשיאת אשה, להציל מהגויים או לסחורה וכל זאת אם חוזר אחר כך לארץ אך לעבור לגור בחוץ לארץ מותר רק במקרה של רעב כבד.
נקודות להרחבה:
1. בפרק זה מזכיר הרמב''ם בהרחבה את האיסור לגור במצרים אף שהוא עצמו גר שם (יש הטוענים שהיה חותם ''העובר בכל יום בשלשה לאווים, אך לא רואים כך בחתימתו). התשובה המקובלת היא שהוצרך לדור שם מפני השמד שהיה באותה תקופה בשאר המקומות.
2. האיסור לצאת לחוץ לארץ נעלם מתודעת הציבור לאחרונה ואף שישנם היתרים שונים ראוי להעלותו ולדון בו.
פרק ו- ניהול המלחמה
אף על פי שצוותה התורה על מלחמות מצווה לעולם אין נלחמים במי שהשלים וקיבל על עצמו את תנאי השלום. גם בתוך המלחמה עצמה כשצרים על עיר יש להשאיר פתח לבריחה. עוד הגבילה התורה שאין להשחית אילני מאכל ללא צורך במצור ובכל מקום אחר.
עקב המצב המיוחד שנוצר במלחמה ישנם הלכות מיוחדות ללחימה כדוגמת היתר לחימה בשבת, והלכות מיוחדות ללוחמים: מצד אחד הקלו עליהם בחלק מהדינים אך מצד שני החמירו בדברים אחרים כדי לשמור על קדושת המחנה.
נקודות להרחבה:
1. איסור עשיית מצור מכל הצדדים- הנושא נידון בהקשר של המצור על ביירות במלחמת לבנון הראשונה.
2. בל תשחית- יש להדגיש ולהבדיל בין האיסור להשחית שלא לצורך לבין ההיתר להשתמש בעולם
לצורך האדם. בשנים האחרונות יש בלבול גדול בנושא.
פרק ז- משוח מלחמה
שני תפקידים יש למשוח מלחמה: לעודד ולחזק את העם ולהחזיר את החוזרים מערכי המלחמה. יש החוזרים ומספקים מים ומזון (בנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, המארס אישה והירא ורך הלבב) אך יש שאינם יוצאים כלל למלחמה (הבונה נוטע וחילל ונושא כל שנתם הראשונה).
הלוחם מצווה להילחם בכל לבו בלא פחד ו''תהיה כוונתו לקדש את השם בלבד''.
פרק ח- אשת יפת תואר וגר תושב
מחמת המצב המורכב הקיים במלחמה התירה התורה לאכול מאכלות אסורות וכן לבוא על אישה גויה במלחמה ובתנאי שיכניסה לאחר מכן לביתו ותעבור הליך מסוים לקראת גיור.
מתנאי גר תושב לקבל שבע מצוות בני נח ולעשותם מכוח תורת משה. גוי הנזהר בכך יש לו חלק לעולם הבא.
נקודה להרחבה:האם חלק מהגויים כיום (מוסלמים, חלק מהנוצרים) מוגדרים כגר תושב?
פרק ט- שבע מצוות בני נח
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות מלכים פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות מלכים פרק י"ב - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
