ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
טבת תשנ"ד
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
278 - חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
279 - קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
280 - טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
טען עוד
תשובה
א. אין בהנהגת מנהגים שונים של העדות כגון ספרדים ואשכנזים, משום לא תתגודדו, כל עוד כל ציבור ניכר בפני עצמו בבית-כנסת נפרד וכדומה1. ואדרבא, כל ציבור חייב לנהוג כמנהג שלו2.
ב. אפילו בעיר שהיתה בה רק קהילה אחת, ואחר כך רצו אנשים מעדה מסוימת להיפרד ולהתפלל כמנהגם - מותרים לעשות כן, ואין בזה משום לא תתגודדו3.
ג. אם אין מספיק יהודים בעיר כדי לפרנס שני מניינים, או אז יש להתחבר לציבור אחד, ובקביעת נוסח התפילה הולכים אחר הרוב4, אלא אם כן כבר היה מנהג קבוע בעיר או בבית-הכנסת5.
_____________________________________________
1 עיין "חתם סופר" (שו"ע חו"מ סי' קפח בהשמטות) שכתב, ששתי קהילות בעיר אחת יש להן דין שני בתי-דין בעיר אחת, שאין בזה משום לא תתגודדו (יבמות יג ע"ב, וכרבא), וכך פסק מהר"ם שי"ק (חו"מ סי' כד) ו"האלף לך שלמה" (או"ח סי' מה). ועיין בכל זה ב"יביע אומר" (אה"ע ח"ד סי' יג בסופו ובאו"ח ח"ו סי' י) וב"יחוה דעת" (ח"ד סי' לו), ואכמ"ל.
2 משום לא תטוש תורת אמך, וזה נכון גם בנוסח התפילה, שאין לשנות מספרד לאשכנז וגם לא ההיפך, "מגן אברהם" (סי' סח) בשם הירושלמי והכוונות, ועיין שם ב"פרי מגדים". ועיין "חתם סופר" (או"ח סי' טו וטז) שכתב, ששני הנוסחים שווים בקדושתם ובסודם. ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח סי' מג) שכתב ותרץ ההשגות של ה"דברי חיים" על החת"ס. וכך נפסק ב"אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' כד), ודלא כמו שהעלה שם ב"יביע אומר" (או"ח ח"ו סי' י) בסופו.
3 "לבושי מרדכי" (תלתאה, או"ח סי' י), וכמו שכתבנו בהערה (2), שאין לאשכנזים לשנות להתפלל בנוסח ספרד, וממילא הדין שוה למה שכתב לספרדים לשנות להתפלל כאשכנזים. ועיין מהר"ם שי"ק (חו"מ סי' כד) שכתב "כבר נתפשט הדבר בהרבה קהילות, כי האנשים שרוצים להתפלל בנוסח ספרד, עושים להם מנין בפני עצמם", וק"ו בנדון דידן.
4 שו"ת "חתם סופר" (חו"מ, בהשמטות, סי' קפח), שו"ת "ישא איש" (סי' א, מובא ב"יביע אומר", שם).
5 "חתם סופר" הנ"ל, וכן משמע מעיקרי הד"ט (סי' ה אות כז), מובא ב"יביע אומר" הנ"ל וב"אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' כא) שכתב, שכל עוד לא נתבטלה הקהילה הקודמת, שייך לומר שמנהג המקום עליו, אבל עיין עוד בדבריו באו"ח (ח"ד סוף סי' סה) שמסתפק לגבי קהילה יהודית בארגנטינה, שבה התקבצו מכל העולם, שמא כשיסדוה, היה זה על דעת שאחרי כן הרוב יקבע, ועיין "האלף לך שלמה" (או"ח סי' מה) שמשמע, שאפילו כאשר היה מנהג, הרוב קובע, וצ"ע.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקשר אל ה' – תפילה
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
