ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לאורך ספר דברים כולו אנו למדים על כך, ומשה רבנו מזהיר מפני סכנות הארץ הזאת. לא זו בלבד, אלא שבשעה שעמד משה רבנו להיפטר מהעולם בישר לו ריבונו של עולם את העתיד הצפוי לאומה. עתיד זה כלל אינו מזהיר: "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ". ריבונו של עולם לא אומר שישנה אפשרות שהעם יקום ויזנה ולא בטוח שהיא תתממש. הדברים מנוסחים בלשון ודאי – הכניסה לארץ משמעה התמוטטות האמונה והליכה אחרי אלוהי נכר הארץ.
התורה לא מנמקת כאן מפני מה הדבר מתחולל, אולם ממקומות אחרים בספר דברים ובספרי הנביאים ניתן לעמוד על הסיבה: עם שהיה רגיל להליכה במדבר באור עמוד האש והענן ובנוכחות שכינה, ומזונו היה לחם שמיים בלבד, פוגש את ארץ ישראל, שמתנהלת לפי כללים אחרים לחלוטין ומחוללת תנועות נפשיות מנוגדות. לא זו בלבד, אלא שבארץ הזאת מתקיימת תרבות מפותחת מאוד – תרבות כנענית – המהווה אלטרנטיבה מוחלטת להליכה במדבר, כמו גם לחיי הקדושה. הערים הבצורות, החקלאות המפותחת, והכול עטוף באליליות מוחשית מלאת הארוס. ההסתערות על הארץ, על טובה, על התרבות שבה, על השחרור והחירות המתחוללים בשעה שאדם מתנחל בקרקע משלו ועובד את אדמתו שלו, המפגש עם הכנענים ועם צורת חייהם – כל אלה יוצרים לחץ עצום שמביא להתמוטטות כמעט מוחלטת.
ואכן, כך באמת אירע. לאחר הכניסה מלאת ההוד והמופת בימי יהושע, באו מאות שנים של תקופת השופטים, שבהן התממשה הנבואה שניתנה למשה רבנו. עם ישראל נטש את דרך ה' ומצא עצמו הולך אחר אלוהים אחרים, ומתנכר לייעוד הגדול של הכניסה לארץ. מהלך זה מתואר כאמור בפרשתנו כמהלך צפוי, אך לא כפוי. כוח הבחירה החופשית שבצלם האלוקים של האדם מלמד כי אפשר היה לעצב את מהלך ההיסטוריה אחרת, אולם התנאים כולם משכו את האומה לכיוון נורא זה של עזיבת הכול, והדבר היה ידוע מראש לא רק לקב"ה, צופה הנסתרות, כי אם גם למשה רבנו, וממנו לאומה כולה.
השאלה העולה מכאן אינה מופנית אל האומה הישראלית כי אם אל ריבונו של עולם - אם העתיד הוא כה צפוי וכה ידוע, ואם הוא נאמר למשה רבנו כנבואה מוחלטת המלמדת כי אלו יהיו פני המציאות, מפני מה הכניס ריבונו של עולם אותנו לארץ, ולא הותיר אותנו במדבר כדי למנוע את הנפילה הקשה? מה טעם יש בכניסה לארץ אם היא מרחיקה אותנו מהדבקות הייחודית של ההליכה במדבר?
לא להסתגר
דומה כי התורה מלמדת אותנו עיקרון יסוד בדרך זו. היא מלמדת כי העובדה שייתכן שתהיה נפילה וקריסה, אינה מלמדת על הרשות להשתמט מדרך החיים היסודית והעקרונית. עם ישראל חייב להיות בארץ ישראל, ועל כן הוא ייכנס לארץ ויתנחל בה. אם הוא ייפול הוא ישלם מחיר כבד, והוא יידרש להתעלות מנפילתו (מה שאכן אירע בימי שמואל ודוד), אולם לא מפני סכנת הנפילה מרחיק ריבונו של עולם את העם מהארץ. סכנות רוחניות לא נודעו להיות דבר שנכנעים להן, ובשל כך בורחים למדבר. סכנות אלו נועדו להיות אתגר להתגברות, ובשעה שמתגברים עליהן ממלאים ייעוד גדול וחשוב בחיים. אם חס וחלילה לא מצליחים ונופלים נאלצים להסתבך בתסבוכת החטא, ולשוב ממנו בדרך קשה ומורכבת, אך לא בגלל סכנת הנפילה אנו מתרחקים מהחיים.
יסוד זה הוא יסוד גדול בדרכי התשובה. בשעה שאנו עומדים ועושים את חשבון נפשנו, עולה לעיתים המחשבה כי טוב היה לנו שנחדל להיות כה מעורבים במהלך החיים. הבקשה לברוח למדבר, להתנכר לחובות החברתיות, להסתגר בתוך עולמנו שלנו, לשמור על עצמנו מפני נפילה - כל אלה הולכים וגוברים, ואף נתפסים לעיתים כדרכה של תורה. בייחוד בשעה שאדם מכיר בחטאים שנוצרו בו דווקא מכוח המגע עם המציאות - גוברת בו הנטייה לבריחה ולעזיבה של הכול, לחיזוק חומותיו האישיות ולהתנכרות למרחב שסביבו.
התורה מלמדת כי לא זו הדרך. את הצריך לתקן חובה לתקן, ובשעה שאין מתקנים מתחייב האדם בנפשו על הזנחת החובות המחייבות אותו. אסור לו לפחד מפני הנפילה, להכתיב את סדר היום הרוחני. בחששות ובסכנות חובה להתחשב, אך לא הם קובעים את התנועה הרוחנית העיקרית. ממשנתו של הרב קוק זצ"ל למדנו כי החטא היותר גדול הוא ההחלטה לפרוש: "וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש'" (אורות התשובה). אנו נתבעים אפוא להליכה עדינה מאוד, בין המעורבות בציבור בחיים, ובין מהות החיים החותרת תמיד לעולם מתוקן יותר, צדיק יותר ובלי חטא. בזהירות אנו פוסעים בין הקטבים, חיים בכל עת את עוז החיים הטבעיים ביחד עם התיקון והתשובה, ובכך פועלים מתוך העולם בדרך הישרה הפונה מעלה מעלה.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













