ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לאורך ספר דברים כולו אנו למדים על כך, ומשה רבנו מזהיר מפני סכנות הארץ הזאת. לא זו בלבד, אלא שבשעה שעמד משה רבנו להיפטר מהעולם בישר לו ריבונו של עולם את העתיד הצפוי לאומה. עתיד זה כלל אינו מזהיר: "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ". ריבונו של עולם לא אומר שישנה אפשרות שהעם יקום ויזנה ולא בטוח שהיא תתממש. הדברים מנוסחים בלשון ודאי – הכניסה לארץ משמעה התמוטטות האמונה והליכה אחרי אלוהי נכר הארץ.
התורה לא מנמקת כאן מפני מה הדבר מתחולל, אולם ממקומות אחרים בספר דברים ובספרי הנביאים ניתן לעמוד על הסיבה: עם שהיה רגיל להליכה במדבר באור עמוד האש והענן ובנוכחות שכינה, ומזונו היה לחם שמיים בלבד, פוגש את ארץ ישראל, שמתנהלת לפי כללים אחרים לחלוטין ומחוללת תנועות נפשיות מנוגדות. לא זו בלבד, אלא שבארץ הזאת מתקיימת תרבות מפותחת מאוד – תרבות כנענית – המהווה אלטרנטיבה מוחלטת להליכה במדבר, כמו גם לחיי הקדושה. הערים הבצורות, החקלאות המפותחת, והכול עטוף באליליות מוחשית מלאת הארוס. ההסתערות על הארץ, על טובה, על התרבות שבה, על השחרור והחירות המתחוללים בשעה שאדם מתנחל בקרקע משלו ועובד את אדמתו שלו, המפגש עם הכנענים ועם צורת חייהם – כל אלה יוצרים לחץ עצום שמביא להתמוטטות כמעט מוחלטת.
ואכן, כך באמת אירע. לאחר הכניסה מלאת ההוד והמופת בימי יהושע, באו מאות שנים של תקופת השופטים, שבהן התממשה הנבואה שניתנה למשה רבנו. עם ישראל נטש את דרך ה' ומצא עצמו הולך אחר אלוהים אחרים, ומתנכר לייעוד הגדול של הכניסה לארץ. מהלך זה מתואר כאמור בפרשתנו כמהלך צפוי, אך לא כפוי. כוח הבחירה החופשית שבצלם האלוקים של האדם מלמד כי אפשר היה לעצב את מהלך ההיסטוריה אחרת, אולם התנאים כולם משכו את האומה לכיוון נורא זה של עזיבת הכול, והדבר היה ידוע מראש לא רק לקב"ה, צופה הנסתרות, כי אם גם למשה רבנו, וממנו לאומה כולה.
השאלה העולה מכאן אינה מופנית אל האומה הישראלית כי אם אל ריבונו של עולם - אם העתיד הוא כה צפוי וכה ידוע, ואם הוא נאמר למשה רבנו כנבואה מוחלטת המלמדת כי אלו יהיו פני המציאות, מפני מה הכניס ריבונו של עולם אותנו לארץ, ולא הותיר אותנו במדבר כדי למנוע את הנפילה הקשה? מה טעם יש בכניסה לארץ אם היא מרחיקה אותנו מהדבקות הייחודית של ההליכה במדבר?
לא להסתגר
דומה כי התורה מלמדת אותנו עיקרון יסוד בדרך זו. היא מלמדת כי העובדה שייתכן שתהיה נפילה וקריסה, אינה מלמדת על הרשות להשתמט מדרך החיים היסודית והעקרונית. עם ישראל חייב להיות בארץ ישראל, ועל כן הוא ייכנס לארץ ויתנחל בה. אם הוא ייפול הוא ישלם מחיר כבד, והוא יידרש להתעלות מנפילתו (מה שאכן אירע בימי שמואל ודוד), אולם לא מפני סכנת הנפילה מרחיק ריבונו של עולם את העם מהארץ. סכנות רוחניות לא נודעו להיות דבר שנכנעים להן, ובשל כך בורחים למדבר. סכנות אלו נועדו להיות אתגר להתגברות, ובשעה שמתגברים עליהן ממלאים ייעוד גדול וחשוב בחיים. אם חס וחלילה לא מצליחים ונופלים נאלצים להסתבך בתסבוכת החטא, ולשוב ממנו בדרך קשה ומורכבת, אך לא בגלל סכנת הנפילה אנו מתרחקים מהחיים.
יסוד זה הוא יסוד גדול בדרכי התשובה. בשעה שאנו עומדים ועושים את חשבון נפשנו, עולה לעיתים המחשבה כי טוב היה לנו שנחדל להיות כה מעורבים במהלך החיים. הבקשה לברוח למדבר, להתנכר לחובות החברתיות, להסתגר בתוך עולמנו שלנו, לשמור על עצמנו מפני נפילה - כל אלה הולכים וגוברים, ואף נתפסים לעיתים כדרכה של תורה. בייחוד בשעה שאדם מכיר בחטאים שנוצרו בו דווקא מכוח המגע עם המציאות - גוברת בו הנטייה לבריחה ולעזיבה של הכול, לחיזוק חומותיו האישיות ולהתנכרות למרחב שסביבו.
התורה מלמדת כי לא זו הדרך. את הצריך לתקן חובה לתקן, ובשעה שאין מתקנים מתחייב האדם בנפשו על הזנחת החובות המחייבות אותו. אסור לו לפחד מפני הנפילה, להכתיב את סדר היום הרוחני. בחששות ובסכנות חובה להתחשב, אך לא הם קובעים את התנועה הרוחנית העיקרית. ממשנתו של הרב קוק זצ"ל למדנו כי החטא היותר גדול הוא ההחלטה לפרוש: "וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש'" (אורות התשובה). אנו נתבעים אפוא להליכה עדינה מאוד, בין המעורבות בציבור בחיים, ובין מהות החיים החותרת תמיד לעולם מתוקן יותר, צדיק יותר ובלי חטא. בזהירות אנו פוסעים בין הקטבים, חיים בכל עת את עוז החיים הטבעיים ביחד עם התיקון והתשובה, ובכך פועלים מתוך העולם בדרך הישרה הפונה מעלה מעלה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
