ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
על אף העובדה שישנה חשיבות מרובה, המוכרת לנו היטב, לשאת בעול עם חברנו, להיות עמו בכאבו הגדול ולהיות שותפים בבכיו ובזעקתו, לא תמיד יש בנו פניות נשמתית לעשות זאת. בשל העובדה שמדובר במפגש בין עולמות – עולמו של הכואב ועולמנו שלנו – המציאות הנפשית שלנו מחויבת להיפתח לקראתו, אלא שמטבעם של דברים יש מעצורים הרבה.
לעתים מדובר במעצורים טכניים, כגון משימות אחרות המוטלות עלינו, שלא תמיד הן משימות רשות אלא לעתים הן חובה, ואנו נתקלים במשמעות הנפשית של "העוסק במצווה (אחרת) פטור או אפילו אסור בהפניית המבט לאדם אחר". ברם, גם במצבים אלה מוטל עלינו להיות עם האדם במצוקתו ככל שאנו יכולים, מכיוון שכל הסבר, מוצדק ככל שיהיה, אינו יכול לבטל את הצורך שלו בנו – בריכוך, בהארת פנים, בפתיחת פתח מנחם, בתקווה ובתפילה.
ברם, ישנם מצבים שהם הרבה יותר קשים, ואנו מוצאים התייחסויות מרתקות בדברי חכמינו ובעולמה של ההלכה, המתמודדים עם מצבים אלה. אחת הדוגמאות למציאות מורכבת זו נלמדת בעולמם של חכמים מהמפגש שבין רעי איוב ובינו, בשעה שבאו לנחמו. הכתוב מעיד על כך שכוונתם הייתה רצויה מאוד, והם באו כמנחמי אמת: "וישמעו שלושת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו, ויבואו איש ממקומו - אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי - וייוועדו יחדיו לבוא לנוד לו ולנחמו. ויישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירוהו, ויישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעילו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה. וישבו איתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות, ואין דובר אליו דבר, כי ראו כי גדל הכאב מאד". ואף על פי כן, מצאו עצמם מול מה שנדמה בעיניהם כדברי חירוף, גידוף וכפירה כלפי שמיא, ודברים אלה מנעו מהם להזדהות עם כאבו של איוב, ומדברי ניחומים עברו למתקפה קשה על איוב, אשר מתאר את תחושתו במילים "אחיי בגדו בי כמו נחל".
האם נהגו כשורה? האם בעימות שבין דברים קשים שנאמרים כלפי שמיא ובין הכאב הגדול שאיוב חש וחובתם להיות עמו במצוקתם – בחרו באפשרות הנכונה? חכמינו קבעו שלא, ואף ראו זאת כעבירה חמורה מהתורה: "מה אני מקיים לא תונו איש את עמיתו - באונאת דברים. הא כיצד? אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים... אם היו ייסורין באין עליו, אם היו חולאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב 'הלא יראתך כסלתך תקוותך ותום דרכיך, זכור נא מי הוא נקי אבד..." (בבא מציעא נח, ב).
לא כך עונים
מדברי הגמרא ומההקשר עולה כי הביקורת על הרעים אינה בשל התוכן שאמרו, אלא דווקא להפך: גם אם התוכן נכון, בשעה שאדם נמצא במצוקה אין זה הזמן להטיח בפניו את האמת האמונית. צריך להיות שותף עמו בכאבו ובמצוקתו, לנחמו, לפייסו, ולדחות את העיסוק בעניינים הרוחניים והאמוניים לזמן שבו הוא עומד על רגליו. בדרך אחרת נהג אליהו הנביא בבואו לנחם בבית חיאל בן האלי, שנפטרו כל בניו בשל בניין יריחו, וחז"ל לימדו אותנו לקרוא במקרא קודש כי בסופו של דבר החליף הקב"ה את מנהיגותו הנבואית של אליהו בדרכו המפייסת של אלישע.
בפרשתנו עולה היבט נוסף של מפגש מצוקתי. רחל אמנו, הכואבת את מעמדה, פונה ליעקב ואומרת לו: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". יעקב אבינו מגיב למצוקתה: "וייחר אף יעקב ברחל ויאמר: התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן". לדו-שיח של יעקב ורחל יש קומות רבות, ויש בו יסודות עמוקים מאוד של המבט על ההשגחה האלוקית. אך חכמים כולם לימדו אותנו לקרוא גם את ה"סולם מוצב ארצה" של דבריהם – הן את מתקפתה של רחל (ראו רמב"ן) והן את דבריו של יעקב, שמבטאים את עולמו שלו, ולא את רגישותו לכאבה. חז"ל ביטאו זאת במפורש: "אמר לו הקב"ה: כך עונים את המעיקות? חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה..." (מדרש רבה עא, ז). תהיה המלאות הנפשית אשר תהא, ותהיה תחושת החרון אשר תהיה, אי אפשר לענות כך לאישה במצוקה ואי אפשר לדחות אותה.
ומה אנו למדים מכך? אנו למדים כי יש יסוד אנושי ומאיר פנים, שותף בכאב ובצרה, הקודם לכל האידיאולוגיות והתפיסות הרוחניות, כמו גם למלאות הנפשית שלנו או לזמן המועט הקצוב לנו. לפני דבר אחר – לעולם יהיה אדם שותף בכאבו של חברו, ולא ידחה אותו מפני דבר בעולם.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













