ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
עמדה זו אינה אוטמת את עצמה מלראות את הכאב הנורא, את תחושת חוסר התוחלת ואת הטראומה האופפת את כל מי שקשור במציאות נוראה זו. לא זו בלבד אלא שהיא גם אינה אוסרת את התפילות לריבונו של עולם שייטיב עם הילדה הפעוטה, ויש שאף התירו להתפלל שריבונו של עולם יגאל אותה מייסוריה.
ואף על פי כן, ישנו קו שאסור לחצות אותו והוא עשיית פעולות אקטיביות לנטילת נשמה. הדבר גם אסור על פי החוק הישראלי, ולא זו בלבד, אלא שבחוק קביעת המוות המוחי־נשימתי אפילו החקיקה התחשבה בעמדות הלכתיות אחרות (אשר מנוגדות לעמדת הרבנים הראשיים הרב אליהו והרב שפירא זכר צדיקים לברכה) שאינן מתירות לנתק ממכשירים את מי שנקבע בו מוות מוחי־נשימתי, על אף הגדרת הרפואה שמדובר במוות מוחלט שאין ממנו חזרה, ועל אף העובדה שפסיקה זו מונעת נטילת איברים חיוניים מן המת להצלת נפשות.
לא בכל מחיר
כמו בכל נושא הלכתי, ובוודאי שבנושאים רגישים מעין אלה, צריך להיזהר גם מהתנועה ההפוכה, והיא יצירת תדמית לא מדויקת לעמדתה של ההלכה בהקשר של הכרעות בסוף החיים. עם הסכנה הזאת כבר נפגשנו. על אף פסיקת הרבנים הראשיים נותרה ברשות הרבים התדמית שההלכה אוסרת תרומת איברים חיוניים מן המת בכל תנאי ובכל מצב. רק התגייסות של רבנים בציונות הדתית, הרב הראשי לישראל הרב לאו הי"ו, רבני צהר וגופים אחרים, לשינוי תדמית שגויה זו הביאה לשינוי משמעותי, וביחד עם המרכז הלאומי להשתלות ופעולותיו המבורכות אנו נמצאים כיום בשיעור הסכמה של כשני שלישים מהאוכלוסייה לקיים את מצוות התורה ולהציל חיים בזמן אמת.
תופעה דומה אנו מוצאים בסוגיות שונות בסוף החיים. התדמית הציבורית הרווחת היא שההלכה תובעת לעשות פעולות אקטיביות להארכת החיים בכל תנאי ובכל מצב. אין מקום להתלבט בשאלות של הנשמה, החייאה, הזנה, טיפולים הירואיים וכדומה, מכיוון שאין לנו רשות לקבל הכרעה כלשהי בתחומים אלה. וכמו בסוגיית השתלת איברים – תדמית זו שגויה מאוד.
כבר מדברי הרמ"א (יו"ד שלט, א) עולה שלא זו בלבד שיש מצבים שבהם מפסיקים טיפול, אלא שאפשר שיש איסור במניעת פטירתו של האדם בנפש שלווה ובהשקט. קו גבול דק מאוד נמתח אפוא בין האיסור המוחלט לקירוב אקטיבי של מות האדם ובין הרפיה ושחרורו ללכת לבית עולמו. פוסקי ההלכה עוסקים כבר מאות שנים בניסיון להגדיר את קו הגבול הזה ובסוגיות ההלכתיות והאתיות הכרוכות בכך.
הצלחת הרפואה אך מעצימה את הצורך בהבחנה הזאת. הארכת תוחלת החיים מגדילה מאוד את המציאות של בגידה דו־כיוונית של גוף ונפש: לעיתים מדובר בבגידת הגוף, במחלות חשוכות מרפא ובייסורים עצומים על אף שהתודעה נמצאת בשיא אונה, ולעיתים מדובר בגוף בריא ומתפקד אך בתודעה דמנטית שהולכת ושוקעת בתוך עצמה. לא זו בלבד אלא שהרפואה מסוגלת כיום להותיר מערכות שונות בגוף האדם בתפקוד מלאכותי (אפשרות זו נחשפה לציבור בעת פטירתו של אריאל שרון), ואפשרויות אלה יוצרת סוגיות ההולכות ומתחדשות בכל יום.
פעמים רבות ניצבת אפוא המשפחה מול הצורך להכריע האם להנשים, האם להזין באופן מלאכותי וכיצד, האם להורות על החייאה בכל מקרה של התדרדרות וכדומה. השאלה מוטלת בפניה בשל העובדה שרבים אינם נותנים הוראות מקדימות, ונקודת המוצא של האתיקה היא שלרוב המשפחה היא המבטאת באופן הקרוב ביותר לדיוק את רצונו המשוער של המטופל. הצוות הרפואי מבאר למשפחה את המציאות, את הסיכויים ואת הטיפולים האפשריים, ומצפה להכרעתה והדרכתה.
ברם, המשפחה מתקשה מאוד לקבל את ההכרעות האלה, וזאת בעיקר בשל שתי סיבות. ראשונה בהן היא ההלכתית – גם משפחות מסורתיות, ועל אחת כמה וכמה אלו הנאמנות לברית המצוות, יראות ובצדק לקבל החלטות כאשר עמדת האתיקה ההלכתית אינה ברורה להן. אלו הם דינים של חיים ומוות, וגם אם לאורך החיים לא הייתה הקפדה בשמירת המצוות, כאשר ניצבים מול המוות מעוניינות משפחות רבות לעשות רק את המותר.
סיבה שנייה היא המבנה המורכב של משפחה: בתוכה יש דעות שונות, בעיקר כאשר מדובר בעמדות הלכתיות שונות או בבעלי תשובה; ישנם משקעי עבר שמכתיבים את הדינמיקה במשפחה; ובעיקר – ישנו רצון למנוע נקיפות מצפון, ורצון "לדעת שעשינו את כל מה שאפשר", כדי שלא לחיות לאחר פטירת קרובם באבל שלא ניתן לשקמו. כל זה אף על פי שלעיתים דווקא טובת החולה היא להרפות.
ללוות בדרך האחרונה
בשל ריבוי המצבים האלה, מגוון האפשרויות הרפואיות, העברת האחריות מהצוות הרפואי אל רצון החולה ומשפחתו והסוגיות ההלכתיות הסבוכות, הולכת וגוברת בשנים האחרונות המודעות הרבנית לצורך ללוות משפחות ולהיות כתובת להתלבטויות. כתובת זו אינה באה כתחליף לצוות הרפואי ואינה נאבקת בו כי אם להפך: חותרת למציאת המעשה הנכון והראוי בשילוב של המשפחה, הצוות הרפואי והסיעודי ועולם ההלכה והאתיקה ההלכתית. בצהר הבנו גם כן את הצורך במתן מענה כזה ופתחנו את 'צהר עד מאה ועשרים' שנועד לתת את המענה האתי־הלכתי בדיוק לסוגיות אלו.
מה למדנו מניסיוננו ההולך ומצטבר? הצורך אכן הולך וגובר, וסביר להניח כי משפחות רבות מאוד בישראל תיאלצנה לקבל הכרעות לקראת סוף החיים. גם מתן הוראות מקדימות צריך להיעשות על פי ההלכה, שכן ישנן הוראות שמותר לתת וישנן כאלה שאין לתת אותן. האפשרות החדשה לעשיית ייפוי כוח מתמשך ולמנות בן משפחה או אדם אחר לקבלת ההחלטות בזמן אמת כוללת גם היא בתוכה החלטות חיוניות שונות. על אחת כמה וכמה כאשר מתקיים אירוע בלתי צפוי (כגון נפילה ודימום מוחי קשה), אך גם בתהליכי שקיעה איטיים.
כאשר אנו מדברים על צורך, אנו עוסקים בשלושה תחומים. ראשית – בידע, בהנגשת העמדות ההלכתיות ומקורותיהן, הדילמות וההכרעות, ובסיפורים של אנשים שהתמודדו עם סיטואציות דומות כשער כניסה למשפחות שנתקלות במציאות המורכבת הזאת. שנית – במקור מוסמך שאליו ניתן להתקשר בכל שעות היום והלילה, לשאול ולהתייעץ בסוגיות אלה. אנשים שהוכשרו לכך, הבקיאים בתחומם, עם צוות רפואי וסיעודי מקצועי מייעץ.
ושלישית – מתן יחס ומגע למשפחה שאינו הלכתי בלבד, אלא גם ייעוצי הניתן בשילוב של איש דת וסמכות מקצועית כגון עובדת סוציאלית, שמטרתו לסייע בהכרעה משפחתית הלכתית, אתית ומוסכמת על כולם, מתוך מודעות עמוקה לכך שהמשפחה תמשיך לחיות ביחד וישנה חשיבות עליונה שלא לקרוע אותה.
התבגרנו. אנחנו מבינים כי שיח על המוות ועל החלטות בסוף החיים הוא חיוני מאוד. הוא מהווה התייצבות בפני ריבונו של עולם, שהוא מלך ממית ומחיה, ועשיית רצונו גם בשעות המיוחדות האלה. כל זה בדרכה של תורה, באנושיות ובמוסריות.
הכותב הוא ראש תחום אתיקה בצהר וראש מיזם 'צהר עד מאה ועשרים'
מתוך העיתון בשבע
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
עבודה שאין לה סוף
האם מותר להתקלח ביום טוב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
שלושה שותפים באדם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
