ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם עומדת לנו זכות אבותינו?
השמות הפרטיים של האבות: תני בר קפרא: כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, שנאמר: 'והיה שמך אברהם' (בראשית יז ה); ר' אליעזר אומר עובר בלאו, שנאמר:'ולא יקרא עוד שמך אברם' (שם יז ה) (ברכות יג א). ר' לוי אמר: עובר בעשה ולא תעשה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ו). אף על פי שגם ביעקב כתוב (בראשית לה י): 'לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך', אין איסור לקרוא לו יעקב, כי התורה עצמה חזרה וקראה לו בשם יעקב - 'ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב'. (שם מו ב). ואף על פי שגם באברהם כתוב (נחמיה ט ז): 'אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם', הנביא מספר שם שבחו של מקום שבחר בו בהיות עדיין שמו אברם (ברכות יג א, וירושלמי ברכות פ"א ה"ו).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
36 - הרהור עבירה וחכמות חיצוניות
37 - אבות- הפרשה באנציקלופדיה התלמודית
38 - ביקור חולים
טען עוד
יחס גרים אליהם. לגבי גרים יש מחלוקת אם הם מתיחסים להאבות. במשנה (בכורים פ"א מ"ד) שנינו: הגר מביא בכורים ואינו קורא שאינו יכול לומר: 'אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו' (דברים כו ג); ואם היתה אמו מישראל, מביא וקורא. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו, אומר: אלקי אבות ישראל, וכשהוא בבית הכנסת אומר: אלקי אבותיכם. ואם היתה אמו מישראל, אומר: אלהי אבותינו. אבל רבי יהודה חולק וסובר שגר מביא וקורא, שלאברהם נאמר: 'כי אב המון גוים נתתיך' (בראשית יז ה), ופירושו: לשעבר היית אב לארם מכאן ואילך אתה אב לכל הגוים (ירושלמי בכורים שם), ופירש הרמב"ם (בכורים פ"ד ה"ג) שהכונה שכולם נכנסים תחת כנפי השכינה. והוסיפו הרמב"ן (יבמות פ"א) והריטב"א (מכות יט א) שכל האבות כאחד, אף יצחק ויעקב, נעשו אב לגרים. אבל השאגת אריה (סי' מט) פירש בדעת הרמב"ם, שאברהם בלבד הוא שנקרא אב לדרים. בירושלמי נפסקה ההלכה כרבי יהודה (בכורים פ"א ה"ד).
וכן םסק הרמב"ם (שם) שקורא בבכורים. והשו"ע (אורח חיים נג יט וקצט ד) פסק לענין תפילה ולענין ברכת הזימון, שמזמנים עליהם, לפי שיכולים לומר: 'שהנחלת לאבותינו ארץ טובה'. וכן בגט של גר כותבים: פלוני בן אברהם אבינו (שו"ת הרא"ש כלל טו; שו"ע אה"ע קכט כ). ואף בעליה לתורה קוראים אותו 'בן אברהם' (רמ"א או"ח קלט ג).
זכות-אבות: נחלקו בגמרא (שבת נה א) אם תמה זכות אבות, ומאימתי תמה. ומה שאנו מזכירים זכות אבות בתפילה – ב
• ביאר רבנו תם (בתוס' שם) שהוא מפני שאף על פי שזכות אבות תמה, ברית אבות לא תמה שהרי כתוב על זמן הגלות 'וזכרתי את בריתי יעקב' (ויקרא כו מב), ואנו מתכונים בתפילה לברית אבות. וכן אנו אומרים בתפילת מוסף של ראש חודש"וברית אבות לבנים תזכור".
• האור זרוע (ח"א סי' כה, עי"ש) בשם הר"ר יונתן תירץ, שאין זכות אבות עומדת מעצמה לאחר שתמה; אבל כשאנו מתפללים ומבקשים שתעמוד לנו, אז לעולם אינה תמה.
• ר"י (בתוס' שם, וכן הוא בתיקוני זהר, כא) מפרש שלא נחלקו האמוראים, אלא לדעת כולם תמה זכות אבות לרשעים ולא תמה לצדיקים, ועל זה אנו סומכים להזכיר זכות אבות; ועל זה אמרו במדרש (ויקרא רבה פל"ו): לעולם זכות אבות קיימת.
• אבודרהם והטור (או"ח קיג) מפרשים בנוסח התפילה: "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו"– שמקודם אנו אומרים שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ושוב מוסיפים שאף אם תמה זכות אבות, מכל מקום "מביא גואל לבני בניהם למען שמו", על שם: "גואלנו מעולם שמך" (ישעיה סג טז)
כאב הגלות ותקוות הגאולה
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
דיני קדימה בברכות
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
