ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם עומדת לנו זכות אבותינו?
השמות הפרטיים של האבות: תני בר קפרא: כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, שנאמר: 'והיה שמך אברהם' (בראשית יז ה); ר' אליעזר אומר עובר בלאו, שנאמר:'ולא יקרא עוד שמך אברם' (שם יז ה) (ברכות יג א). ר' לוי אמר: עובר בעשה ולא תעשה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ו). אף על פי שגם ביעקב כתוב (בראשית לה י): 'לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך', אין איסור לקרוא לו יעקב, כי התורה עצמה חזרה וקראה לו בשם יעקב - 'ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב'. (שם מו ב). ואף על פי שגם באברהם כתוב (נחמיה ט ז): 'אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם', הנביא מספר שם שבחו של מקום שבחר בו בהיות עדיין שמו אברם (ברכות יג א, וירושלמי ברכות פ"א ה"ו).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
36 - הרהור עבירה וחכמות חיצוניות
37 - אבות- הפרשה באנציקלופדיה התלמודית
38 - ביקור חולים
טען עוד
יחס גרים אליהם. לגבי גרים יש מחלוקת אם הם מתיחסים להאבות. במשנה (בכורים פ"א מ"ד) שנינו: הגר מביא בכורים ואינו קורא שאינו יכול לומר: 'אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו' (דברים כו ג); ואם היתה אמו מישראל, מביא וקורא. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו, אומר: אלקי אבות ישראל, וכשהוא בבית הכנסת אומר: אלקי אבותיכם. ואם היתה אמו מישראל, אומר: אלהי אבותינו. אבל רבי יהודה חולק וסובר שגר מביא וקורא, שלאברהם נאמר: 'כי אב המון גוים נתתיך' (בראשית יז ה), ופירושו: לשעבר היית אב לארם מכאן ואילך אתה אב לכל הגוים (ירושלמי בכורים שם), ופירש הרמב"ם (בכורים פ"ד ה"ג) שהכונה שכולם נכנסים תחת כנפי השכינה. והוסיפו הרמב"ן (יבמות פ"א) והריטב"א (מכות יט א) שכל האבות כאחד, אף יצחק ויעקב, נעשו אב לגרים. אבל השאגת אריה (סי' מט) פירש בדעת הרמב"ם, שאברהם בלבד הוא שנקרא אב לדרים. בירושלמי נפסקה ההלכה כרבי יהודה (בכורים פ"א ה"ד).
וכן םסק הרמב"ם (שם) שקורא בבכורים. והשו"ע (אורח חיים נג יט וקצט ד) פסק לענין תפילה ולענין ברכת הזימון, שמזמנים עליהם, לפי שיכולים לומר: 'שהנחלת לאבותינו ארץ טובה'. וכן בגט של גר כותבים: פלוני בן אברהם אבינו (שו"ת הרא"ש כלל טו; שו"ע אה"ע קכט כ). ואף בעליה לתורה קוראים אותו 'בן אברהם' (רמ"א או"ח קלט ג).
זכות-אבות: נחלקו בגמרא (שבת נה א) אם תמה זכות אבות, ומאימתי תמה. ומה שאנו מזכירים זכות אבות בתפילה – ב
• ביאר רבנו תם (בתוס' שם) שהוא מפני שאף על פי שזכות אבות תמה, ברית אבות לא תמה שהרי כתוב על זמן הגלות 'וזכרתי את בריתי יעקב' (ויקרא כו מב), ואנו מתכונים בתפילה לברית אבות. וכן אנו אומרים בתפילת מוסף של ראש חודש"וברית אבות לבנים תזכור".
• האור זרוע (ח"א סי' כה, עי"ש) בשם הר"ר יונתן תירץ, שאין זכות אבות עומדת מעצמה לאחר שתמה; אבל כשאנו מתפללים ומבקשים שתעמוד לנו, אז לעולם אינה תמה.
• ר"י (בתוס' שם, וכן הוא בתיקוני זהר, כא) מפרש שלא נחלקו האמוראים, אלא לדעת כולם תמה זכות אבות לרשעים ולא תמה לצדיקים, ועל זה אנו סומכים להזכיר זכות אבות; ועל זה אמרו במדרש (ויקרא רבה פל"ו): לעולם זכות אבות קיימת.
• אבודרהם והטור (או"ח קיג) מפרשים בנוסח התפילה: "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו"– שמקודם אנו אומרים שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ושוב מוסיפים שאף אם תמה זכות אבות, מכל מקום "מביא גואל לבני בניהם למען שמו", על שם: "גואלנו מעולם שמך" (ישעיה סג טז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
