ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם אסור לראות בעיניים חמץ בפסח?
האם מותר להחזיק חמץ בביתו בפסח במקום מכוסה שאינו נראה לעין?
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
46 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית ארץ ישראל
47 - בל יראה ובל ימצא
48 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הלל
טען עוד
הכסף משנה (שם ה"ג על פי ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה ר ורא) מפרש שאין עובר אלא בבל ימצא בלבד, אבל לא בבל יראה, ש"לא יראה" מובנו כשהוא נראה לעיניים דווקא. אבל דעת הרא"ש (פסחים פרק א סי' ט) שאף בחמץ הטמון עובר בבל יראה, שמכיון שלא נאמר "לא תראה", אלא "לא יראה" משמע שלא יהא לך במקום הראוי לראיה.
היה חמץ בתוך ביתו ולא ידע היכן הוא נמצא, נחלקו הראשונים אם עובר בלאו:
(א) דעת התוס' (פסחים כא א ד"ה ואי) שאינו עובר עליו, לפי שאין זה בגדר מצוי.
(ב) ומדברי הרמב"ם (פ"ג ה"ח) והרא"ש (שם לפי המגן אברהם תלד ס"ק ה) נראה שמחלקים - שאם לא ידע מתחילה מהחמץ, אינו עובר עליו; אבל אם ידע ממנו ושכח, עובר עליו.
(ג) והטור (סי' תלד ותמו, לפי המג"א שם) חולק וסובר שאפילו אם לא ידע מן החמץ הנמצא בביתו כלל, עובר משום בל יראה, ש"לא יראה" משמעו שלא יהיה לך חמץ במקום שראוי לראיה, אף שאינו יודע ממנו, והרי זה דומה לאוכל חלב בשגגה (מג"א שם).
(ד) ובשולחן ערוך הרב (סי' תלג בקונטרס אחרון אות ג) חילק על פי דברי רש"י והר"ן ועוד - שאם בדק את ביתו כדין, ואחר כך מצא חמץ בביתו שלא נמצא בשעת הבדיקה, אינו עובר עליו, שהוא כאנוס, שהרי בדק; אבל אם לא בדק כלל ומצא חמץ שלא ידע בו, עובר עליו.
חמץ שאינו שלו.אין אדם עובר בבל יראה אלא בחמץ שלו; אבל אם אין החמץ שלו, אף על פי שנמצא בביתו אינו עובר עליו, שנאמר: ולא יראה לך, ודרשו: שלך אין אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים - כגון נכרים (רש"י ושאר ראשונים) - ושל גבוה (פסחים ה ב; רמב"ם פ"ד ה"א), כגון שהקדישו לבדק הבית (רש"י שם). במה דברים אמורים? כשהישראל לא קיבל עליו אחריות על חמצו של הנכרי; אבל נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל, והישראל קיבל עליו אחריות, נעשה כשלו וחייב לבערו (ברייתא פסחים ה ב; רמב"ם פ"ד ה"ג; טור ושולחן ערוך תמ א), שנאמר: לא ימצא, (ברייתא שם), ולא נאמר שם "לך" - ללמד שעובר אף בשל אחרים אם הוא מופקד אצלו (רש"י שם).
חמצו של נכרי שבבית ישראל, אמרו בגמרא (שם ו א): עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר. ופירשו רש"י (שם) והרמב"ם (פ"ד ה"ב) שמדובר באופן שלא קיבל עליו אחריות ואינו עובר עליו בבל יראה, ומכל מקום חייב לעשות היכר כדי שלא יבא לאכול ממנו. אבל המגיד משנה (שם) הביא שהרמב"ן והעיטור פירשו שהמדובר הוא בחמץ המופקד אצל ישראל והישראל קיבל עליו אחריות, ועשיית המחיצה היא כמו ייחד לו בית, שאין החמץ נמצא ברשותו של הישראל ואינו עובר עליו בבל יראה; אבל בשלא קיבל עליו אחריות, אין צריך מחיצה עשרה כלל, אלא מפנהו לכל מקום שירצה כדי שלא יכשל בו.
אף חמץ של ישראל הנמצא ברשות ישראל אחר, אותו שהחמץ נמצא אצלו אינו עובר עליו, אם לא קיבל עליו אחריות, כיון שאינו שלו, והרי זה בכלל "אבל אתה רואה של אחרים" (מאירי פסחים ד א ד"ה שכירות; ב"ח סי' תמג; מגן אברהם שם ס"ק ה; שאגת אריה סי' פג). אבל דעת הפני יהושע (פסחים ד א וה ב בדעת רש"י) והגר"א (סי' תמג ס"ק יא) שעל חמץ של ישראל עובר הנפקד, אפילו אם לא קיבל עליו אחריות, שלא נתמעט חמץ של אחרים מ"לך" אלא של נכרים ולא של ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
