ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
פרט לכך שאברהם במהותו הוא איש של חסד, איש הרודף אחר חסד, התורה שופכת אור נוסף לגבי דרך חייו (בראשית, יח, יט):
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…
כלומר, מהפסוק אנו למדים שאברהם מחפש את דרך ה', בודק אותה ומנסה ללכת בעקבותיה.
בצורה דומה, הגמרא (סוטה יד.) מלמדת אותנו שכדי ללכת בדרכיו של הקב"ה, עלינו לקיים חסדים:
ואמר רבי חמא ברבי חנינא, מאי דכתיב: "אחרי ה' אלקיכם תלכו" (דברים יג, ה)? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר: "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד)! אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה:
הקב"ה ביקר חולים, דכתיב: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א), אף אתה בקר חולים;
הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו" (בראשית כה, יא), אף אתה נחם אבלים;
הקב"ה קבר מתים, דכתיב: "ויקבר אותו בגיא" (דברים לד, ו), אף אתה קבור מתים.
ניתן להבין את הדברים בצורה עמוקה יותר (שמעתי מפי מו"ח). בתורה נאמר שהאדם נברא בצלם אלוקים והמשמעות של אמירה זו היא שבכל אחד מאתנו קיימות תכונות אלקיות. מהגמרא שראינו לעיל, המלמדת אותנו על תכונותיו של הקב"ה, תכונות של חסד, עולה, אם כן, כי תכונות אלו טבעיות לנו – הן חלק ממשי מאתנו.
דבר זה נותן לנו כוח מיוחד לעשות חסד. איננו צריכים לרכוש מבחוץ תכונות של חסד, עלינו לגלות את תכונות החסד הנמצאות בתוכנו.
ננסה להעמיק בנקודה זו ולראות את המשמעויות הנוספות שלה. הרמב"ם (מגילה וחנוכה, ב, ז) כותב שהשמחה הגדולה ביותר היא לשמח אחרים, לשמח עניים:
מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נ"ז, טו) (רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב, הלכה יז).
ומדוע? מדוע הדבר המשמח ביותר הוא דווקא לשמח אחרים?
נראה שכאשר אדם נמצא ליד אנשים עצובים, הרי שהם משפיעים עליו וגורמים לו להיות עצוב כמותם, אך אם הוא משמח אותם, כולם מתמלאים בשמחה וממילא גם הוא הופך להיות שמח יותר. אולם, הדברים עדיין אינם ברורים לחלוטין, שכן, לפי הסבר זה, בכדי להיות שמח, אין צורך לשמח אחרים, ניתן פשוט ללכת למקום בו יש אנשים שמחים!
אם כן, מדוע יש שמחה מיוחדת כשמשמחים אחרים? קודם לכן הסברנו, שכיוון שהקב"ה ברא אותנו בצלם אלקים, קיימות בנו תכונות אלקיות, ודייקנו שבעקבות העובדה שהקב"ה מלא בתכונות של חסד מדובר בדבר טבעי עבורנו. זאת אומרת, שכאשר אדם עושה חסד ומשמח אחרים, הוא למעשה משתמש בתכונות הטבעיות שלו, וממילא נהיה שלם ושמח יותר.
ייתכן שזו כוונת הרמב"ם, המבאר "שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה". כלומר, אדם המשמח אנשים אחרים, משתמש בתכונות האלקיות שבתוכו, נהיה דומה לשכינה, וממילא הוא מתמלא בשמחה ושלימות.
ננסה לבאר בצורה נוספת מדוע המשמח אחרים נהיה שמח יותר. לעיתים אדם חש בתוכו שהוא אינו שווה הרבה. כאשר אדם עוזר לאחרים ומשמח אותם, פתאום הוא מגלה שיש בו כוחות חדשים שלא הכיר עד כה, פתאום הוא מביא שיש בו הרבה יותר עוצמה ממה שחשב עד היום. דבר זה מביא אותו לשמחה עצומה בכוחות החדשים שגילה, וממילא הוא יכול כעת לעזור יותר לאחרים, ולשמוח יותר בכוחות הנוספים שמגלה בעצמו.
אברהם אבינו – מקור החסד בעולם. אברהם אבינו מחפש את רצון ה', הוא מבין שרצון ה' מתאים לתכונות הטבעיות שלו. אמנם אברהם משקיע בחסד, אך מכל הפרשיות ניכר שדווקא החסד הוא זה שמחייה את אברהם. ננסה ללכת בדרך ה', בדרך תורה ומעשים טובים, בדרך חסד ומשפט "כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ – כי באלה חפצתי נאום ה'" (ירמיהו ט', כג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













