ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
פרט לכך שאברהם במהותו הוא איש של חסד, איש הרודף אחר חסד, התורה שופכת אור נוסף לגבי דרך חייו (בראשית, יח, יט):
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…
כלומר, מהפסוק אנו למדים שאברהם מחפש את דרך ה', בודק אותה ומנסה ללכת בעקבותיה.
בצורה דומה, הגמרא (סוטה יד.) מלמדת אותנו שכדי ללכת בדרכיו של הקב"ה, עלינו לקיים חסדים:
ואמר רבי חמא ברבי חנינא, מאי דכתיב: "אחרי ה' אלקיכם תלכו" (דברים יג, ה)? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר: "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד)! אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה:
הקב"ה ביקר חולים, דכתיב: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א), אף אתה בקר חולים;
הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו" (בראשית כה, יא), אף אתה נחם אבלים;
הקב"ה קבר מתים, דכתיב: "ויקבר אותו בגיא" (דברים לד, ו), אף אתה קבור מתים.
ניתן להבין את הדברים בצורה עמוקה יותר (שמעתי מפי מו"ח). בתורה נאמר שהאדם נברא בצלם אלוקים והמשמעות של אמירה זו היא שבכל אחד מאתנו קיימות תכונות אלקיות. מהגמרא שראינו לעיל, המלמדת אותנו על תכונותיו של הקב"ה, תכונות של חסד, עולה, אם כן, כי תכונות אלו טבעיות לנו – הן חלק ממשי מאתנו.
דבר זה נותן לנו כוח מיוחד לעשות חסד. איננו צריכים לרכוש מבחוץ תכונות של חסד, עלינו לגלות את תכונות החסד הנמצאות בתוכנו.
ננסה להעמיק בנקודה זו ולראות את המשמעויות הנוספות שלה. הרמב"ם (מגילה וחנוכה, ב, ז) כותב שהשמחה הגדולה ביותר היא לשמח אחרים, לשמח עניים:
מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נ"ז, טו) (רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב, הלכה יז).
ומדוע? מדוע הדבר המשמח ביותר הוא דווקא לשמח אחרים?
נראה שכאשר אדם נמצא ליד אנשים עצובים, הרי שהם משפיעים עליו וגורמים לו להיות עצוב כמותם, אך אם הוא משמח אותם, כולם מתמלאים בשמחה וממילא גם הוא הופך להיות שמח יותר. אולם, הדברים עדיין אינם ברורים לחלוטין, שכן, לפי הסבר זה, בכדי להיות שמח, אין צורך לשמח אחרים, ניתן פשוט ללכת למקום בו יש אנשים שמחים!
אם כן, מדוע יש שמחה מיוחדת כשמשמחים אחרים? קודם לכן הסברנו, שכיוון שהקב"ה ברא אותנו בצלם אלקים, קיימות בנו תכונות אלקיות, ודייקנו שבעקבות העובדה שהקב"ה מלא בתכונות של חסד מדובר בדבר טבעי עבורנו. זאת אומרת, שכאשר אדם עושה חסד ומשמח אחרים, הוא למעשה משתמש בתכונות הטבעיות שלו, וממילא נהיה שלם ושמח יותר.
ייתכן שזו כוונת הרמב"ם, המבאר "שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה". כלומר, אדם המשמח אנשים אחרים, משתמש בתכונות האלקיות שבתוכו, נהיה דומה לשכינה, וממילא הוא מתמלא בשמחה ושלימות.
ננסה לבאר בצורה נוספת מדוע המשמח אחרים נהיה שמח יותר. לעיתים אדם חש בתוכו שהוא אינו שווה הרבה. כאשר אדם עוזר לאחרים ומשמח אותם, פתאום הוא מגלה שיש בו כוחות חדשים שלא הכיר עד כה, פתאום הוא מביא שיש בו הרבה יותר עוצמה ממה שחשב עד היום. דבר זה מביא אותו לשמחה עצומה בכוחות החדשים שגילה, וממילא הוא יכול כעת לעזור יותר לאחרים, ולשמוח יותר בכוחות הנוספים שמגלה בעצמו.
אברהם אבינו – מקור החסד בעולם. אברהם אבינו מחפש את רצון ה', הוא מבין שרצון ה' מתאים לתכונות הטבעיות שלו. אמנם אברהם משקיע בחסד, אך מכל הפרשיות ניכר שדווקא החסד הוא זה שמחייה את אברהם. ננסה ללכת בדרך ה', בדרך תורה ומעשים טובים, בדרך חסד ומשפט "כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ – כי באלה חפצתי נאום ה'" (ירמיהו ט', כג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
