ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
נדמה שסיפור יעקב ורחל על יד הבאר מזכיר את סיפור אליעזר ורבקה על יד הבאר: בשני המקרים ישנה באר, בשני המקרים נמצא הזיווג המתאים על יד הבאר ובשני המקרים מדובר על אותן משפחות – משפחת אברהם ומשפחת לבן.
אולם, ייתכן שנקודה אחרת היא זו שאמורה להסב את תשומת לבנו וננסה לגעת בה מעט.
לשם חידוד נקודה זו, ננסה להבין מה מתרחש בשני הסיפורים המקבילים שהשווינו ביניהם קודם לכן. בסיפור אליעזר ורבקה, אליעזר הוא האדם העשיר, הוא מגיע עם גמלים וכל טוב אדוניו בידו. רבקה, לעומת זאת, היא הנערה החלשה והקטנה, אך דווקא היא זו שטורחת ומתאמצת, שואבת שוב ושוב, בכדי לעשות חסד עם אליעזר ועם גמליו.
בסיפור יעקב ורחל, אנו מוצאים דמויות נוספות מלבדם – הרועים. הרועים היו אנשים חזקים, מקומיים שכנראה הכירו את הבאר טוב יותר מכל אחד אחר. לעומתם, יעקב הוא אלמוני חסר כל, הבורח מביתו, אולם דווקא הוא זה שעושה חסד עם הרועים ומניף את האבן מעל הבאר.
גם רבקה בסיפור הקודם וגם יעקב בנה בסיפור זה, הם החלשים, הקטנים, הבורחים וחסרי הכל. על אף שהמציאות קשה להם יותר מהאחר, דווקא הם אלו שעושים חסד.
כלומר, מסיפורים אלו נמצאנו למדים שלא הכסף, לא העושר, לא הגיל ולא הניסיון הם אלו שקובעים אם אדם יהיה איש חסד. הלב, הרצון, הנכונות והראיה הטובה, הם שיגרמו אם אדם יהיה איש חסד, אם ייתן ואם יעניק לאחרים. כסף ונכסים אמנם מאפשרים לעשות יותר חסדים, אולם, הרצון והלב הטוב, הם שיגרמו לאדם לעשות חסד ולפעול, בין אם יש לו כסף ובין אם אין לו. לכל אדם ישנם דברים רבים שבהם הוא יכול לעזור ולהעניק; נזכור את הכוחות שלנו, נשתדל להיות מלאי רצון ונכונות לעשות חסד, ולפתע נגלה שיש בנו כוחות אדירים לפעול, לעשות ולתת.
[1] עיין ברמב"ם שמסביר את הדברים בדרכו. כאן הבאנו כיוון אחד, אך ייתכן כיוון נוסף שהצענו אותו בעבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
