בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • ויצא
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
הרכב העפיל לאיטו במעלה הר גריזים. נוף מרהיב נפרש לעיני הנוסעים, אך הם המשיכו בהתמדה אל יעדם – 'מצפה יוסף', קראוון קטן בראש ההר, שלצידו מצפה ממנו רואים את עיר הברית שכם, ואת קבר יוסף הצדיק.
כשהגיעו אל היעד, סקר בפניהם המדריך את המראות שניגלו בפניהם. הוא הצביע על שטח אדמה גדול ולא בנוי, שניצב בין הבניינים, ואמר: "זהו תל שכם, זוהי שכם העתיקה".
הנוסעים סקרו בעניין רב את האתר, ומיד שאלו פה אחד: "מהי האבן הגדולה, הסלע הגדול המצוי בלב התל"?
המדריך חייך, פתח את התנ"ך וקרא מתוך ספר יהושע (פרק כד): "וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם... וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם... וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ ה'. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי־הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל־אִמְרֵ֣י ה' אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה...".
ובכן, כתוב במפורש בתנ"ך, שיהושע שם אבן גדולה בשכם, שתעיד בנו על החיוב לשמור על הברית עם ה'... האבן הזאת ניצבת בפניכם, ונראית עד היום למרחוק...
יהושע לא היה הראשון ששם אבן גדולה כעדות לדבר ה', קדם לו יעקב בפרשתנו, שמשכים בבוקר "וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו, וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה, וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ". ואז נודר נדר שאם יהיה אלוקים עימדו, וישמרנו בדרך, ויתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, והוא ישוב בשלום לבית אביו, אז "הָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹקים...".
ובכן, מי שיתבונן בפרשת ויצא, יגלה שיש בה שלושה אבנים מיוחדות. האבן הראשונה היא האבן שהציב יעקב מצבה, ונדר שהיא תהיה בית אלוקים. האבן השנייה היא האבן הגדולה שגלל יעקב מעל פי הבאר, והשקה את הצאן. האבן השלישית מופיעה בסוף הפרשה, עת נפרד יעקב מלבן, ומקים גלעד, גל אבנים גדול שיסמן את הפרידה ביניהם, ועליה נאמר "ויקח יעקב אבן", ורק אחר כך הוא אומר לבניו ללקט אבנים ולעשות גל.
מה סוד האבן בפרשה? מה מסמלות אותם שלושה אבנים?
מצאנו בפרשת ויחי, בברכת יעקב ליוסף את הביטוי – "משם רועה אבן ישראל". מבאר שם אונקלוס – אבן= אב ובן.
ממילא אפשר לבאר, שהאבן רומזת על עניינו של יעקב, שהוליד בנים רבים, וסבל צער גידול בנים, ואם אברהם ויצחק הולידו כל אחד בן בודד שהמשיך אותו, הרי יעקב הפך מאב בודד לציבור. מכוחו נולדו למעלה ממניין של שבטים, וכך נוצר עם ישראל בזעיר אנפין, שהרי עשרה מישראל כבר קרויים עדה, והשכינה שורה בהם.
האבן מסמלת את דמותו של יעקב, האב האחד, המאחד את כל בניו.
לכן ביציאתו מהארץ, לוקח יעקב מאבני המקום, אבנים רבות, אך כשהוא שם אותם למראשותיו, הרי שמתרחש נס וכל האבנים מתחברות לאבן אחת (רש"י) (האבן הראשונה), ללמדך שיעקב מחבר את כל חלקי העם לאחד.
אך החיבור האמיתי של עם ישראל הוא רק בארץ ישראל, כדברי הזוהר הקדוש – "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", 'גוי אחד בארץ – עימה (עם הארץ) נקראים אחד, ולא כשהם בלעדיה'.
לפיכך, כשיוצא יעקב מהארץ, הרי עליו לגלול את האבן מעל פי הבאר (האבן השנייה), ללמדך שנפרדת האחדות, ושוב אין אבן – אבן ובן, המאוחדים יחדיו.
וכשחוזר יעקב לארץ, ונפרד מלבן, מופיעה שוב האבן, "ויקח יעקב אבן" (האבן השלישית), הוא שב ומאחד את כולם, ובניו כולם מצטרפים אליו לגל אבנים גדול.
ויהי רצון, שנשוב ונתאחד כאן כולנו בארץ הקדושה בשלימות!
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il