ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
לימוד מיוסף הצדיק בגודל הזהירות מלשון הרע | לשון הרע לתועלת | תנאי ההיתר
א. לימוד מיוסף הצדיק בגודל הזהירות מלשון הרע
כל דבר רע שהיה יוסף הצדיק רואה באחיו, היה אומר לאביו (רש"י עה"ת). כגון- ראה שאכלו אבר מן החי ואמר לאביו, ראה שמשתמשים בנשים ואמר לאביו, ראה שקוראים לבני השפחות- עבדים, ואמר לאביו.
וכוונתו הייתה לשם שמיים, שיוכיח אותם יעקב.
אבל השבטים היו גם כן צדיקים, ומעשיהם היו על פי ההלכה. ולכן נענש יוסף שהיה לו לברר ולהבין שדרכם ישרה 1 .
ואם יוסף נענש למרות שכוונתו לשם שמיים קל וחומר למוציא דיבה ואין כוונתו לשם שמיים.
"צא ולמד מה הוא עונש של מביא דבה רעה ואין כוונתו לשם שמים רק להכעיס בר מינן כמה גדול רעתו קל וחומר וכל שכן המוציא דבה" (לשון השל"ה הקדוש) 1 .
ב. לשון הרע לתועלת
אמרה התורה: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'' (ויקרא יט טז). מכאן שאם יודע האדם שחושב אחד לעשות רעה לאחר, ילך ויודיענו על מנת שישמור עצמו מהנזק, ולא יחשוב שיש בזה לשון הרע (על פי אור החיים הקדוש).
וכן, היודע עדות לחברו והוא עד אחד, חייב להעיד. ואין בעדותו לשון הרע, מפני שהיא לתועלת.
הכלל העולה, שאיסור לשון הרע הותר כשיש תועלת באמירתו (ועי' להלן בתנאי ההיתר) 2 .
ג. תנאי היתר לשון הרע לתועלת
החפץ חיים הגדיר שבעה תנאים להיתר לשון הרע לתועלת:
א. שיראה המספר עצמו את העוול, ולא ששמע מאחרים 3 .
ב. שיעיין היטב שאכן יש כאן עוול או נזק, ושאין דרך להפוך לזכות 4 .
ג. שיוכיח את המזיק או עושה העוולה לפני שיספר לאחרים 5 .
ד. שיספר את הדברים כהוויתם, בדיוק מרבי ללא תוספת וגירעון 6 .
ה. שכוונת המספר תהיה רק לתועלת ושלא תהיה לו הנאה מזה 7 .
ו. שאין למספר אפשרות לפתור את הבעיה ללא סיפור לשון הרע 8 .
ז. שלא יגרום הסיפור נזק למזיק, גדול יותר מאילו היו פוסקים עליו בבית דין 9 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
