ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
א. נחלקו הפוסקים בדינו של מדיח כלים, האם צריך מדיח נפרד לחלבי ונפרד לבשרי.
ב. אין לערות מים רותחים על כיור אחד שבו כלים חלביים ובשריים.
ג. יש מתירים לרחוץ כלים בשריים וחלביים באותו כיור אחד אחרי השני, ויש אוסרים.
א. שימוש במדיח כלים לבשר וחלב
אחת השאלות המעשיות ביותר בימינו בדיני 'נ"ט בר נ"ט' היא האם מותר להשתמש במדיח כלים לניקוי כלים בשריים וחלביים בו זמנית, האם מותר רק אחד אחר השני, או שאסור להשתמש באותו מדיח לבשרי ולחלבי1.
השאלות ההלכתיות התלויות בשימוש במדיח הן:
א. האם הטעם הבלוע בכלים ויוצא למי השטיפה נחשב נ"ט בר נ"ט ומותר בדיעבד, או שמאחר ובבת אחת המים מקבלים טעם בשר וטעם חלב הם אסורים2?
ב. האם חומרי הניקוי פוגמים את הטעם הבלוע? האם אפשר לומר שחומרי הניקוי פוגמים גם את שארי המזון3?
ג. האם יש איסור בישול בשר בחלב בשאריות המזון שמצטברות על הרשת במדיח4?
שאלות אלו נתונות במחלוקת- לכן ההכרעה למעשה בשאלה זו נתונה גם היא במחלוקת:
ישנם פוסקים שמתירים5 לכתחילה להדיח במדיח כלים ובשרים ביחד, ובתנאי שינקה את השאריות הגדולות לפני ההדחה.
לעומתם, יש פוסקים שסוברים6 שצריך מדיח נפרד לבשרי ומדיח נפרד לחלבי, ואם אין אפשרות כזו, ניתן להשתמש לחלבי ובשרי על ידי ניקיון המדיח והפעלתו 'על ריק' בין הדחת בשרי לחלבי.
ב. שני כיורים לבשרי וחלבי
כיום, ברוב הבתים ישנם שני כיורים - אחד לבשרי ואחד לחלבי.
במקרה בו יש רק כיור אחד, נחלקו הפוסקים:
דעת ה'מנחת יצחק'- להתיר רק בתנאי שלא ידיח את הכלים בכיור אלא בקערה נפרדת, שינקה היטב את הכיור בין הדחה להדחה ושהנקב בתחתית הכיור יהיה פתוח על מנת שלא יישארו שם שאריות7.
דעת ה'ילקוט יוסף'- מותר להדיח בשרי וחלבי אחד אחרי השני, מאחר ובדרך כלל לא שוטפים במים רותחים, ועוד, שהמים פגומים מחמת הסבון שמערבים בהם8.
אך עדיין יש לשאול מה הדין בכיורים כפול (כאשר משתמשים באופן קבוע באחד הצדדים לחלבי ובאחד לבשרי), האם אין חשש להעברת טעמי הבשר והחלב דרך הדופן המשותפת?
למעשה יש לחלק בין כיורי נירוסטה לכיור חרסינה.
בכיור חרסינה אין חשש ומותר לכתחילה.
לעומת זאת, בכיור נירוסטה יש צד להחמיר מכיוון שבכלי מתכות אנו אומרים 'חם מקצתו חם כולו', ואם יתחמם הצד הבשרי עד חום שהיד סולדת בו הרי יעבור הטעם לצד החלבי ואם יהיו שם כלים יאסרו.
אולם, למעשה יש להקל בזה, לפי שבדרך כלל לא ממלאים את הכיור במים רותחים כל כך שיחממו את דופן הכיור.
בכל מקרה, צריך להיזהר בכיור חלבי - מנירוסטה או מחרסינה - שלא יפלו שאריות חלביות לכיור הבשרי או להיפך, מחשש שישפוך על הכלים מים רותחים ויבשל את השאריות9.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
