ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
רש"י: כי כמוך כפרעה, חשוב אתה בעיני כמלך.
האיסור ומקורו: 'ולא תחניפו את הארץ' (במדבר לה לג), זו אזהרה לחנפים (ספרי שם פיסקא קסא), שכן משמעו: לא תהיו חנפים (רבנו הלל שם). ויש שמנוה במנין הלאוין (יראים השלם סי' רמח; רמב"ן בהשגות לסהמ"צ סוף שורש ה בדעת בעל הלכות גדולות, ועוד). וביאר הרמב"ן (על התורה שם ובסהמ"צ שם) שלאחר שהזהיר הכתוב: 'ולא תקחו כפר לנפש רצח', 'ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו' (שם לא-לב), חזר והזהיר שלא נחניף להם למעלתם או לתקפם וכבוד משפחתם.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
41 - דברי חלומות
42 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- חנופה
43 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית - יבום
טען עוד
אף המהלל רשע, בין בפניו בין שלא בפניו, אף על פי שאינו מצדיקו על העוול שעשה, אלא אומר עליו שאיש טוב הוא, כתבו ראשונים שבכלל חונף הוא. ועל זה נאמר: 'עזבי תורה יהללו רשע' (משלי כח ד), לפי שייחשב צדיק אצל השומעים ויכבדוהו ותגבר ידו (שע"ת שם סי' קפט). ועוד, שמכשילו שלא ישוב מדרכו הרעה, כענין שנאמר: 'בפה חנף ישחית רעהו' (משלי יא ט. שע"ת שם סי' קצב). וכן מנו בכלל החנפים המחניף לאנשי זרוע כדי שיכבדוהו וינשאוהו (שם סי' קצב), או המתחבר לרשע ומקרבו כחבר, כענין שנאמר ביהושפט מלך יהודה: 'בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך' (דהי"ב כ לז ,שע"ת שם סי' קצג).
מחמת יראה וסכנה: כתבו התוספות (סוטה מא ב ד"ה אותו) שאיסור חנופה נאמר אף בחונף מחמת יראה, כל שאינו מקום סכנה (תוס' שם ד"ה כל), שכן אמרו באגריפס המלך שהיה קורא בתורה (בהקהל) וכשהגיע לכתוב: 'לא תוכל לתת עליך איש נכרי' (דברים יז טו), זלגו עיניו דמעות (לפי שהיה עבד ) ואמרו לו: אל תתירא אגריפס אחינו אתה (משנה שם מא א), ובאותה שעה נתחייבהו "שונאיהם של ישראל" כליה, שהחניפו לו לאגריפס (ברייתא שם ב) - והרבה חללים נפלו באותו היום (ירושלמי שם פ"ז ה"ז) - לפי שמלך בזרוע שלא כדין תורה והחזיקו ידיו בכך. שאף על פי שלא היו יכולים למחות, היה להם לשתוק ולא להחזיקו. וביארו התוס' (שם ד"ה אותו) שעונש החנופה בדבר עבירה, הוא מפני שמחניף לחברו מחמת יראה מפניו ואינו חושש על יראת הקב"ה, ועושה עין של מעלה כאילו אינה רואה.
במקום סכנת נפשות, כתבו ראשונים שמותר להציל עצמו על ידי חנופה (תוס' שם ד"ה כל על פי נדרים כב א), שאם ירא שמא יהרגנו מותר לומר יפה עשית (מגן אברהם סוף סי' קנו בדעת התוס' שם), אפילו עבר עבירה גדולה (שולחן ערוך הרב שם יח). אבל רבנו יונה (שם סי' קפח) ומנורת המאור (סי' מה) הוכיחו ממעשה אגריפס שחייב אדם למסור נפשו לסכנה ואל ישיא את נפשו עון אשמה כזאת, וכל שכן הדיין היושב על המשפט, שנאמר בו: 'לא תגורו מפני איש' (דברים א יז). והיד קטנה (שם) חילק שדוקא כשאין שם אלא חשש סכנה אסור, כמו במעשה של אגריפס, אבל בסכנה קרובה, מותר להציל עצמו על ידי חנופה, אלא אם כן העבירה גלויה לרבים ויש בה חלול השם (כמו במעשה אגריפס שהיה במעמד כל ישראל).
אף בחנופה שמהלל רשע, כתבו ראשונים שאסור אפילו שעושה כן מחמת יראה (שע"ת שם סי' קצט), אלא שמכל מקום מותר לכבדו כדרך שמכבדים בני אדם אנשי זרוע בקימה והידור וכיוצא (שם ע"פ סוטה מא ב). ואף זה אינו מותר אלא כשמתכוין שלא יזיקוהו, ודוקא במקום שאין חלול השם (מאירי שם). וכן אמרו: מותר להחניף לרשעים בעולם הזה, שנאמר על העתיד לבוא: 'לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע' (ישעיה לב ה), מכלל שבעולם הזה מותר (סוטה שם). וריש לקיש (סוטה שם) למד כן מעיקב שאמר לעשו: 'כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים ותרצני' (בראשית לג י), ולהחניפו נתכוין (רש"י שם). אולם רבנו בחיי (בראשית לג י) גורס שר' פדת חולק וסובר שאף מפני היראה אסור לכבדו שנאמר: 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני' (תהילים קא ז) וכתוב: 'כי לא לפניו חנף יבא' (איוב יג טז), ולא הותר אלא בלשון הכולל שבח וגנאי, ואם יבין הרשע לשון השבח אין חוששים.
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
לאן שבים ולמה מתוודים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה מברכים על פיצה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
