אמונה ושמחה במאבק | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
חבל קטיף
שיחות לפני הגירוש

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

3397

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עבדו את ה' בשמחה
"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן: יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (במדבר כ, יב). וכי אפשר להעלות על הדעת שגדול ישראל, משה רבנו עליו השלום, לא האמין בה'? הלא את כל חייו מסר למען האמונה? אלא שמבאר המהר"ל שהביטוי בפועל של האמונה הוא בשמחה. כי מי שיודע שה' שולחו להוציא מים מהסלע, ראוי לו לעשות זאת מתוך שמחה, כמי שהולך לקיים את מצוות ה'. ואף שישראל הכעיסוהו מאוד, היה ראוי למי שנשלח להוציא מים מן הסלע להיות שמח באמונתו. ואע"פ שלא זז כמלא הנימה מאמונתו ומסירותו על קידוש ה', מכל מקום כיוון שלא היה שמח, היה פגם בגילוי האמונה בנפש, ומתוך כך היכה בסלע במקום לדבר. וזהו שנאמר "יען לא האמנתם בי להקדישני" שאילו היה הולך בשמחה, היה מקדש בזה את ה' יותר.

סוף תקופת משה
ובאמת אין לומר כי היה זה פגם במשה רבנו ע"ה, אלא שכבר קרב יומו, הגיע זמנו לעבור מן העולם הזה לעולם הבא. כל הדור שיצא עמו ממצרים כבר מת במדבר. וכן אמרו חז"ל: משל לרועה שכל עדרו מת, באיזה פנים ייכנס לעיר לבדו? כך משה רבנו, כל הדור שהוציא ממצרים מת במדבר, ואיך ייכנס בלעדיהם לארץ (עיין במדב"ר יט, יג)? וכבר לא יכול משה רבנו לשמוח כראוי לו ולקדש את ה' בעבודתו כפי שהיה לפני כן, ולכן נגזר עליו שלא יכנס לארץ.

האובדן
וכמה צער ויגון נגרם עקב כך לישראל. שאילו היה משה מכניס אותנו לארץ, היינו קבועים וקיימים בארץ, ושום אומה ולשון לא היתה יכולה לנו. שכל מה שמשה ייסד בעולם נשאר לדורות. אבל בגלל חטאי הדור והצער שציערו את משה רבנו, לא יכול יותר לשמוח בעבודת ה', וזה היה סימן שנגמר תפקידו בזה העולם.

צדקותו של משה
ובשעה הזו נתגלה עוד פן בצדקותו העצומה של משה רבנו עליו השלום.
זה עתה נתבשר כי ימות לפני הכניסה לארץ, ואע"פ כן הוא ממשיך להוביל את העם אל הארץ. הוא יודע שכל צעד וצעד שהוא הולך לקראת ארץ ישראל הוא גם צעד לקראת מותו, והרועה הנאמן שכל חייו קודש ממשיך להוביל את ישראל לארץ הקדושה.

המאבק על הארץ בשמחה
גם היום, למרות הקשיים, עלינו להיאבק על הארץ בשמחה. יש חלקים לא נעימים במאבק, הפגנות על הכבישים, סירוב פקודה. התשקורת כמובן תוקפת ומסיתה בצורה מכוערת. רבים מתקפלים מפניה. ואע"פ כן צריך להמשיך להיאבק בעוז. אשרי מי שזוכה להיאבק על דבר אמיתי. גם אם צריך לשבת בכלא, יש לשבת בשמחה. העתיד עוד לפנינו.

גם אם חס ושלום לא נצליח במאבק הזה, במאבק הבא נצליח. רק לא להתייאש.
אלה שמפגינים על הכבישים ומי שמסרבים לפקודת רשע, הם בונים את האומץ היהודי והאזרחי שכל כך חסר היום. מהם תצמח מנהיגות.

השמחה היא כמובן לא על תוכניות הממשלה ולא על אדישות הציבור, ולא על ריב אחים. על כך ראוי להצטער ולהתעצב עד מאוד. אבל השמחה היא על ההכרה כי למרות הכול אנו דבקים במצוות יישוב הארץ ודואגים לכבודם וביטחונם של ישראל. אשרינו שעל כך אנו כואבים.

מי שמצטער באמת בצערם של ישראל, ומוכן לפעול באומץ כדי להצילם, יזכה לראות בנחמתם.
בעזרת ה', כל הגיבורים הכואבים ונאבקים יזכו לבנות לעצמם חיי משפחה יפים ושמחים, באהבה גדולה, ויזכו לראות בנים ובנות, נכדים ונכדות, נינים ונינות, עוסקים בתורה ובמצוות, לתפארת התורה העם והארץ.

כיצד ההפגנות על הכבישים מועילות
במציאות הנוכחית, מחאה רגילה או הסברה לא תועיל בדרך הטבע. השלטון המושחת מתעלם מהכול. גם אם הסקרים יהיו גרועים מבחינתו, הוא הרי מכיר את הציבור. יודע פוליטיקאי נפש בוחריו הפתאים. הוא יודע כי בעזרת כמה ספינים ושקרים, שיזכו כמובן לסיוע של התקשורת, יצליח לחזור ולגנוב את דעתם של ההמונים ולהמשיך לשלוט.

רק מרי אזרחי בלתי אלים יוכל לערער את השלטון המושחת. אם האזרחים האדישים ירגישו שהמצב באמת כואב לאנשים רבים, שהחיים בארץ משתבשים, ראש הממשלה לא ייבחר שוב. הוא יודע זאת.
הציבור רוצה חיים שקטים ונוחים. רימו אותו לחשוב שגירוש יהודים יתרום לכך. אם יתברר לציבור שהגירוש אינו תורם לחיים השקטים אלא להפך, אז יהיה ברור שראש הממשלה נכשל. כל הבריתות הפוליטיות שכרת יתחילו להיפרם. אם שרון עומד ליפול, עמרי לא יוכל יותר לחלק ג'ובים. לא יהיו יותר מינויים פוליטיים, לא יהיו עסקאות, לא הפשרת קרקעות למקורבים. כמו עכברים שבורחים מספינה טובעת, ינטשו אותו כל "אוהביו". הם יתאמצו להרחיק את עצמם ממנו ומהשם הרע שדבק בו. וכמובן, יחזרו להישבע אמונים לכל מה שצריך להישבע כדי להישאר בשלטון. (הלוואי והציבור יפסיק להאמין לשבועות השקר של פוליטיקאים).

ממה חושש ראש הממשלה
בזמן האחרון ראש הממשלה מתחיל לדאוג. הוא חוזר ומכריז כי כל החסימות, ההסתות, הסרבנות והאלימות לא יועילו. בתור שקרן ותיק אפשר להבין שהאמת הפוכה: הוא יודע שאלה הם הדברים שיכולים לעצור את ביצוע תוכניתו ולערער את מעמדו.

אמנם באלימות ובהסתה לאלימות אסור לנקוט, מפני האחריות הלאומית שנטלנו על עצמנו. אולם בשאר הדברים צריכים להמשיך. רק זה יכול אולי לעצור את הגירוש.

ראש הממשלה משתמש בשקרים כדי למנוע ממתנגדיו להמשיך להצליח. לכן גם כלי התשקורת כל כך מתאמצים להסתיר מעיני הציבור את הסירוב ההמוני ביחידות הסדיר והמילואים. ואפילו התלבטו אם לדווח על חסימות מוצלחות, ועל ידי כך להציג את החוסמים כמתפרעים אבל להאדיר בזה את הצלחתם, או להתעלם מהם לגמרי גם אם על ידי כך יפסידו את ההשמצות העסיסיות נגד אוהבי העם והארץ.

הפגנות על הכבישים
שואלים מה אשמים הנוסעים על הכבישים בעת ההפגנות. הם אשמים! היה להם למחות ולא מחו, ומששתקו ולא מיחו נעשו שותפים ואשמים.

מקובל בציבור שבמקרים קשים גם הכבישים נועדו להפגנות. לא יתכן שבוויכוח על משכורת או שכר לימוד מותר לחסום, ואילו על דבר נורא שכזה אסור.

אין לעמוד מנגד
כשנעשה דבר נורא בישראל, אסור לעמוד מנגד. כשרוצים לגרש יהודים שמסרו נפשם על יישוב הארץ, כשרוצים להרוס את בתיהם, כשרוצים לתת פרס לרוצחים ולהעניק רוח גבית לטרור, וכשעושים כל זאת בשחיתות מכוערת - חובה להפגין.

אם היתה תקשורת הוגנת, היה אפשר לנסות לשכנע. אם היה בית משפט של צדק - היה אפשר לעתור לפניו ולבקש צדק. אם היו גנרלים ישרים - היה אפשר לסמוך שיתריעו בפני הממשלה. אם היתה דמוקרטיה, היה מקום לערוך עצרת עם או לעבור מבית לבית. כשכל זה לא קיים, לא נותר אלא לפנות למרי אזרחי.

הגינות ואיזונים
במדינות דמוקרטיות יש איזונים - בממשל, בתקשורת ובמשפט. למשל באמריקה, יש עיתון שמאלי - ניו-יורק-טיימס, וכנגדו וושינגטון פוסט הימיני. רשת הטלוויזיה השמאלית סי.אן.אן. - ומנגד רשת פוקס הימנית. בבית המשפט העליון יש שופטים שמרנים ויש דמוקרטים. ואילו כאן, כמעט כל השופטים שמאל קיצוני. בתקשורת: רשת ב' - שמאל, גלי צה"ל - שמאל, ידיעות אחרונות - שמאל, מעריב - שמאל. בטלוויזיה - ערוץ 1 - שמאל, ערוץ 2 - שמאל, ערוץ 10 - שמאל. אמנם יש כתבים בודדים יוצאים מהכלל, אבל הם נבלעים בשטף השמאל. אם חשבתם שהזרם המרכזי הוא של שמאל מתון, בא חיים יבין והוכיח שהקו המרכזי של התקשורת הוא שמאל קיצוני, ערל לב ושונא מתנחלים.

רק ערוץ רדיו ימני אחד היה, ערוץ שבע, שבימיו הטובים האזינו לו מעט למעלה מעשרה אחוז מהאוכלוסייה. עדיין רחוק מחמישים אחוז, שכן הוא שידר בתנאים קשים, מאונייה. ולא נמצאה שום דרך חוקית להכשירו. ולא נחה דעתם של כל אישי המוסר למיניהם, עד שהעמידו את מפעיליו לדין ושפטום בחומרה יתירה.

מי ששותק אשם! מי ששותק שותף!

תשקורת
כאשר כלי התקשורת מוטים כל כך שמאלה, אי אפשר לקרוא להם כלי תקשורת. הם כלי תעמולה להלכי רוח שקריים וחולניים. השם הראוי להם הוא תשקורת. היה עמנו יהודי יקר, אדיר זיק ז"ל, שהכיר אותם היטב, לאורך שנים רבות. הוא הגדיר אותם כתשקורת והוא צדק.

גם מי שמשתדל באמת לייצג ערכים טובים בכלי התשקורת הללו חייב להכיר במציאות הכואבת הזו. הוא צריך לדעת כי הוא מדבר בתשקורת. אם הוא מתעלם מכך, וקל וחומר אם הוא מטיף לחבריו ומשמש מליץ יושר להגינותם של אישי התקשורת, ראוי לו שיבדוק יפה בציציותיו, שמא נתערבה בכוונתו מגמת חנופה ורצון למצוא חן בעיני מי שהכוח בידיהם.

אע"פ כן היו בשמחה
ואע"פ כן היו בשמחה, כי ה' דיבר טוב על עמו. הצרות שאנו עוברים עתה הן צרות שאפשר שתצמח מהם רווחה וגאולה. אם נדע להיבנות מתוך כך, להיות יותר עצמאים ובני חורין, נוכל להציב אלטרנטיבה ראויה ממקור התורה ולהביא ברכה לעם ולארץ.

אסור שהמאבק ייצא מתוך תחושות ייאוש. הוא צריך לצאת מתוך אמונה וחיוניות. זוהי השמחה. שמחה זו צריכה לבוא לידי ביטוי בהמשך בניית המשפחה באהבה, ובהתחזקות בתורה ותפילה.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

שיעור נוסף בנושא מאת הרב.

ניתן לקרוא הרחבות הלכתיות ופסיקת הלכה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, בקישורים הבאים:
עוד על היחס למדינה ולמגרשים יהודים בשמה.
מה עוד ניתן (היה) לעשות למניעת הגירוש?
עוד דרכי התחזקות לאחר גירוש וייאוש.
.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
ניסן תשפ"ו
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג

שיחות לפני הגירוש

1:05
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
הרצי"ה במאבקו לשלמות הארץ - חלק א'
השעור ניתן בבית הכנסת בכפר דרום
הרב יוסי בדיחי | י"ט תמוז התשס"ה
31 דק'
שיחות לפני הגירוש
גאולה מתוך קושי
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | י"ט תמוז התשס"ה
23 דק'
יום העצמאות תשס"ה
השמחה שמתוך האתגר
דברים שנאמרו במסיבת יום העצמאות התשס"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יום העצמאות התשס"ה
שיחות לפני הגירוש
מה יועילו ההפגנות?
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשס"ה

שיחות לפני הגירוש

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת תצווה
גליון מס' 64
רבנים שונים | אדר תשס"ט
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב שמואל אליהו
הרב חגי לונדין
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב בני אלון
הרב נחשון רבינשטיין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו