ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
"וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב', כג).
מהי כוונת הפסוק בכותבו "ויזעקו" – האם כוונתם שזעקו אל ה' בתפילה או שזעקו מכאב השעבוד? נעיין מעט בדברי הפרשנים:
1. הספורנו מסביר שעם ישראל זעקו מכאב:
ויזעקו - זעקו מכאב לב על עבודתם, כענין "הילילי שער, זעקי עיר" (ישעיהו י"ד, לא).
כך מסביר גם בעל אור החיים, שזעקו כאדם הצועק מכאבו. אולם, אם כך, לא ברור מהי הכוונה ששוועתם עלתה אל האלוקים, הרי הם לא התפללו! הספורנו (שמות ב', כ"ד) ממשיך ומסביר:
ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה - לא בשביל תשובתם ותפלתם, אבל כמקנא על אכזריות המעבידים, כאמרו "וגם ראיתי את הלחץ".
כלומר, לפי הספורנו, אכן ה' לא ענה לתפילתם. ה' ראה את אכזריות המצרים, ועל כן התערב למען עם ישראל.
2. הסבר אחר עולה מפשט הפסוק הבא: "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" (שמות, ב', כ"ד). הקב"ה גאל אותם בזכות ברית האבות, ללא קשר לזעקת עם ישראל.
3. ניתן לראות הסבר נוסף בדברי הנביא יחזקאל (כ', ו'-ט'):
בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִּשְׁמֹעַ אֵלַי... וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם: וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם...
הקב"ה רוצה להוציא את ישראל ממצרים, אולם עם ישראל ממשיך לעבוד עבודה זרה. למרות זאת, הקב"ה מוציאם ממצרים - "למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים". עם ישראל הוא עמו של הקב"ה, ועל כן, השארתו במצרים גורמת לחילול השם! זאת אומרת, הקב"ה הוציא את ישראל בגלל צרתם הרבה, בגלל זעקתם מכאב, אבל לא בזכותם, אלא בכדי למנוע חילול השם.
4. אמנם, בעל ההגדה של פסח מבאר באופן אחר. הוא מביא את הפסוק מספר שמות "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו" כביאור לנאמר בספר דברים "ונצעק אל ה' אלהי אבותינו". בספר דברים ברור שהכוונה לתפילה לה', ומכאן, להבנתו, גם הזעקה של ספר שמות היא תפילה לה'. ייתכן, שבנוסף לקישור שהוא עושה בין הפסוק כאן ובין הפסוק בספר דברים, הוא לומד זאת מהמשך הפסוק בשמות, בו נאמר "ותעל שוועתם אל האלהים", שנראה יותר כתפילה אל ה' (בדרך זו ביאר גם הרמב"ן בשמות ב', כ"ה).
5. ייתכן להציע דרך ביניים המשלבת בין ההבנות בפסוק. אפשר לומר כי אכן הייתה כאן זעקה מכאב. אולם, כאשר הבן זועק הוא עושה זאת כדי שאביו ישמע! לא תמיד פונה הבן אל אביו בבקשה, לא תמיד יודע הבן כיצד עושים זאת. על כן הוא זועק ליד אביו, כי הוא יודע שאביו ישמע זעקתו, ויעזור לו! עם ישראל זעק מכאב, אך הייתה זו זעקה אל ה'! ייתכן כי עצם הרגשת נוכחות ה', עצם היכולת לזעוק בטבעיות, מתוך אמונה שה' שומע זעקה, היא בעצמה זכות גדולה, שבעקבותיה נגאל עם ישראל, גם ללא תפילה פורמאלית ורגילה: "ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה. וישמע אלקים את נאקתם"!
לסיכום: ייתכן כי זעקת ישראל הייתה זעקת כאב, ולא תפילה, ובכל זאת נענו על ידי ה':
1. כיוון שה' פועל נגד האכזריות בעולם (ספורנו).
2. בזכות ברית אבות (פשט הפסוק).
3. לשם מניעת חילול השם (יחזקאל כ').
4. מאידך, ייתכן שהייתה זאת תפילה (בעל הגדה, רמב"ן)
5. ייתכן שהייתה זו זעקת כאב, אך היא נעשתה כדי שהקב"ה ישמע, כמו אב השומע את בניו, וזעקה כזו, אף אם איננה באה מראש בתורת תפילה, לעתים נחשבת כתפילה, המבטאת את הקשר המיוחד בין עם ישראל והקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
