ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
פרעה ביקש מהמילדות לא לטפל ביילודים - האם גם בשל כך היו חייבות לסכן את חייהן?
וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. (א טז-יז)
החיוב וטעמו . ברוב המצוות שבתורה, כשיעמוד גוי ויאנוס אדם מישראל לעבור על אחת מהן או יהרגנו - יעבור ואל ייהרג (סנהדרין עד א; כתובות יט א; רמב"ם יסודי התורה פ"ה ה"א; טור ושולחן ערוך יורה דעה קנז א), שנאמר: וָחַי בָּהֶם (ויקרא יח ה), ודרשו (יומא פה ב): וחי בהם, ולא שימות בהם, שחביבה לפני הקדוש ברוך הוא נפש אחת מישראל יותר מן המצוה, ורוצה שיציל האדם את נפשו בהעברת המצוה; שאם יחיה, יקיים אחרי כן מצוות הרבה, כמו שאמרו: חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה (יומא פה ב. המכתם פסחים כה ב).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
43 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית - יבום
44 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית יהרג ואל יעבור
45 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית - חולה
טען עוד
בעבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים ייהרג ואל יעבור (ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק סנהדרין עד א, שכן נמנו וגמרו חכמים בעלית בית נתזה שבלוד; ירושלמי שביעית פ"ד ה"ב; רמב"ם שם ה"ב; טוש"ע שם). החובה למסור את הנפש בעבודה זרה ובגלוי עריות נלמדה מפסוקים, אבל שפיכות דמים סברא היא (פסחים כה ב), שלא תדחה נפשו את נפש חברו (רש"י סנהדרין שם; רמב"ם שם ה"ז), כמו שאמר רבא (פסחים שם): "מאי חזית דדמא דידך סמיק טפי, דלמא דמא דחברך סומק טפי" - מה ראית לומר שדמך אדום יותר, שמא דם חבירך אדום יותר - כלומר מי הוא זה שיודע שנפשו חביבה ליוצרה יותר מנפש חבירו (רש"י פסחים שם וסנהדרין שם), שמא של חבירו חביבה יותר; ואפילו אם חבירו רוצה שיציל עצמו בהריגתו, אסור מטעם זה (שו"ת בנין ציון ח"א סי' קסז). ולאו דווקא משום שאולי נפש חבירו עדיפה משלו, אלא אפילו אם שוים הם, אין נפשו דוחה את נפש חבירו (רא"ה עבודה זרה כז ב). ולא אמרה תורה "וחי בהם ולא שימות בהם", והתירה עבירה במקום פקוח נפש, אלא בזמן שעשיית העבירה מצילה נפשות, מפני שיקרה בעיני הקב"ה נשמה של ישראל; אבל אסור להרוג את חברו כדי להציל את עצמו, שהרי העבירה עשויה, והצלת נפשות אין כאן, שהרי בכל אופן יש כאן נפש אבודה (רש"י שם ושם).
בגרם הריגה . אפילו לא אמרו לו גויים להרוג את חברו, אלא למסור אותו להם להריגה - ייהרג ואל ימסור, כמבואר בירושלמי דלהלן. וביאר המנחת חינוך (מצוה רצה) שאף על פי שהמוסר אינו רוצח ואינו חייב מיתה, אלא עובר על "לא תעמוד על דם רעך" בלבד, מכל מקום ייהרג ואל יעבור משום שהוא אביזרייהו - שאר איסורים הנמשכים ממנה - של שפיכות דמים. ואפילו גוי האומר לישראל תן לי כלי זינך ואהרוג ישראל זה, ואם לא, אהרוג אותך, והגוי אינו יכול ליטלו שלא מדעתו - כתב הריטב"א (פסחים כה א) שאסור לו ליתנו לו כדי להציל את נפשו.
וביאר המנחת חינוןך (שם) שאפילו לסוברים שאין אדם חייב למסור נפשו על אביזרייהו של עבודה זרה וגילוי עריות, בשפיכות דמים ודאי חייב, משום סברת "מאי חזית" - שכיון שיש איבוד נפש, לא הותר לעבור שום עבירה משום הצלת נפשו.
קבוצה של בני אדם שאמרו להם גויים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו, נהרוג את כולכם - אם ייחדו את מי למסור, ימסרוהו להם ואל יֵהָרְגוּ (ירושלמי תרומות פ"ח ה"ד; רמב"ם יסוה"ת פ"ה ה"ה; רמ"א יו"ד קנז א). ונחלקו אמוראים בירושלמי (שם): ריש לקיש אמר, שאין רשאים למסרו אלא כשהיה אותו אדם חייב מיתה; ור' יוחנן אמר, שמותר למוסרו אף על פי שאינו חייב מיתה, כיון שאפילו אם לא ימסרוהו, ייהרג והם נהרגים עמו, וכיון שאין דרך שינצל, לא שייך כאן סברת "מאי חזית". בטעם ריש לקיש ביאר הכסף משנה (שם) שהוא סובר שקבלה היתה בידם שבשפיכות דמים ייהרג, אפילו כשאין סברת "מאי חזית".

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך ללמוד אמונה?

רמב"ם וכוזרי

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

הקשבה בזמן של פילוג

שימוש נכון בתנור הביתי

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















