ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לכאורה, לפי הפשט, גם במכת הדם היו למצרים מים, גם אם לא מן היאור: "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר" (שמות, ז', כד – ועיין אבן עזרא שם). אמנם, גם במציאות כזו אי אפשר להחזיק מעמד זמן רב, שהרי היאור הוא מקור המים העיקרי של המצרים. יתר על כן, לפי דרשת חז"ל (המבוססת גם היא על פשט הפסוק בשמות ז', י"ט) כל מקור מים במצרים הפך לדם, אפילו מים שהיו בתוך הבתים: "בכל ארץ מצרים - אף במרחצאות ובאמבטיות שבבתים" (רש"י, ז', י"ט). אם כן, חוזרת השאלה - מדוע היה צורך בשאר המכות?
נראה כי מסקנת הדברים היא שיש משמעות עצמאית למכות, מעבר לעצם השחרור של עם ישראל ממצרים. עיון בפסוקים מראה לנו שהתורה חוזרת שוב ושוב על אמירות כגון "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שמות ח' י"ח). מטרת המכות היא למעשה להראות את השגחת ה' בעולם. כלומר, המכות נועדו לא רק עבור ענישת פרעה, ולא רק עבור הוצאת בני ישראל, אלא גם למען גילוי שם ה' בעולם.
ייתכן כי ישנה משמעות נוספת במכות מצרים, אליה נגיע מתוך עיון בשאלה נוספת. התורה מתארת כיצד הקב"ה מכביד את לבו של פרעה. אם כן, מדוע נענש פרעה, והרי הקב"ה הוא זה שהכביד את לבו?!
ייתכן ששתי השאלות הללו תלויות זו בזו. אפשר לומר שהקב"ה לא עשה פעולה ישירה להכבדת לבו של פרעה, אלא נתן לפרעה את התחושה שהוא יכול כביכול להתנגד לקב"ה. תחושה זו נבנתה אצל פרעה באמצעות עשר המכות. הקב"ה הכה במכת דם. כתוצאה מכך, פרעה מבטיח לשחרר את עם ישראל, ובעקבות הבטחתו סרה מכת הדם. לאחר מכן, פרעה חוזר בו מהבטחתו והוא מרגיש שהוא יכול כביכול לפעול כנגד הקב"ה ולהתל בו, ובסופו של דבר המכה תוסר. ייתכן כי זוהי הכבדת הלב, מתן האפשרות להרגיש כאילו הוא זה ששולט במצב. לכן היה צריך את עשר המכות (כי דבר זה הביא להכבדת הלב) ולכן אין בעיה להעניש את פרעה, שהרי ה' לא הכביד את לבו, אלא רק יצר סיטואציה שאפשרה לו לחוש כאילו הוא יכול להתל בקב"ה (שמעתי מהר"י מדן, ומעין זאת עיינו באברבנאל שמות ז, ג; ספר העיקרים, מאמר רביעי, כ"ה).
גם במציאות שלנו אין אנו רואים תמיד בצורה בהירה את השגחת ה'. לו היינו רואים כיצד הקב"ה מעניש על כל עבירה או נותן שכר על כל מצווה, לא הייתה לנו יכולת בחירה חופשית, ובהכרח היינו עושים את רצון ה'. הקב"ה נותן לנו את האפשרות לפעול כביכול לפי רצוננו, אך אנו צריכים להיזהר שלא נכביד את לבנו, שלא נרגיש כאילו באמת אנחנו עושים כל מה שברצוננו. חופש הבחירה ניתן לנו על מנת שנכיר בכך שחירותנו היא לעשות רצון ה' בעולם.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה כבד לך?
איך מותר להכין קפה בשבת?
בריאת העולם של פסח
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
