ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
האם זה מקובל בעולם ההלכה או לא?
השופטים והמחוקקים הם בשר ודם
שיטת ההלכה שונה במהות לחלוטין ממה שקוראים הליך דמוקרטי. ההליך הדמוקרטי הזה שנחשפנו אליו בימים האחרונים הוא מצביע על המבוכה הגדולה מאוד בתרבות הדמוקרטית המערבית אשר לענ"ד זה אחד הדברים שמצביעים על ראשית התפוררותה של הדמוקרטיה במהלך הזמן. זה מצטרף להפגנות במוצאי שבת אשר יוצרות מן בית דין שדה ומרשיעים בני אדם מסוימים, בטרם נסתיימו חקירות, בטרם נתקיים הליך שיפוטי ראוי שזה גם כן פגיעה קשה מאוד בהליך הדמוקרטי. יש בזה הפעלת לחץ על בעלי תפקיד, כמו יועץ משפטי, על משטרה, כי יוצרים דעת קהל מסוימת, מטים עניינים מסוימים. כמו שההפגנות האלה הם פגיעה קשה מאוד בדמוקרטיה, למרות שלכאורה הם באים ונעשים בשם הדמוקרטיה, הם ראשית התפוררותה של הדמוקרטיה כי הם פוגעים בערכי יסוד מאוד גדולים - חפותו של אדם, חופש ההוראה, חירות ההוראה של הגורמים העוסקים בחקירה ובהכנת כתב התביעה, ובהליך השיפוטי.
כבר נמצאו שופטים שהיו כנים ואמרו שמה שטוענים שהשופטים הם מקצועיים ולא מושפעים מדעת הקהל שזה לא נכון. האדם זה אדם, הוא שומע דברים שחוזרים ונשנים כל כך הרבה פעמים, גם הוא בשר ודם ומושפע. היו שופטים שהודו בכך. היה שופט בית משפט העליון שהודה בכך. היה נשיא בית משפט מחוזי שפרש לגמלאות שהודה בכך. למרות שבד"כ אומרים שהשופטים מקצועיים והם מעל הכל. הם בשר ודם, ולכן זה ברור שזה לא הליך דמוקרטי אמיתי, זה פגיעה בדמוקרטיה בראשית התפוררותה. אותו דבר גם בעניין הפיליבסטר.
פילבסטר - הליך דמוקרטי אמיתי או פופוליזם?
הליך דמוקרטי אמיתי הוא כשקודם כל אין הצבעה סיעתית אלא הצבעה עניינית מצפונית. כשהמטרה היא בירור העניין ולא הפלת הממשלה. הפלת ממשלה זה עניין פוליטי, ואילו חוק ההמלצות אם הוא עניינית נכון או לא נכון, זה דבר בפני עצמו. כשר או טמא זה דבר בפני עצמו. אז יתכבדו כל 120 ח"כ ללא הבדל סיעות ויתנו נימוקים ענייניים לכאן או לכאן, אם החוק הזה ראוי או לא ושבני אדם ישתכנעו זה מזה מכוח האמת שבטיעונים ולא בגלל שעושים פיליבסטר וקוראים מכל מיני מקורות, שייקספיר וכיוצ"ב הכל להעביר זמן למשוך עוד ועוד. אלה לא טיעונים ענייניים. נכון שהועלו טיעונים ענייניים גם כן. אבל הכל בדווקאות, אלה שומרים על הממשלה שלא טיפול ואלה היעד שלהם להפיל את הממשלה. כלומר, היעד הוא בירור האמת בחוק ההמלצות.
צאו וראו, אתם יכולים לשמוע ח"כ מאלה שתמכו או יותר נכון התנגדו לחוק ההמלצות, אתם לא מאמינים למשמע אוזניכם. הם אומרים זה חוק הכי מנוגד לדמוקרטיה. הכי פוגע בערכים וכו'. ריבונו של עולם, איך אתה יכול לומר דבר כזה? הרי בסופו של דבר יש כאן טיעון חזק ואמיתי שבעידן של חקירות משטרתיות ממושכות ובעידן שהתקשורת שולטת בכיפה, ובעידן שיש הדלפות מהחקירות המשטרתיות לתקשורת ואז יוצא שהאדם אשר הוזמן לחקירה כבודו וכבוד משפחתו נרמסים ונדרסים. דנים אותם לחובה בכיכרות העיר בבית דין שדה והם בעצם כבר אשמים אצל המון העם, והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה להיות השופטים, להיות המחוקקים, להיות הגוזרים גזר דין ואז גם כשאחר כך בסוף נמצא שאין מקום לתביעה, אחרי כל כך הרבה זמן שהשם שלו עולה ודנו, ואמרו פרשנים כך, ואמרו פרשנים כך וכו'. מי ישיב את כבודו? מי ייתן לו נוח לנפשו לאחר שהרסו אותה וכן למשפחתו? מי? מי יעשה את הדבר הזה?
אז אני מבין, אם באים ואומרים תשמע, חוק ההמלצות בא לחפות על מנהיגים שנחשדים בשחיתות וכו'. אוקי, זה טיעון. משעה שיש החרגה ואלה לא כלולים, ואז אתה מדבר ברמה עקרונית ולא ברמה של הנחקרים דהיום, אז אם כן, איפו דון לעניין ותראה גם את ההיבט השני של המטבע, ואל תהיה חד צדדי ואל תדבר בהתלהמות כאילו חוק ההמלצות אין גרוע יותר ממנו. אתה הרי לא נותן מענה לכבוד האדם וחרותו, של אותו אדם אשר כבודו נרמס ונדרס.
אני זוכר מורי ורבותי, בעבר עם רב מסויים הי"ו בזמן שהיה הליך משטרתי ושיפוטי בעניינים כספיים, והרב עוד לא הוזמן לחקירה. שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים לא הוזמן לחקירה וכותרות בעיתונים, מעריב ערבים ומחשיך חשוכים וידיעות אחרונות שמשכחות ראשון והארץ שכולו נוטף ארס על רב וכו', עם השם שלו, עם התמונה שלו והכל. ובסופו של יום אחרי כן הזמינו אותו לחקירה כשהוא כבר פתילה, כבר כבודו נרמס. הוא הכין אצלי צוואה, מרוב שהוא היה בטוח שהוא לא יחזיק מעמד מבחינה בריאותית. עזרנו לו בכל הדברים האלה ובסוף יצא נקי מהכל. אז מי ייתן את הפיצוי הנפשי והבריאותי לבני אדם כאלה?
לכן, אין צל של ספק זוהי דמוקרטיה בראשית התפוררותה והיא חד מימדית, היא פופוליסטית היא דוגמתית היא פוליטית, הוא לא עניינית ולכן אין ללמוד מהם כלום. זה לא דיון.
הבג"צ יאמר לך את שאמרו לו מהשמיים
אחרי שעשו פיליבסטר ואחרי כל זה עוד הולכים לבג"צ. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? במקום פיליבסטר יקבלו על עצמם מקום שאנחנו לא מגיעים למסקנה, בואו נלך, ועלית אל המקום אשר יבחר ה', הלו הוא הבג"צ והוא יאמר לך את מה שאמרו לו מהשמיים ונגמר הסיפור. אבל ברגע שאתה הולך ואומר, 120 נבחרים על ידי העם, נציגי האם מתכתשים ביניהם, בינם לבין עצמם. עכשיו, לאחר שבכל זאת נתקבל אחרי רבים להטות. לא, עכשיו נעלה אל הבג"צ שנתמנה על ידי מינויים והם יכריעו. הרי הדברים האלה אינם דמוקרטיה אמיתית.
תאמרו לי, אז מה קורה בתורת ישראל?
הנה רבותי, צחקו עלינו שהסנהדרין אין בה הפרשת רשויות. מה הפרוש? הם המחוקקים והם הפוסקים. והם התהדרו בכך שיש אצלם הפרדת רשויות. ויפה, נכון אין ספק, הפרדה בין הרשות המחוקקת ובין הרשות המבצעת ובין הרשות השופטת. אבל דה פקטו זה לא מתבצע. דה פקטו, בסופו של יום הרשות השופטת מתערבת ברשות המחוקקת והרשות המבצעת, למרות שאתה נושא בקול גדול שכאילו יש הפרדה בין הרשויות.
לעומת זאת, באה תורת ישראל ואומרת, אתם אינכם פוסקים פסקים מראשכם. אתה לא בא ואומר, אני מייצג את הנאורות, אני מבין את הנאורות והוא לא מבין את הנאורות, הוא דתי, הוא חשוך וכך וכך. אני בתוך עמי יושב. כמו ששופט במחילה מכבודו הפך להיות רבותי המצפון של האומה.
שופטים נגד ערכי האומה
יש במכללות רצון שאכן באמת הגברים ילמדו לבד והנשים תלמדנה לבד. וזה רצונן, זה רצונן של הנשים, זה רצונם של הגברים. שופט בישראל, בית משפט העליון אומר, אתם גוזרים גטאות לחרדים. והרי זה רצונם? אם במחילה אחרי השוואה, באותם זמנים שעדיין היה מה שנקרא שירותים לגברים, שירותי נשים, אתם מפלים הפליה מגדרית. תעשו שירותים משותפים לגברים ולנשים. ריבונו של עולם, איפה הראש מונח?
מי עשה אותם רבותי, לתורה מן השמים? כל אחד בא עם תורה מן השמים משלו. לא חי עם הסנהדרין רבותי. יש לה תורה מן השמים, לא תורת כל אדם בידו, אלא תורה מן השמים וכל ה- 71 כנועים לתורה מן השמים, והוויכוח שם הוא ענייני, לא סיעתי. אין שם מה שנקרא לכופף ידיים, מי יהיה בשלטון. זה לא מה שנקרא מוסד חקיקה ומוסד מבצע שכל אחד ואחד מבחינה פוליטית מנסה לכפוף את השני, לא. ענייני לחלוטין.
לכן, הם לא יכולים להונות אותנו ולומר, אין אצלכם הפרדה בין הרשויות. לא, יש הפרדה בין הרשויות. דוד המלך הוא איש ביצוע, בא אליו הנביא ואומר לו, למלך ישראל, אתה עשית מעשה רע והוא אמר סליחה, אני חוזר בי. יש הפרדה בין הרשויות. אבל מוסד המחוקקים ומוסד הפסיקה זה אותו אחד, כי החקיקה אצלנו והפסיקה אצלנו היא עניינית, היא לא סקטוריאלית, היא לא סיעתית.
שיטת השפיטה היהודית - הדמוקרטיה במיטבה!
דתיים אומרים אומרים - אין דמוקרטיה ביהדות, ואני אומר יש דמוקרטיה והיא "הדמוקרטיה". וחילונים אומרים - אין דמוקרטיה ביהדות זה תאוקרטיה. ואני אומר זו הדמוקרטיה במיטבה.
לכן, אין צל של ספק, הוויכוח ביני ובינם עוד ילך וימשך עד שיגלו שהדמוקרטיה המערבית הזו היא שאינה דמוקרטיה אמיתית ואז יגיעו לסודה של תורה מן השמים, שאצלנו הדמוקרטיה היא בהכרעות חופשיות, אישיות, אמיתיות.
עד כדי כך, אם חבר סנהדרין אין לו דעה בעניין מסוים. מה שנקרא נמנעים, יש נמנעים? אז מצביעים, נמנעים. אין נמנע, אין לך דעה נכניס אחד במקומך וייתן הכרעה. אדם אשר מצביע ברגליים ולא מגיע להצבעה, ארויס, נותנים אחד במקומו. אנחנו רוצים 71 מלא שיצביעו. זה נקרא רבותי, הצבעה עניינית רעיונית, ערכית, אמתית.
לכן עוד ישבו ויגלו שאכן באמת כל מה שנראה לנו כדמוקרטיה, זה פיליבסטר אחד גדול. זה משחק אחד גדול. זה ראשיתה של ההתפוררות הדמוקרטית האמיתית. שוב ישובו בעזרת ה' לדמוקרטיה עם חרות ההוראה האמיתית העניינית בתורת ישראל שהיא אשר תוביל לעתיד לבוא.
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.

הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א שימור מורשת אבות במשנת מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.













