ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
האם זה מקובל בעולם ההלכה או לא?
השופטים והמחוקקים הם בשר ודם
שיטת ההלכה שונה במהות לחלוטין ממה שקוראים הליך דמוקרטי. ההליך הדמוקרטי הזה שנחשפנו אליו בימים האחרונים הוא מצביע על המבוכה הגדולה מאוד בתרבות הדמוקרטית המערבית אשר לענ"ד זה אחד הדברים שמצביעים על ראשית התפוררותה של הדמוקרטיה במהלך הזמן. זה מצטרף להפגנות במוצאי שבת אשר יוצרות מן בית דין שדה ומרשיעים בני אדם מסוימים, בטרם נסתיימו חקירות, בטרם נתקיים הליך שיפוטי ראוי שזה גם כן פגיעה קשה מאוד בהליך הדמוקרטי. יש בזה הפעלת לחץ על בעלי תפקיד, כמו יועץ משפטי, על משטרה, כי יוצרים דעת קהל מסוימת, מטים עניינים מסוימים. כמו שההפגנות האלה הם פגיעה קשה מאוד בדמוקרטיה, למרות שלכאורה הם באים ונעשים בשם הדמוקרטיה, הם ראשית התפוררותה של הדמוקרטיה כי הם פוגעים בערכי יסוד מאוד גדולים - חפותו של אדם, חופש ההוראה, חירות ההוראה של הגורמים העוסקים בחקירה ובהכנת כתב התביעה, ובהליך השיפוטי.
כבר נמצאו שופטים שהיו כנים ואמרו שמה שטוענים שהשופטים הם מקצועיים ולא מושפעים מדעת הקהל שזה לא נכון. האדם זה אדם, הוא שומע דברים שחוזרים ונשנים כל כך הרבה פעמים, גם הוא בשר ודם ומושפע. היו שופטים שהודו בכך. היה שופט בית משפט העליון שהודה בכך. היה נשיא בית משפט מחוזי שפרש לגמלאות שהודה בכך. למרות שבד"כ אומרים שהשופטים מקצועיים והם מעל הכל. הם בשר ודם, ולכן זה ברור שזה לא הליך דמוקרטי אמיתי, זה פגיעה בדמוקרטיה בראשית התפוררותה. אותו דבר גם בעניין הפיליבסטר.
פילבסטר - הליך דמוקרטי אמיתי או פופוליזם?
הליך דמוקרטי אמיתי הוא כשקודם כל אין הצבעה סיעתית אלא הצבעה עניינית מצפונית. כשהמטרה היא בירור העניין ולא הפלת הממשלה. הפלת ממשלה זה עניין פוליטי, ואילו חוק ההמלצות אם הוא עניינית נכון או לא נכון, זה דבר בפני עצמו. כשר או טמא זה דבר בפני עצמו. אז יתכבדו כל 120 ח"כ ללא הבדל סיעות ויתנו נימוקים ענייניים לכאן או לכאן, אם החוק הזה ראוי או לא ושבני אדם ישתכנעו זה מזה מכוח האמת שבטיעונים ולא בגלל שעושים פיליבסטר וקוראים מכל מיני מקורות, שייקספיר וכיוצ"ב הכל להעביר זמן למשוך עוד ועוד. אלה לא טיעונים ענייניים. נכון שהועלו טיעונים ענייניים גם כן. אבל הכל בדווקאות, אלה שומרים על הממשלה שלא טיפול ואלה היעד שלהם להפיל את הממשלה. כלומר, היעד הוא בירור האמת בחוק ההמלצות.
צאו וראו, אתם יכולים לשמוע ח"כ מאלה שתמכו או יותר נכון התנגדו לחוק ההמלצות, אתם לא מאמינים למשמע אוזניכם. הם אומרים זה חוק הכי מנוגד לדמוקרטיה. הכי פוגע בערכים וכו'. ריבונו של עולם, איך אתה יכול לומר דבר כזה? הרי בסופו של דבר יש כאן טיעון חזק ואמיתי שבעידן של חקירות משטרתיות ממושכות ובעידן שהתקשורת שולטת בכיפה, ובעידן שיש הדלפות מהחקירות המשטרתיות לתקשורת ואז יוצא שהאדם אשר הוזמן לחקירה כבודו וכבוד משפחתו נרמסים ונדרסים. דנים אותם לחובה בכיכרות העיר בבית דין שדה והם בעצם כבר אשמים אצל המון העם, והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה להיות השופטים, להיות המחוקקים, להיות הגוזרים גזר דין ואז גם כשאחר כך בסוף נמצא שאין מקום לתביעה, אחרי כל כך הרבה זמן שהשם שלו עולה ודנו, ואמרו פרשנים כך, ואמרו פרשנים כך וכו'. מי ישיב את כבודו? מי ייתן לו נוח לנפשו לאחר שהרסו אותה וכן למשפחתו? מי? מי יעשה את הדבר הזה?
אז אני מבין, אם באים ואומרים תשמע, חוק ההמלצות בא לחפות על מנהיגים שנחשדים בשחיתות וכו'. אוקי, זה טיעון. משעה שיש החרגה ואלה לא כלולים, ואז אתה מדבר ברמה עקרונית ולא ברמה של הנחקרים דהיום, אז אם כן, איפו דון לעניין ותראה גם את ההיבט השני של המטבע, ואל תהיה חד צדדי ואל תדבר בהתלהמות כאילו חוק ההמלצות אין גרוע יותר ממנו. אתה הרי לא נותן מענה לכבוד האדם וחרותו, של אותו אדם אשר כבודו נרמס ונדרס.
אני זוכר מורי ורבותי, בעבר עם רב מסויים הי"ו בזמן שהיה הליך משטרתי ושיפוטי בעניינים כספיים, והרב עוד לא הוזמן לחקירה. שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים לא הוזמן לחקירה וכותרות בעיתונים, מעריב ערבים ומחשיך חשוכים וידיעות אחרונות שמשכחות ראשון והארץ שכולו נוטף ארס על רב וכו', עם השם שלו, עם התמונה שלו והכל. ובסופו של יום אחרי כן הזמינו אותו לחקירה כשהוא כבר פתילה, כבר כבודו נרמס. הוא הכין אצלי צוואה, מרוב שהוא היה בטוח שהוא לא יחזיק מעמד מבחינה בריאותית. עזרנו לו בכל הדברים האלה ובסוף יצא נקי מהכל. אז מי ייתן את הפיצוי הנפשי והבריאותי לבני אדם כאלה?
לכן, אין צל של ספק זוהי דמוקרטיה בראשית התפוררותה והיא חד מימדית, היא פופוליסטית היא דוגמתית היא פוליטית, הוא לא עניינית ולכן אין ללמוד מהם כלום. זה לא דיון.
הבג"צ יאמר לך את שאמרו לו מהשמיים
אחרי שעשו פיליבסטר ואחרי כל זה עוד הולכים לבג"צ. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? במקום פיליבסטר יקבלו על עצמם מקום שאנחנו לא מגיעים למסקנה, בואו נלך, ועלית אל המקום אשר יבחר ה', הלו הוא הבג"צ והוא יאמר לך את מה שאמרו לו מהשמיים ונגמר הסיפור. אבל ברגע שאתה הולך ואומר, 120 נבחרים על ידי העם, נציגי האם מתכתשים ביניהם, בינם לבין עצמם. עכשיו, לאחר שבכל זאת נתקבל אחרי רבים להטות. לא, עכשיו נעלה אל הבג"צ שנתמנה על ידי מינויים והם יכריעו. הרי הדברים האלה אינם דמוקרטיה אמיתית.
תאמרו לי, אז מה קורה בתורת ישראל?
הנה רבותי, צחקו עלינו שהסנהדרין אין בה הפרשת רשויות. מה הפרוש? הם המחוקקים והם הפוסקים. והם התהדרו בכך שיש אצלם הפרדת רשויות. ויפה, נכון אין ספק, הפרדה בין הרשות המחוקקת ובין הרשות המבצעת ובין הרשות השופטת. אבל דה פקטו זה לא מתבצע. דה פקטו, בסופו של יום הרשות השופטת מתערבת ברשות המחוקקת והרשות המבצעת, למרות שאתה נושא בקול גדול שכאילו יש הפרדה בין הרשויות.
לעומת זאת, באה תורת ישראל ואומרת, אתם אינכם פוסקים פסקים מראשכם. אתה לא בא ואומר, אני מייצג את הנאורות, אני מבין את הנאורות והוא לא מבין את הנאורות, הוא דתי, הוא חשוך וכך וכך. אני בתוך עמי יושב. כמו ששופט במחילה מכבודו הפך להיות רבותי המצפון של האומה.
שופטים נגד ערכי האומה
יש במכללות רצון שאכן באמת הגברים ילמדו לבד והנשים תלמדנה לבד. וזה רצונן, זה רצונן של הנשים, זה רצונם של הגברים. שופט בישראל, בית משפט העליון אומר, אתם גוזרים גטאות לחרדים. והרי זה רצונם? אם במחילה אחרי השוואה, באותם זמנים שעדיין היה מה שנקרא שירותים לגברים, שירותי נשים, אתם מפלים הפליה מגדרית. תעשו שירותים משותפים לגברים ולנשים. ריבונו של עולם, איפה הראש מונח?
מי עשה אותם רבותי, לתורה מן השמים? כל אחד בא עם תורה מן השמים משלו. לא חי עם הסנהדרין רבותי. יש לה תורה מן השמים, לא תורת כל אדם בידו, אלא תורה מן השמים וכל ה- 71 כנועים לתורה מן השמים, והוויכוח שם הוא ענייני, לא סיעתי. אין שם מה שנקרא לכופף ידיים, מי יהיה בשלטון. זה לא מה שנקרא מוסד חקיקה ומוסד מבצע שכל אחד ואחד מבחינה פוליטית מנסה לכפוף את השני, לא. ענייני לחלוטין.
לכן, הם לא יכולים להונות אותנו ולומר, אין אצלכם הפרדה בין הרשויות. לא, יש הפרדה בין הרשויות. דוד המלך הוא איש ביצוע, בא אליו הנביא ואומר לו, למלך ישראל, אתה עשית מעשה רע והוא אמר סליחה, אני חוזר בי. יש הפרדה בין הרשויות. אבל מוסד המחוקקים ומוסד הפסיקה זה אותו אחד, כי החקיקה אצלנו והפסיקה אצלנו היא עניינית, היא לא סקטוריאלית, היא לא סיעתית.
שיטת השפיטה היהודית - הדמוקרטיה במיטבה!
דתיים אומרים אומרים - אין דמוקרטיה ביהדות, ואני אומר יש דמוקרטיה והיא "הדמוקרטיה". וחילונים אומרים - אין דמוקרטיה ביהדות זה תאוקרטיה. ואני אומר זו הדמוקרטיה במיטבה.
לכן, אין צל של ספק, הוויכוח ביני ובינם עוד ילך וימשך עד שיגלו שהדמוקרטיה המערבית הזו היא שאינה דמוקרטיה אמיתית ואז יגיעו לסודה של תורה מן השמים, שאצלנו הדמוקרטיה היא בהכרעות חופשיות, אישיות, אמיתיות.
עד כדי כך, אם חבר סנהדרין אין לו דעה בעניין מסוים. מה שנקרא נמנעים, יש נמנעים? אז מצביעים, נמנעים. אין נמנע, אין לך דעה נכניס אחד במקומך וייתן הכרעה. אדם אשר מצביע ברגליים ולא מגיע להצבעה, ארויס, נותנים אחד במקומו. אנחנו רוצים 71 מלא שיצביעו. זה נקרא רבותי, הצבעה עניינית רעיונית, ערכית, אמתית.
לכן עוד ישבו ויגלו שאכן באמת כל מה שנראה לנו כדמוקרטיה, זה פיליבסטר אחד גדול. זה משחק אחד גדול. זה ראשיתה של ההתפוררות הדמוקרטית האמיתית. שוב ישובו בעזרת ה' לדמוקרטיה עם חרות ההוראה האמיתית העניינית בתורת ישראל שהיא אשר תוביל לעתיד לבוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
