ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
גבולות דרום הארץ כולה
גבול דרום-מערב של ארץ ישראל כולה הוא "נהר מצרים". מוסכם שנהר מצרים הוא השלוחה המזרחית של הנילוס, שהיא באזור תעלת סואץ כיום. לגבי גבול דרום, נאמר: "ושַׁתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים" (שמות כג, לא). משמע שכל חצי האי סיני בגבול ישראל, שכן ים סוף מקיף אותו, והוא נקבע כגבול דרום.
יש לציין שיש מפרשים שהרמב"ם, שהתגורר בקהיר הקדומה שבמזרח הנילוס, סבר שהוא גר בתחום ארץ ישראל, כפי שכתב מהריק"ש (ערך לחם אבן העזר קכח).

רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
531 - מה מיוחד בהפרשת חלה?
532 - גבולותיה של ארץ ישראל
533 - הבעיות במערכת לא נפתרו
טען עוד
אולם המצווה על עולי מצרים הייתה לכבוש תוואי גבול שמתחיל מדרום ים המלח עד "נחל מצרים", כפי שמבואר בפרשת מסעי (במדבר לד, ה), ורק לאחר שיישבו את עיקר הארץ כראוי, יתפשטו לכל גבולות הארץ. נחלקו הפוסקים לגבי הגבול הדרומי שאותו נצטוו עולי מצרים לכבוש, והמחלוקת תלויה בזיהוי המקומות שנזכרו בפרשת מסעי מדרום ים המלח ועד נחל מצרים. יש אומרים שהגבול מתעגל מעט דרומה מים המלח, כולל את ירוחם ושדה בוקר ושוב מתעגל צפונה עד נחל מצרים (תבואות הארץ); יש אומרים שהוא נמשך יותר דרומה עד עין יהב בערבה ומצפה רמון בנגב ומשם נמשך עד נחל מצרים (אדמת קודש), ויש סוברים שהוא מדרים עד אילת ומשם נמשך לנחל מצרים (הרב טיקוצ'ינסקי על פי רס"ג).
עוד נחלקו מהו "נחל מצרים". לרוב הראשונים וכמה אחרונים נחל מצרים זהה ל"נהר מצרים", שהוא השלוחה המזרחית של הנילוס (תרגום יונתן וירושלמי, רש"י, רמב"ם, תוספות, הרוקח, רד"ק, רש"ס, גר"א), ולרבים מהאחרונים על פי מקצת הראשונים, נחל מצרים הוא ואדי אל-עריש (רס"ג, כפתור ופרח, רדב"ז).
ראוי לציין שלכל השיטות חבל עזה וחבל ימית נכללים גם בגבולות שנצטוו עולי מצרים לכבוש, והם היו בנחלת יהודה, שנאמר: "עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגדול וגבול" (יהושע טו, מז).
משמעות הדיון עד היכן גבול עולי מצרים היא לשני עניינים: א. חובת יישוב הארץ שם, האם היא במקום גבוה בסדר העדיפויות כגבולות פרשת מסעי או נמוך כשאר גבולות הארץ המובטחת; ב. חובת המצוות התלויות בארץ כל עוד אין שם ריבונות ישראל. אומנם מקום שנמצא בריבונות ישראלית והוא בגבולות הארץ כולה, בכל אופן חייב במצוות התלויות בארץ כגבול עולי בבל.
גבולות צפון - הֹר הָהָר
גבול צפון שבפרשת מסעי מתחיל במערב, מהים, במקום הסמוך להֹר הָהָר, שנאמר: "וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדול תְּתָאוּ לכם הֹר ההר" (במדבר לד, ז). השאלה היא היכן הר ההר, והאם הוא הגבול הצפוני של ארץ ישראל כולה או רק גבול צפון לעולי מצרים, שלאחר שיתחזקו יכבשו הלאה עד נהר פרת.
חמש שיטות ישנן בזיהוי הר ההר:
א) לתרגום יונתן ותרגום ירושלמי (במדבר לד, ז) הוא ברכס ההרים הנקרא טוורוס אומנוס, שהם הרי אמנוס בדרום טורקיה, צפונה מקו רוחב 36.
ב) ל'כפתור ופרח' (פרק יא) הוא הר הנקרא "אקרא", הנקרא כיום הר קל, בגבול שבין טורקיה לסוריה, בקו רוחב 36.
ג) לרמב"ם גבול צפון הוא בקו רוחב 35 (הלכות קידוש החודש יא, יז), ומתחיל בצד המערבי בהר הסמוך לעיר בניאס.
ד) לר"ש סירילאו (שביעית ו, א) ו'תבואות הארץ' (פרק א') הוא הר הנמצא מעט דרומה מטריפולי, שנקרא כיום הר בתרון.
ה) ל'אדמת קודש' (פרק א') הוא סמוך לביירות ממזרחה, בהר הנקרא כיום חמנה.
כפי הנראה, לפי הדעה הרביעית והחמישית מקום הר ההר הוא הגבול שאותו נצטוו עולי מצרים לכבוש ולחלק לשבטים; אולם קשה לומר שלדעתם הוא גבול הארץ כולה, כי אי אפשר למתוח גבול טבעי בין נהר פרת והר ההר לשיטתם. לכן מסתבר שלדעתם גבול הארץ כולה הוא כדעה הראשונה או השנייה.
מנגד, לדעה הראשונה, הר ההר הוא אכן גבול הארץ כולה, וניתן למתוח ממנו גבול טבעי של כ 180 ק"מ עד לנהר פרת. אולם מה שהצטוו ישראל לכבוש בפרשת מסעי מסתבר שכולל את הרי הלבנון בלבד. הרי שאין מחלוקת גדולה בעניין גבול צפון, מפני שהדעות המצמצמות עוסקות בגבול פרשת מסעי, והדעה המרחיבה עוסקת בגבול הארץ כולה. והמסתבר לדעתי, שגבול פרשת מסעי הוא כדעה החמישית, וגבול הארץ כולה כדעה הראשונה. ונראה שהעובדה שישראל לא הצליחו לכבוש את כל שטח עבר הירדן המערבי עד סוף גבול צפון של פרשת מסעי היא מפני ששני שבטים וחצי נחלו בעבר הירדן המזרחי, ועל כן לא יכלו לנחול את הרי הלבנון.
מתוך העיתון בשבע.

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

חכמת התורה ומדעים

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך עושים קידוש?

למה לשמור על הקדושה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.



















