ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר זמנים
- שביתת העשור
יום הכיפורים, היום העשירי בחודש השביעי (תשרי) אסור במלאכה בעשה ולא תעשה ונענשים עליו בכרת. יום הכיפורים מושווה לשבת כמעט לכל דבר ''אלא שזדון השבת בסקילה וביום הכיפורים בכרת''. יום הכיפורים מותר בהכנת האוכל לקראת סוף הצום, אך כבר נהגו העם בשנער ובמערב להחמיר.
מצוות עשה ולא תעשה נוספת שחייבים עליה כרת היא העינוי מאכילה ושתיה. מפי השמועה למדו שאסור גם ברחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה אך אין חייבים עליהם כרת.
מצווה להוסיף מחול על הקודש: להכניס את יום הכיפורים לפני זמנו ולהוציא אותו לאחר זמנו. אמנם לא מוחים ביד מי שלא מוסיף- מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
נקודה להרחבה:
שביתת העשור (10)
הרב אחיקם פרייליך
9 - הלכות שביתת עשור פרק ג' - הרמב"ם היומי
10 - לב הלימוד -הלכות שביתת העשור
טען עוד
2.הרמב''ם מזכיר את החיוב להוסיף מהחול על הקודש רק ביום הכיפורים ולא בשבת וביום טוב. יש שלמדו שלשיטתו חיוב ההוספה קיים רק ביום הכיפורים ויש שהסבירו שלרמב''ם שיטה שונה המחשיבה את בין השמשות כתוספת מחול על הקודש.
פרק ב
האוכל כשיעור תמר גדול בתוך זמן אכילת שלש ביצים או השותה כשיעור מלוא לוגמיו (צד אחד של הפה) בתוך זמן שתייה של רביעית חייב. פחות משיעור זה אסור מהתורה אך לא חייב עליו כרת. גם אוכל שאסור תמיד באכילה מחייב כרת אך לא אוכל שלא ראוי לאכילה. המלח והציר מצטרפים להשלים לשיעור.
חולה שאומר שחייב לאכול או שרוב הרופאים המומחים אומרים שחייב לאכול ויש בכך סכנת נפשות- אוכל. וכן מעוברת שהזכירו לה שיום הכיפורים ולא נרגעה או מי שאחזו בולמוס מאכילים אותם.
קטן מגיל תשע מתענה לשעות (מאחר את זמן האכילה) ומגיל אחת עשרה מתענה מדברי סופרים כדי לחנכו. פחות מגיל תשע אסור להתענות שלא יסתכן ובת שתים עשרה או בן שלש עשרה הרי הוא כגדול (אם יש בו סימני גדלות).
נקודה להרחבה:
1.הרמב''ם פוסק כדין הגמרא שמגיל אחת עשרה חובה לחנך להתענות, אך האחרונים כתבו שבימינו ירדה חולשה לעולם ולא מדקדקים בגיל זה אלא מחנכים לשעות אלא אם כן מדובר בנער בריא שברור שיכול לצום.
פרק ג
אסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה בין במים חמים ובין במים קרים. לכלה בתוך שלשים יום ולמלך התירו לרחוץ. רחיצה מלכלוך או לחולה אפילו שאין בו סכנה מותרת. בזמן הזה שבטלה תקנת הטבילה לבעל קרי אסור לו לטבול ביום הכיפורים.
אסור להתקרר בכלי מלא מים שמא יישפך עליו, אבל מותר להתקרר במטפחת לחה. התירו לעבור בנהר לצורך מצווה או לשמור פירות בתנאי שישנה מהדרך הרגילה.
אסור לנעול נעלים מעור אפילו ברגל אחת אבל נעלים משאר הסוגים שמרגיש בהם את קושי הארץ מותרים. מותר לנעול כדי שלא יישך אותו עקרב. עינוי זה הוא היחיד שנאסר גם לילדים קטנים, אבל לחולה או ליולדת מותר למרות שאין בהם סכנה.
אסור לסוך גם סיכה שאינה של תענוג אך לחולה גם אם אין בו סכנה מותר.
יש מקומות שנהגו להדליק נר בלילי יום הכיפורים ויש שנהגו שלא להדליק אך אם חל בשבת חובה להדליק.
נקודה להרחבה:
הפוסקים דנו בנעלים של ימינו שאינם מעור אבל נוחות וכתבו עקרונית להתיר אם מרגישים בהם קצת את הארץ אבל יש שכתבו שטוב להחמיר כדי להרגיש את העינוי.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה מברכים על פיצה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
