ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר זמנים
- שביתת העשור
יום הכיפורים, היום העשירי בחודש השביעי (תשרי) אסור במלאכה בעשה ולא תעשה ונענשים עליו בכרת. יום הכיפורים מושווה לשבת כמעט לכל דבר ''אלא שזדון השבת בסקילה וביום הכיפורים בכרת''. יום הכיפורים מותר בהכנת האוכל לקראת סוף הצום, אך כבר נהגו העם בשנער ובמערב להחמיר.
מצוות עשה ולא תעשה נוספת שחייבים עליה כרת היא העינוי מאכילה ושתיה. מפי השמועה למדו שאסור גם ברחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה אך אין חייבים עליהם כרת.
מצווה להוסיף מחול על הקודש: להכניס את יום הכיפורים לפני זמנו ולהוציא אותו לאחר זמנו. אמנם לא מוחים ביד מי שלא מוסיף- מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
נקודה להרחבה:
שביתת העשור (10)
הרב אחיקם פרייליך
9 - הלכות שביתת עשור פרק ג' - הרמב"ם היומי
10 - לב הלימוד -הלכות שביתת העשור
טען עוד
2.הרמב''ם מזכיר את החיוב להוסיף מהחול על הקודש רק ביום הכיפורים ולא בשבת וביום טוב. יש שלמדו שלשיטתו חיוב ההוספה קיים רק ביום הכיפורים ויש שהסבירו שלרמב''ם שיטה שונה המחשיבה את בין השמשות כתוספת מחול על הקודש.
פרק ב
האוכל כשיעור תמר גדול בתוך זמן אכילת שלש ביצים או השותה כשיעור מלוא לוגמיו (צד אחד של הפה) בתוך זמן שתייה של רביעית חייב. פחות משיעור זה אסור מהתורה אך לא חייב עליו כרת. גם אוכל שאסור תמיד באכילה מחייב כרת אך לא אוכל שלא ראוי לאכילה. המלח והציר מצטרפים להשלים לשיעור.
חולה שאומר שחייב לאכול או שרוב הרופאים המומחים אומרים שחייב לאכול ויש בכך סכנת נפשות- אוכל. וכן מעוברת שהזכירו לה שיום הכיפורים ולא נרגעה או מי שאחזו בולמוס מאכילים אותם.
קטן מגיל תשע מתענה לשעות (מאחר את זמן האכילה) ומגיל אחת עשרה מתענה מדברי סופרים כדי לחנכו. פחות מגיל תשע אסור להתענות שלא יסתכן ובת שתים עשרה או בן שלש עשרה הרי הוא כגדול (אם יש בו סימני גדלות).
נקודה להרחבה:
1.הרמב''ם פוסק כדין הגמרא שמגיל אחת עשרה חובה לחנך להתענות, אך האחרונים כתבו שבימינו ירדה חולשה לעולם ולא מדקדקים בגיל זה אלא מחנכים לשעות אלא אם כן מדובר בנער בריא שברור שיכול לצום.
פרק ג
אסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה בין במים חמים ובין במים קרים. לכלה בתוך שלשים יום ולמלך התירו לרחוץ. רחיצה מלכלוך או לחולה אפילו שאין בו סכנה מותרת. בזמן הזה שבטלה תקנת הטבילה לבעל קרי אסור לו לטבול ביום הכיפורים.
אסור להתקרר בכלי מלא מים שמא יישפך עליו, אבל מותר להתקרר במטפחת לחה. התירו לעבור בנהר לצורך מצווה או לשמור פירות בתנאי שישנה מהדרך הרגילה.
אסור לנעול נעלים מעור אפילו ברגל אחת אבל נעלים משאר הסוגים שמרגיש בהם את קושי הארץ מותרים. מותר לנעול כדי שלא יישך אותו עקרב. עינוי זה הוא היחיד שנאסר גם לילדים קטנים, אבל לחולה או ליולדת מותר למרות שאין בהם סכנה.
אסור לסוך גם סיכה שאינה של תענוג אך לחולה גם אם אין בו סכנה מותר.
יש מקומות שנהגו להדליק נר בלילי יום הכיפורים ויש שנהגו שלא להדליק אך אם חל בשבת חובה להדליק.
נקודה להרחבה:
הפוסקים דנו בנעלים של ימינו שאינם מעור אבל נוחות וכתבו עקרונית להתיר אם מרגישים בהם קצת את הארץ אבל יש שכתבו שטוב להחמיר כדי להרגיש את העינוי.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים א'
מנחה: נתי רביץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
