ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
1. ויהי נועם במוצאי שבת הגדול – הכלל הקובע באשר ל'ויהי נועם', נכתב בטור (סימן רצה), ושם מבואר שרק כאשר יש שישה ימי מלאכה [="ומעשה ידינו"], אומרים 'ויהי נועם'. לפי זה, כאשר פסח חל בשבת לכאורה צריך לומר 'ויהי נועם' במוצאי השבת שלפניו. אף על פי כן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סימן יט ועוד אחרים) שאין לומר 'ויהי נועם'. טעם הדבר: ערב פסח עד חצות מותר במלאכה במקום שנהגו לעשות מלאכה, אולם אחר חצות הוא אסור במלאכה. יש מי שחלקו וסברו שבכל זאת אומרים 'ויהי נועם' (משנה ברורה רצה ס"ק ג), אך לדעת לוח ארץ ישראל ושו"ת צי"א אין אומרים, וכך המנהג.
2. הכנות לליל הסדר – אסור להכין בשבת מי מלח חזקים (שליש מלח ושני שליש מים), משום שהדבר נראה כמלאכת מעבד (את העור). לכן מצד הדין אפשר להכין מי מלח בשבת, כי מכינים בריכוז נמוך בהרבה. אמנם לכתחילה כתבו הפוסקים שיש להכין מי מלח לפני שבת (הגהות מיימוניות חו"מ, פ"ח אות ג בשם ספר התרומה; משנה ברורה תעג, ס"ק כא). אם לא הכינו, אפשר להכין בשבת כמות קטנה (אך שתספיק כדי לכסות את הכרפס), וישימו קודם את המלח ואחר כך את המים (ינהגו הפוך מהרגיל ביום חול).
3. יש להכין חרוסת לפני שבת בגלל חששות של מלאכת טוחן ולש. אם לא הכינו יחתכו את האגוזים לחתיכות גדולות מהרגיל. ואשר ללישה: ייתנו קודם את היין ואחר כך את האגוזים (הפוך מהסדר הרגיל); יעשו בלילה נוזלית, ולכתחילה יערבו באצבע (לדעת החזו"א אפשר לערב בכף). מי שעושה בלילה עבה בשני השינויים הנ"ל יש לו על מי לסמוך. אם נתנו מעט משקה בחרוסת לפני שבת (אך קצת יותר מכמה טיפות), אפשר להוסיף בשבת עוד משקה.
4. זרוע – יש לצלותה כמובן לפני שבת. אם לא צלו, יניחו זרוע מבושלת שאינה צלויה.
5. ליל הסדר (ליל שבת) – אין אומרים מגן אבות ו'מעין שבע' (אך אומרים 'ויכולו'). טעם הדבר: הגמרא בשבת כד ע"ב אומרת שברכת מעין שבע נתקנה מפני הסכנה. רש"י שם מבאר שבתי הכנסת שלהם לא היו ביישוב, ולכן בימות החול היו מתפללים ערבית בביתם. בשבת היו באים לבית הכנסת, והיו מי שאיחרו בתפילה ונשארו יחידים ונשקפה להם סכנה בחזרתם בלילה, לכן האריכו את התפילה על ידי מעין שבע [=חזרת הש"ץ]. כאשר פסח חל בשבת, כתב הריטב"א (ראש השנה יא ע"ב ד"ה 'לילה המשומר', בשם תוס') שלא אומרים מגן אבות ומעין שבע, מכיוון שליל הסדר משומר מן המזיקין. אמנם יש שחלקו על כך, אבל המנהג המקובל הוא שלא לומר.
6. יש האומרים 'שלום עליכם' ויש שאינם אומרים. ייתכן להציע לומר כל בית פעם אחת (ולדלג על 'אשת חיל'), אך ראוי לזכור את בעלת הבית שטרחה יותר מכולם (ויש הסוברים שהמזמור מתייחס אף אליה) ולהודות לה הודיה ישירה!
7. הכנות לשביעי של פסח – יש לעשות (ביום חמישי) 'עירוב תבשילין' על ידי מצה ותבשיל נוסף. גם מי שלא יבשל מיום טוב לשבת אלא רק ידליק נרות יעשה 'עירוב תבשילין', שהרי מדליק נרות ומחמם אוכל מיום טוב לשבת וכדומה. אם מתארח – לא יעשה עירוב תבשילין.
8. שביעי של פסח – אפשר להתיר לבשל משביעי של פסח לשבת 'מצה שרויה' (אף למחמירים בכך) או קטניות בעבור שבת. אמנם ייזהרו שלא לאכול בטעות מתבשילים אלו (ויבררו את הקטניות לפני הבישול, גם מחשש לחיטה הנמצאת ביניהם). כיום, שיש אמצעי קירור, כדאי להכין את הקטניות כבר בחול המועד או אף לפני החג (כשמכינים בפסח אפשר להכין מעיקר הדין גם בכלי פסח, ובמיוחד שלא ישתמשו בהם בעשרים וארבע השעות הבאות, אך טוב יותר להכין במקרה זה בכלים חד-פעמיים [ובכל מקרה אין להכין בכלי חמץ!]).
9. בשבת הצמודה לשביעי של פסח – נחלקו אם מותר לאכול חמץ. להלכה, עיקר הדין להקל, ובפרט בדברים שאינם חמץ אלא שנהגו למכרם לגוי (נפתחו לפני פסח; אין 'הכשר לפסח' אף שלפי המרכיבים אין זה חמץ וכדומה). ובוודאי שאפשר להקל בקטניות.
בדרך כלל יש הבדל ניכר בין שבת ובין חג. שבת היא קדושה עליונה, קביעה וקיימא, ולעומת זאת את החגים עם ישראל מקדש על ידי קידוש החודש, "החודש הזה לכם", מסור הוא בידכם. "מקדש ישראל והזמנים". ואולם ביום טוב ראשון של פסח מצאנו שהתורה קוראת לו "שבת": "ממחרת השבת..." (ויקרא כג, טו, ממחרת יום טוב ראשון של פסח, כפירוש הפרושים).
לכל פסח יש בחינה של שבת, והשנה, כאשר פסח חל בשבת, אנו זוכים לקדושה על גבי קדושה, לקדושת שבת, קדושה עליונה וקבועה, המתחברת עם קדושת הזמן וקדושת ישראל. בע"ה שנזכה בליל הסדר לחוש בקדושה זו ולהגיע לחירות פנימית מיוחדת, לשעבוד מוחלט לקב"ה, לטהרת הנפש ולשמחת הלב.
חג כשר ושמח
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










