ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
1. ויהי נועם במוצאי שבת הגדול – הכלל הקובע באשר ל'ויהי נועם', נכתב בטור (סימן רצה), ושם מבואר שרק כאשר יש שישה ימי מלאכה [="ומעשה ידינו"], אומרים 'ויהי נועם'. לפי זה, כאשר פסח חל בשבת לכאורה צריך לומר 'ויהי נועם' במוצאי השבת שלפניו. אף על פי כן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סימן יט ועוד אחרים) שאין לומר 'ויהי נועם'. טעם הדבר: ערב פסח עד חצות מותר במלאכה במקום שנהגו לעשות מלאכה, אולם אחר חצות הוא אסור במלאכה. יש מי שחלקו וסברו שבכל זאת אומרים 'ויהי נועם' (משנה ברורה רצה ס"ק ג), אך לדעת לוח ארץ ישראל ושו"ת צי"א אין אומרים, וכך המנהג.
2. הכנות לליל הסדר – אסור להכין בשבת מי מלח חזקים (שליש מלח ושני שליש מים), משום שהדבר נראה כמלאכת מעבד (את העור). לכן מצד הדין אפשר להכין מי מלח בשבת, כי מכינים בריכוז נמוך בהרבה. אמנם לכתחילה כתבו הפוסקים שיש להכין מי מלח לפני שבת (הגהות מיימוניות חו"מ, פ"ח אות ג בשם ספר התרומה; משנה ברורה תעג, ס"ק כא). אם לא הכינו, אפשר להכין בשבת כמות קטנה (אך שתספיק כדי לכסות את הכרפס), וישימו קודם את המלח ואחר כך את המים (ינהגו הפוך מהרגיל ביום חול).
3. יש להכין חרוסת לפני שבת בגלל חששות של מלאכת טוחן ולש. אם לא הכינו יחתכו את האגוזים לחתיכות גדולות מהרגיל. ואשר ללישה: ייתנו קודם את היין ואחר כך את האגוזים (הפוך מהסדר הרגיל); יעשו בלילה נוזלית, ולכתחילה יערבו באצבע (לדעת החזו"א אפשר לערב בכף). מי שעושה בלילה עבה בשני השינויים הנ"ל יש לו על מי לסמוך. אם נתנו מעט משקה בחרוסת לפני שבת (אך קצת יותר מכמה טיפות), אפשר להוסיף בשבת עוד משקה.
4. זרוע – יש לצלותה כמובן לפני שבת. אם לא צלו, יניחו זרוע מבושלת שאינה צלויה.
5. ליל הסדר (ליל שבת) – אין אומרים מגן אבות ו'מעין שבע' (אך אומרים 'ויכולו'). טעם הדבר: הגמרא בשבת כד ע"ב אומרת שברכת מעין שבע נתקנה מפני הסכנה. רש"י שם מבאר שבתי הכנסת שלהם לא היו ביישוב, ולכן בימות החול היו מתפללים ערבית בביתם. בשבת היו באים לבית הכנסת, והיו מי שאיחרו בתפילה ונשארו יחידים ונשקפה להם סכנה בחזרתם בלילה, לכן האריכו את התפילה על ידי מעין שבע [=חזרת הש"ץ]. כאשר פסח חל בשבת, כתב הריטב"א (ראש השנה יא ע"ב ד"ה 'לילה המשומר', בשם תוס') שלא אומרים מגן אבות ומעין שבע, מכיוון שליל הסדר משומר מן המזיקין. אמנם יש שחלקו על כך, אבל המנהג המקובל הוא שלא לומר.
6. יש האומרים 'שלום עליכם' ויש שאינם אומרים. ייתכן להציע לומר כל בית פעם אחת (ולדלג על 'אשת חיל'), אך ראוי לזכור את בעלת הבית שטרחה יותר מכולם (ויש הסוברים שהמזמור מתייחס אף אליה) ולהודות לה הודיה ישירה!
7. הכנות לשביעי של פסח – יש לעשות (ביום חמישי) 'עירוב תבשילין' על ידי מצה ותבשיל נוסף. גם מי שלא יבשל מיום טוב לשבת אלא רק ידליק נרות יעשה 'עירוב תבשילין', שהרי מדליק נרות ומחמם אוכל מיום טוב לשבת וכדומה. אם מתארח – לא יעשה עירוב תבשילין.
8. שביעי של פסח – אפשר להתיר לבשל משביעי של פסח לשבת 'מצה שרויה' (אף למחמירים בכך) או קטניות בעבור שבת. אמנם ייזהרו שלא לאכול בטעות מתבשילים אלו (ויבררו את הקטניות לפני הבישול, גם מחשש לחיטה הנמצאת ביניהם). כיום, שיש אמצעי קירור, כדאי להכין את הקטניות כבר בחול המועד או אף לפני החג (כשמכינים בפסח אפשר להכין מעיקר הדין גם בכלי פסח, ובמיוחד שלא ישתמשו בהם בעשרים וארבע השעות הבאות, אך טוב יותר להכין במקרה זה בכלים חד-פעמיים [ובכל מקרה אין להכין בכלי חמץ!]).
9. בשבת הצמודה לשביעי של פסח – נחלקו אם מותר לאכול חמץ. להלכה, עיקר הדין להקל, ובפרט בדברים שאינם חמץ אלא שנהגו למכרם לגוי (נפתחו לפני פסח; אין 'הכשר לפסח' אף שלפי המרכיבים אין זה חמץ וכדומה). ובוודאי שאפשר להקל בקטניות.
בדרך כלל יש הבדל ניכר בין שבת ובין חג. שבת היא קדושה עליונה, קביעה וקיימא, ולעומת זאת את החגים עם ישראל מקדש על ידי קידוש החודש, "החודש הזה לכם", מסור הוא בידכם. "מקדש ישראל והזמנים". ואולם ביום טוב ראשון של פסח מצאנו שהתורה קוראת לו "שבת": "ממחרת השבת..." (ויקרא כג, טו, ממחרת יום טוב ראשון של פסח, כפירוש הפרושים).
לכל פסח יש בחינה של שבת, והשנה, כאשר פסח חל בשבת, אנו זוכים לקדושה על גבי קדושה, לקדושת שבת, קדושה עליונה וקבועה, המתחברת עם קדושת הזמן וקדושת ישראל. בע"ה שנזכה בליל הסדר לחוש בקדושה זו ולהגיע לחירות פנימית מיוחדת, לשעבוד מוחלט לקב"ה, לטהרת הנפש ולשמחת הלב.
חג כשר ושמח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
