ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
1. ויהי נועם במוצאי שבת הגדול – הכלל הקובע באשר ל'ויהי נועם', נכתב בטור (סימן רצה), ושם מבואר שרק כאשר יש שישה ימי מלאכה [="ומעשה ידינו"], אומרים 'ויהי נועם'. לפי זה, כאשר פסח חל בשבת לכאורה צריך לומר 'ויהי נועם' במוצאי השבת שלפניו. אף על פי כן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סימן יט ועוד אחרים) שאין לומר 'ויהי נועם'. טעם הדבר: ערב פסח עד חצות מותר במלאכה במקום שנהגו לעשות מלאכה, אולם אחר חצות הוא אסור במלאכה. יש מי שחלקו וסברו שבכל זאת אומרים 'ויהי נועם' (משנה ברורה רצה ס"ק ג), אך לדעת לוח ארץ ישראל ושו"ת צי"א אין אומרים, וכך המנהג.
2. הכנות לליל הסדר – אסור להכין בשבת מי מלח חזקים (שליש מלח ושני שליש מים), משום שהדבר נראה כמלאכת מעבד (את העור). לכן מצד הדין אפשר להכין מי מלח בשבת, כי מכינים בריכוז נמוך בהרבה. אמנם לכתחילה כתבו הפוסקים שיש להכין מי מלח לפני שבת (הגהות מיימוניות חו"מ, פ"ח אות ג בשם ספר התרומה; משנה ברורה תעג, ס"ק כא). אם לא הכינו, אפשר להכין בשבת כמות קטנה (אך שתספיק כדי לכסות את הכרפס), וישימו קודם את המלח ואחר כך את המים (ינהגו הפוך מהרגיל ביום חול).
3. יש להכין חרוסת לפני שבת בגלל חששות של מלאכת טוחן ולש. אם לא הכינו יחתכו את האגוזים לחתיכות גדולות מהרגיל. ואשר ללישה: ייתנו קודם את היין ואחר כך את האגוזים (הפוך מהסדר הרגיל); יעשו בלילה נוזלית, ולכתחילה יערבו באצבע (לדעת החזו"א אפשר לערב בכף). מי שעושה בלילה עבה בשני השינויים הנ"ל יש לו על מי לסמוך. אם נתנו מעט משקה בחרוסת לפני שבת (אך קצת יותר מכמה טיפות), אפשר להוסיף בשבת עוד משקה.
4. זרוע – יש לצלותה כמובן לפני שבת. אם לא צלו, יניחו זרוע מבושלת שאינה צלויה.
5. ליל הסדר (ליל שבת) – אין אומרים מגן אבות ו'מעין שבע' (אך אומרים 'ויכולו'). טעם הדבר: הגמרא בשבת כד ע"ב אומרת שברכת מעין שבע נתקנה מפני הסכנה. רש"י שם מבאר שבתי הכנסת שלהם לא היו ביישוב, ולכן בימות החול היו מתפללים ערבית בביתם. בשבת היו באים לבית הכנסת, והיו מי שאיחרו בתפילה ונשארו יחידים ונשקפה להם סכנה בחזרתם בלילה, לכן האריכו את התפילה על ידי מעין שבע [=חזרת הש"ץ]. כאשר פסח חל בשבת, כתב הריטב"א (ראש השנה יא ע"ב ד"ה 'לילה המשומר', בשם תוס') שלא אומרים מגן אבות ומעין שבע, מכיוון שליל הסדר משומר מן המזיקין. אמנם יש שחלקו על כך, אבל המנהג המקובל הוא שלא לומר.
6. יש האומרים 'שלום עליכם' ויש שאינם אומרים. ייתכן להציע לומר כל בית פעם אחת (ולדלג על 'אשת חיל'), אך ראוי לזכור את בעלת הבית שטרחה יותר מכולם (ויש הסוברים שהמזמור מתייחס אף אליה) ולהודות לה הודיה ישירה!
7. הכנות לשביעי של פסח – יש לעשות (ביום חמישי) 'עירוב תבשילין' על ידי מצה ותבשיל נוסף. גם מי שלא יבשל מיום טוב לשבת אלא רק ידליק נרות יעשה 'עירוב תבשילין', שהרי מדליק נרות ומחמם אוכל מיום טוב לשבת וכדומה. אם מתארח – לא יעשה עירוב תבשילין.
8. שביעי של פסח – אפשר להתיר לבשל משביעי של פסח לשבת 'מצה שרויה' (אף למחמירים בכך) או קטניות בעבור שבת. אמנם ייזהרו שלא לאכול בטעות מתבשילים אלו (ויבררו את הקטניות לפני הבישול, גם מחשש לחיטה הנמצאת ביניהם). כיום, שיש אמצעי קירור, כדאי להכין את הקטניות כבר בחול המועד או אף לפני החג (כשמכינים בפסח אפשר להכין מעיקר הדין גם בכלי פסח, ובמיוחד שלא ישתמשו בהם בעשרים וארבע השעות הבאות, אך טוב יותר להכין במקרה זה בכלים חד-פעמיים [ובכל מקרה אין להכין בכלי חמץ!]).
9. בשבת הצמודה לשביעי של פסח – נחלקו אם מותר לאכול חמץ. להלכה, עיקר הדין להקל, ובפרט בדברים שאינם חמץ אלא שנהגו למכרם לגוי (נפתחו לפני פסח; אין 'הכשר לפסח' אף שלפי המרכיבים אין זה חמץ וכדומה). ובוודאי שאפשר להקל בקטניות.
בדרך כלל יש הבדל ניכר בין שבת ובין חג. שבת היא קדושה עליונה, קביעה וקיימא, ולעומת זאת את החגים עם ישראל מקדש על ידי קידוש החודש, "החודש הזה לכם", מסור הוא בידכם. "מקדש ישראל והזמנים". ואולם ביום טוב ראשון של פסח מצאנו שהתורה קוראת לו "שבת": "ממחרת השבת..." (ויקרא כג, טו, ממחרת יום טוב ראשון של פסח, כפירוש הפרושים).
לכל פסח יש בחינה של שבת, והשנה, כאשר פסח חל בשבת, אנו זוכים לקדושה על גבי קדושה, לקדושת שבת, קדושה עליונה וקבועה, המתחברת עם קדושת הזמן וקדושת ישראל. בע"ה שנזכה בליל הסדר לחוש בקדושה זו ולהגיע לחירות פנימית מיוחדת, לשעבוד מוחלט לקב"ה, לטהרת הנפש ולשמחת הלב.
חג כשר ושמח
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מכינים תה בשבת?
שופר
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
