ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
לכאורה יש מקום לשאול: הרי השמחה שלנו ביום העצמאות אינה שלמה. יש רבים ששילמו מחיר אישי כבד על הקמת המדינה - הנופלים ומשפחותיהם, פצועי צה"ל, נפגעי הטרור ועוד. כיצד אפוא אנו יכולים להיות שמחים?
נוסף על כך, המדינה שלנו כעת איננה המדינה האידיאלית, ויש עוד מקום להתקדמות רבה עד שמדינת ישראל תהיה "אור לגויים" ותלך באופן מלא בעקבות דבר ה'. לעתים אף נראה שהמדינה עושה דברים הפוכים, המונעים את תהליך הגאולה השלמה! כיצד אפוא ניתן לקבוע יום שמחה ביום העצמאות?
תשובה
הגמרא (ברכות נט ע"א) אומרת שאדם שאביו מת ונפלה לו ירושה, מברך גם "ברוך דיין האמת" על מות אביו וגם "שהחיינו" על הירושה, וכך פוסק השולחן ערוך (או"ח רכ"ג, ב). הרשב"א (ח"א סי' רמ"ה; הובא במשנה ברורה שם, ס"ק ט) מסביר שאמנם האדם בוודאי היה מעדיף שאביו לא ימות והוא לא יקבל את הירושה, אולם משכך אירע, על האדם להודות על הטובה גם אם מעורב בה רע:
ברכת שהחיינו אינה תלויה בשמחה אלא תלויה בדבר שמגיע לו תועלת, ואף על פי שמתערב עמה צער ואנחה.
חיינו מעורבבים מטוב ומרע. אין כמעט מציאות שניתן לומר שהיא טובה לחלוטין, ובכל אירוע תמיד יהיה מעורב מעט עצב. אפילו בזמן חתונה, כשהחתן והכלה עומדים תחת החופה ונמצאים בשיא שמחתם, אנו מזכירים שהבית שנבנה כעת אינו שלם כיוון שירושלים עדיין חרבה: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קל"ז, ה-ו). לכן, גם אם נאמר שמדינת ישראל עדיין לא הגיע לשלמות, וגם אם שילמנו מחירים כבדים כדי שהמדינה תצליח לקום ולהתקיים, בוודאי צריך להודות לה' על כל הטובה שגמל איתנו.
דוגמה לדבר זה ניתן לראות בסיפורו של החיי אדם (קנה, מא), שסיפר על פיצוץ אבק שריפה בחצר ביתו, שבגללו נהרגו רבים, נפצעו אחרים, ונהרסו כמה בתים. עם זאת, רבים ניצלו (ובהם כל בני ביתו של החיי אדם), ולכן קבע החיי אדם יום שמחה והודאה בכל שנה.
מדינת ישראל - גאולה לכלל ישראל
פרט לשמחה על עצם הניצחון, להקמת המדינה הייתה השפעה אדירה על מצבו הכללי של עם ישראל, בשני מישורים - המישור הפיזי והמישור הרוחני: במישור הפיזי, הניצחון במלחמת השחרור השפיע לא רק על היושבים בציון, אלא גרם להצלת יהודים בכל מדינות העולם (ובפרט ניצולי השואה), שכעת היו יכולים לעלות לארץ ולא לנדוד ממדינה למדינה ולהישאר בגלות.
במישור הרוחני, אין ספק שהקמת מדינת ישראל הורידה את הכמות הנוראה של ההתבוללות המתרחשת בשאר העולם, ונוסף על כך, הקמת המדינה אפשרה הקמת מרכז רוחני אדיר בארץ שמשפיע על כל העולם כולו.
על כך יש להוסיף טענה עקרונית יותר: המשמעות של הקמת מדינת ישראל והניצחון במלחמת השחרור איננה רק בנתינת אפשרות ליהודים לגור בארץ ישראל בשקט ובשלווה. עיקר הנס הוא הקמת מלכות ישראל. ואף שמדינת ישראל כיום עדיין לא הגיעה למציאות של מדינה יהודית מושלמת, והיא איננה שומרת תורה ומצוות, עדיין יש לומר הלל על עצם חזרת המלכות.
ניתן להביא ראיה לכך מן העובדה שבזמן החשמונאים המצב הרוחני היה גרוע מאוד (בעיקר בסוף תקופת החשמונאים), ואף על פי כן הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ג ה"א) פוסק שאומרים הלל משום ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה"! כלומר אף שמבחינה רוחנית מאתיים השנים הללו כללו תקופות רעות מאוד, הרמב"ם כולל אותם ב"מלכות ישראל" ובסיבה שבגללה אומרים הלל בחנוכה (עיינו ידי אליהו על הרמב"ם שם). ואם בימות החנוכה כך - קל וחומר שבימינו יש לומר הלל על הקמת מלכות ישראל (עיינו שו"ת עשה לך רב, ח"ה סי' י"ז ד"ה קביעת יום).
ספירת העומר - זמן של תהליך
יום העצמאות חל בין פסח לשבועות - בין יציאת מצרים לקבלת התורה. זהו זמן של תהליך והתקדמות (ראו עמ' קקק). בתקופה של התקדמות לא הכול מושלם; יש בעיות שונות שצריך לפתור עד שמגיעים לגאולה המלאה. ביום העצמאות, שאותו אנו קובעים ליום שמחה, איננו מתעלמים מהחסרונות שקיימים במדינה ומהמחירים ששילמנו עבורה. אנו זוכרים את הנופלים ביום הזיכרון, ומתוך כך נכנסים ליום העצמאות. אולם חסרונות אלו אינם אמורים לגרום לנו שלא לשמוח ושלא להודות לקב"ה. עלינו להתבונן בעיניים פקוחות במציאות ולראות את הנס האדיר שבהקמת מדינת ישראל, את הטוב המופלא שהקב"ה הרעיף עלינו בכך, ולהודות לו על כך בפה מלא שירה ורננה. כדרך זו כתבו רבים מגדולי ישראל, וביניהם שו"ת קול מבשר (ח"א סי' כ"א), הרב חיים דוד הלוי (דת ומדינה, עמ' 102-101) ועוד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












