ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
בבגרותו למד בישיבת ראדין של 'החפץ חיים' אצל רבי נפתלי טרופ, ולאחר פטירתו אצל רבי ברוך יוסף פייבלזון ורבי מנחם מנדל זקס, שגם העניק לו כתב סמיכה לרבנות.
לאחר מכן רבי ברוך התגורר בלודז' והיה מקורבו של הראב"ד רבי משה מנחם יוסף סגל. בלודז' כיהן משנת 1934 כרב בית הכנסת 'חברה ש"ס' של יוצאי ליטא שהגיעו לעיר בשל עסקיהם, והיה מעביר בו שיעור יומי בגמרא ופוסקים. בתקופת שהותו בלודז' השתתף בכתיבת כתב העת התורני 'חידושי תורה' של בני ישיבת מיר בעיר.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש לודז' בידי הנאצים, הועבר רבי ברוך עם שאר יהודי העיר לגטו לודז'. הוא נתפס שם ונשלח לאושוויץ.
כידוע, כל אלו שהגיעו לגיהינום זה עברו סלקציה על ידי מלאך המוות ד''ר מנגלה, שבנקיפת אצבעו לימין או לשמאל, החליט מי יחיה ומי ימות. בתקופת שהותו באושוויץ קנה מנגלה את שמו כאחד מהפושעים הנאצים האכזריים ביותר, אם לא האכזר מכולם. כאשר הגיעו קרונות הרכבת אל מחנה אושוויץ-בירקנאו, היה מנגלה ממתין על הרציף למגיעים כדי לבחור מי יישלח לעבודת פרך, מי יוקצה לניסויים רפואיים סדיסטיים, ומי יומת מיד. בניגוד לרופאים אחרים, אהב מאוד לבצע את הסלקציה מעל ומעבר לתורנות שלו.
כרבבות אחרים עבר גם רבי ברוך לנגד עיני מנגלה, וכצעיר בריא נשלח ימינה, דהיינו לעבוד. משם נשלח לדכאו, שם הועבד בסלילה ועבודות שונות במשך כשנה. עברו עליו יותר משנתיים של ייסורי גוף ונפש קשים ביותר.
סמוך לסוף מלחמת העולם השנייה הודיעו הממונים כי על קבוצתם לעבור שוב מול עיני האשמדאי מנגלה. היה ברור לכולם שתכליתה של סלקציה זו היא לשלוח לתאי הגזים את החלשים, ואת הבריאים להשאיר לעת עתה בעבודות פרך.
באותה עת היה לרב ברוך פצע נורא ברגלו שהיה מלא מוגלה, עד שלא יכול היה לדרוך על הארץ בשל ייסוריו הנוראים. בהגיע תורו, התאמץ בכל כוחו ללכת כרגיל, למרות הכאבים העזים שחש בכל פסיעה. רב הטבחים לא הבחין בחולשתו וסימן לו ללכת ימינה. לא עברה דקה, ורבי ברוך התחרט חרטה גדולה על מעשהו, כשנזכר באיזו אכזריות איומה זורקים מחלון הקומה השלישית עשרות ילדים, ושאר גזירות איומות שאי אפשר לתאר. הוא בא לידי הכרה שמאורעות אלו חורגים מכל המקובל, גזירה של הסתרת פנים מאין כמוה. באותו רגע החליט נחושות שמצדו לא יעשה השתדלות בעניין הצלתו, ורק ישליך את יהבו על הקדוש ברוך הוא, וה' השומר אותו מאז ועד היום אף בגיא צלמות זה, ינחהו בדרך הטובה אם לחיים ואם למוות.
הוא החליט להתייצב שוב לנגד עיניו הבוחנות של מלאך המוות, חמק מאותם בני מזל שנעמדו כבר על צד ימין, ונעמד שוב בין אנשי הקבוצה שלא עברו עדיין את הסלקציה! בהגיע תורו לעבור על יד מנגלה, עבר רבי ברוך על פניו כשהוא צולע על רגלו, מבלי להסוות את מצבו הבריאותי. גם הכרת פניו העידה על כאבו הנורא. מנגלה הפנה אותו באצבעו שמאלה יחד עם קבוצת החולים. רבי ברוך היה משוכנע שזו דרכו האחרונה והכין עצמו ל"ההוא יומא" של "שוב יום אחד לפני מיתתך", אם בכלל יזכה לעוד יום אחד...
לתדהמתו העלו אותו ואת החולים האחרים על משאית, לא לתאי הגזים, אלא לבית חולים מודרני ומשוכלל, שהנאצים הקימו בעורמתם סמוך לאושוויץ. תכלית בית החולים הייתה להציגו בפני אנשי 'הצלב האדום' שביקרו באותה שעה את "מחנה העבודה" של אושוויץ. רבי ברוך היה שם כשבועיים, הרופאים ריפאו אותו והעמידוהו על רגליו, פשוטו כמשמעו. מאוחר יותר הוא קיבל ידיעה שהקבוצה שהלכה לצד ימין נלקחה ל'צעדת המוות'. כאשר הנאצים ראו שמצבם אבוד, לקחו רבבות אנשים ממחנות ההשמדה, והכריחו אותם ללכת ברגליהם עשרות קילומטרים, כמעט ללא אוכל ומים. רוב רובם גוועו ברעב או מחוסר אונים.
לאחר שניצל הרהר רבי ברוך: "מה היה קורה אילו נשארתי בקבוצה שהלכה ימינה, הלא על רגלי החולה לא הייתי מחזיק מעמד אפילו חצי יום!... בסיכומו של דבר ההשתדלות בדרך הטבע אינה קובעת, אלא רצונו של מי שאמר והיה העולם, שיכול להפוך ברגע חיים למוות ומוות לחיים".
על פי הספר 'במעלות קדושים וטהורים' מאת הרב חנניה צ'ולק
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













