ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
כשראה יוחאי כי אשתו עקרה, עלה בדעתו לגרשה או לישא אישה אחרת בנוסף לה כדי לזכות לבנים. הוא ציווה על שדכן אחד לחפש בשבילו בת טובים צנועה והגונה.
הדבר נודע לאשתו, שברוב ענוותנותה לא אמרה לבעלה דבר. במקום זאת קיבלה על עצמה לצום ולהרבות בתפילות ובצדקה, עד שה' ירחם עליה וישלח לה ישועה. בכל יום הייתה מתחננת לפני הקדוש ברוך הוא בדמעות שיפקוד אותה בזרע של קיימא, וכך תינצל מהגירושין ולא תיכנס אישה אחרת לביתה.
בליל ראש השנה חלם יוחאי חלום מופלא. בחלומו ראה את עצמו עומד ביער גדול מלא אילנות, חלקם רעננים ונותני פירות וחלקם יבשים, והוא נשען על אחד האילנות היבשים. אז נשא עיניו וראה איש בעל מראה נורא הוד נושא על שכמו כד גדול מלא מים. האיש עבר ביער והשקה כמה מהאילנות היבשים, ועל כמה מהם דילג והשאירם יבשים כמות שהם. כאשר הגיע האיש לאילן שעליו נשען יוחאי, הוציא מחיקו צלוחית מלאה מים חיים טהורים, השקה ממנה את האילן ובירך אותו.
בן רגע ראה יוחאי כי מיד שרתה הברכה באותם מים מעטים, והאילן הצמיח שפע של תפוחים גדולים ועסיסיים, וסביבם עלים רעננים נותני ריח טוב למרחוק.
יוחאי התפעם ממראה החלום והקיץ בשמחה, ומיד הזדמן בפיו הפסוק "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה הללויה". הוא מיהר לספר לאשתו על דבר החלום, והוסיף: "לדעתי פתרון החלום פשוט מאוד. היער שראיתי בחלומי הוא העולם, והאילנות שראיתי הם הנשים. האילנות הרעננים המלאים בפירות הם נשים שנותנות פירות ומולידות ילדים, ואילו האילנות היבשים הם הנשים העקרות שטרם זכו ללדת. האיש הגדול שהשקה את האילנות הוא הממונה על ההיריון, והאילנות היבשים שהאיש השקה הם הנשים העקרות שהוחלט בראש השנה בשמיים להושיען ולפקדן בשנה הבאה בזרע של קיימא. לעומתן האילנות היבשים שהאיש דילג עליהם, הם הנשים שנגזר עליהן להישאר עקרות".
"ואת, אשתי היקרה", המשיך יוחאי, "את האילן שעליו נשענתי בחלומי. ומכך שהאיש השקה אותך, סימן שזכית להיזכר לטובה בשמיים, והשקו אותך ממעיין הברכה להוליד בנים צדיקים וחכמים".
"אבל דבר אחד לא הבנתי: מדוע את כל האילנות השקה המלאך מכד המים שהיה על שכמו, ורק את האילן שלנו בלבד השקה מהצלוחית הקטנה שהייתה בחיקו?".
בני הזוג החליטו לפנות לרבם הקדוש, התנא רבי עקיבא, לספר לו את כל פרטי החלום, והוא ברוח קודשו יגלה להם את פתרונו המדויק. במוצאי ראש השנה הלכו בני הזוג יחדיו אל רבי עקיבא, ויוחאי סיפר לו את כל החלום. רבי עקיבא פתר את החלום כפי שפתר יוחאי בעצמו, ואז החל להסביר להם מדוע השקה המלאך את אילנם דווקא מהצלוחית הקטנה ולא מכד המים:
"דע לך יוחאי, כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ואשתך שרה היא מאותן נשים עקרות שאינן יכולות להוליד בשום אופן, אבל ריבוי התפילות והדמעות ששפכה אשתך לפני ה' יתברך, הן אלו שזיכו אותה להפוך מעקרה ליולדת. הצלוחית עם המים הטהורים שראית בחלומך היא הצלוחית שבה אספו את דמעותיה הטהורות של אשתך, ומהן השקו אותה ונתנו לה את היכולת להוליד בנים. בשנה הזאת תזכו, בעזרת השם, להוליד בן שיאיר לישראל בחוכמתו ובמעשיו הטובים", סיים רבי עקיבא.
יוחאי ואשתו הלכו לביתם בשמחה. כעבור זמן מה אכן נפקדה שרה וילדה בן זכר. בלידת הבן התמלא הבית באור מלא הוד שחפף עליו וכל רואיו חשו כי ברכה טמונה בו ויאיר לישראל אור גדול. ביום מילתו עשו הוריו משתה ושמחה וחילקו צדקות לרוב, וקראו שמו בישראל שמעון, על שם ששמע ה' לקול תפילת אמו ובכיותיה.
עוד ביום לידתו נזהרו הוריו לשמור עליו מכל טומאה ולגדלו בקדושה ובטהרה. כאשר הילד החל לדבר, הרגילוהו הוריו לדבר רק דברים שבקדושה. בהגיעו לגיל חמש לקחוהו ללמוד תורה בבתי הלימוד שהעמיד רבן גמליאל בירושלים, והוא היה כמעיין המתגבר, עד שגדל ונעשה לאחד מגדולי התנאים בדורו, הלוא הוא התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
מובא בספר 'נחלת אבות' לרבי יוסף משאש בשם "ספר המעשיות"
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
