ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
כשראה יוחאי כי אשתו עקרה, עלה בדעתו לגרשה או לישא אישה אחרת בנוסף לה כדי לזכות לבנים. הוא ציווה על שדכן אחד לחפש בשבילו בת טובים צנועה והגונה.
הדבר נודע לאשתו, שברוב ענוותנותה לא אמרה לבעלה דבר. במקום זאת קיבלה על עצמה לצום ולהרבות בתפילות ובצדקה, עד שה' ירחם עליה וישלח לה ישועה. בכל יום הייתה מתחננת לפני הקדוש ברוך הוא בדמעות שיפקוד אותה בזרע של קיימא, וכך תינצל מהגירושין ולא תיכנס אישה אחרת לביתה.
בליל ראש השנה חלם יוחאי חלום מופלא. בחלומו ראה את עצמו עומד ביער גדול מלא אילנות, חלקם רעננים ונותני פירות וחלקם יבשים, והוא נשען על אחד האילנות היבשים. אז נשא עיניו וראה איש בעל מראה נורא הוד נושא על שכמו כד גדול מלא מים. האיש עבר ביער והשקה כמה מהאילנות היבשים, ועל כמה מהם דילג והשאירם יבשים כמות שהם. כאשר הגיע האיש לאילן שעליו נשען יוחאי, הוציא מחיקו צלוחית מלאה מים חיים טהורים, השקה ממנה את האילן ובירך אותו.
בן רגע ראה יוחאי כי מיד שרתה הברכה באותם מים מעטים, והאילן הצמיח שפע של תפוחים גדולים ועסיסיים, וסביבם עלים רעננים נותני ריח טוב למרחוק.
יוחאי התפעם ממראה החלום והקיץ בשמחה, ומיד הזדמן בפיו הפסוק "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה הללויה". הוא מיהר לספר לאשתו על דבר החלום, והוסיף: "לדעתי פתרון החלום פשוט מאוד. היער שראיתי בחלומי הוא העולם, והאילנות שראיתי הם הנשים. האילנות הרעננים המלאים בפירות הם נשים שנותנות פירות ומולידות ילדים, ואילו האילנות היבשים הם הנשים העקרות שטרם זכו ללדת. האיש הגדול שהשקה את האילנות הוא הממונה על ההיריון, והאילנות היבשים שהאיש השקה הם הנשים העקרות שהוחלט בראש השנה בשמיים להושיען ולפקדן בשנה הבאה בזרע של קיימא. לעומתן האילנות היבשים שהאיש דילג עליהם, הם הנשים שנגזר עליהן להישאר עקרות".
"ואת, אשתי היקרה", המשיך יוחאי, "את האילן שעליו נשענתי בחלומי. ומכך שהאיש השקה אותך, סימן שזכית להיזכר לטובה בשמיים, והשקו אותך ממעיין הברכה להוליד בנים צדיקים וחכמים".
"אבל דבר אחד לא הבנתי: מדוע את כל האילנות השקה המלאך מכד המים שהיה על שכמו, ורק את האילן שלנו בלבד השקה מהצלוחית הקטנה שהייתה בחיקו?".
בני הזוג החליטו לפנות לרבם הקדוש, התנא רבי עקיבא, לספר לו את כל פרטי החלום, והוא ברוח קודשו יגלה להם את פתרונו המדויק. במוצאי ראש השנה הלכו בני הזוג יחדיו אל רבי עקיבא, ויוחאי סיפר לו את כל החלום. רבי עקיבא פתר את החלום כפי שפתר יוחאי בעצמו, ואז החל להסביר להם מדוע השקה המלאך את אילנם דווקא מהצלוחית הקטנה ולא מכד המים:
"דע לך יוחאי, כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ואשתך שרה היא מאותן נשים עקרות שאינן יכולות להוליד בשום אופן, אבל ריבוי התפילות והדמעות ששפכה אשתך לפני ה' יתברך, הן אלו שזיכו אותה להפוך מעקרה ליולדת. הצלוחית עם המים הטהורים שראית בחלומך היא הצלוחית שבה אספו את דמעותיה הטהורות של אשתך, ומהן השקו אותה ונתנו לה את היכולת להוליד בנים. בשנה הזאת תזכו, בעזרת השם, להוליד בן שיאיר לישראל בחוכמתו ובמעשיו הטובים", סיים רבי עקיבא.
יוחאי ואשתו הלכו לביתם בשמחה. כעבור זמן מה אכן נפקדה שרה וילדה בן זכר. בלידת הבן התמלא הבית באור מלא הוד שחפף עליו וכל רואיו חשו כי ברכה טמונה בו ויאיר לישראל אור גדול. ביום מילתו עשו הוריו משתה ושמחה וחילקו צדקות לרוב, וקראו שמו בישראל שמעון, על שם ששמע ה' לקול תפילת אמו ובכיותיה.
עוד ביום לידתו נזהרו הוריו לשמור עליו מכל טומאה ולגדלו בקדושה ובטהרה. כאשר הילד החל לדבר, הרגילוהו הוריו לדבר רק דברים שבקדושה. בהגיעו לגיל חמש לקחוהו ללמוד תורה בבתי הלימוד שהעמיד רבן גמליאל בירושלים, והוא היה כמעיין המתגבר, עד שגדל ונעשה לאחד מגדולי התנאים בדורו, הלוא הוא התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
מובא בספר 'נחלת אבות' לרבי יוסף משאש בשם "ספר המעשיות"
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
