ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ענו כולם: "גם עכשיו אנו מקבלים את התורה".
כשסיפר על כך אחד הצדיקים, שהיה באותו מעמד, הוסיף ואמר: "פסקה זוהמתם כבמעמד הר סיני". (אור הגנוז עמ' 297).
סיפור זה שופך אור גדול על עבודת ה' של ימים אלו, ימי ספירת העומר, כהכנה לקבלת תורה.
אחת השאלות, הנפוצות ביותר ביהדות, היא השאלה בתחילת פרשת בהר – מה עניין שמיטה להר סיני? מדוע דווקא בתחילת הציווי על השמיטה מוזכר שנצטווינו עליה בהר סיני, והלא כל המצוות ניתנו בסיני?
הכלי יקר במקום עונה על כך תשובה ייחודית, המחברת את הנושא לימי ספירת העומר ולסיפור שהבאנו. לדבריו, יש חוט ייחודי המחבר את השמיטה והיובל למעמד הר סיני. בספירת העומר אנו סופרים 49 יום, המתחלקים ל- 7 שבועות, וביום ה- 50, חג השבועות, אנו מגיעים למעמד הר סיני ומקבלים תורה. וכך גם בשמיטה וביובל, אנו סופרים 49 שנים, המתחלקים לקבוצות של 7 שנות שמיטה, והשנה ה- 50 היא שנת היובל.
הכלי יקר מוסיף ומוצא נקודת דמיון נוספת בין היובל ומעמד הר סיני, שכשם שביובל תוקעים בשופר לבשר דרור לכל העבדים והקרקעות, כך מתן תורה הוא "זמן משיכת היובל לקרוא דרור וחופשי לכל ישראל, חירות על הלוחות".
יש אנשים שקבלת התורה בשבילם היא כפיית הר כגיגית. הם מסתכלים על המציאות מהצד הגשמי החיצוני שלה, ולכן נדמה להם שהתורה ומצוותיה אינם מתאימים להם, והחיבור אליה הוא חיבור כפוי וזר. אך האמת היא, כפי שהבינו ישראל בשעה שצעקו מבחירה: "נעשה ונשמע", שהתורה מתאימה לנו, כי היא מתאימה לעיקר מהותנו, לנשמתנו האלוקית. וכפי שאמרו חז"ל: "חרות על הלוחות – חירות על הלוחות", שהתורה מוציאה אותנו לחירות. (המהר"ל מוסיף ומבאר, שגם כפיית ההר כגיגית לא הייתה כפייה, אלא חלק מהתהליך שהעיד על כך שהתורה מתאימה לישראל ואכמ"ל).
כדברי רבי יהודה הלוי: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חפשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו, חלקי ה' אמרה נפשי".
מטבע הדברים, מי שקבלת התורה בשבילו היא תהליך של כפייה חיצונית, ירצה לברוח ולהתנער מהעניין, שהרי אדם לא אוהב שכופים עליו. זה חלק מהשורש הרוחני לחטא העגל, כשחטאו מיד אחרי מעמד הר סיני. עניין זה מתבטא בזוהמת הגוף, כי אדם שמרגיש שהתורה נכפתה עליו, הוא אדם שרואה בגוף את עיקר מהותו, ולכן גופו נשאר ירוד וטמא. לכן, בחטא העגל שבה זוהמת הגוף לישראל (גמרא ע"ז). התיקון לאותו חטא יבוא כשנפנים שהנשמה היא עיקר מהותינו והגוף טפל לה, ממילא עבודת ה' היא החירות האמיתית, ואז נתרומם ונזדכך ותפסיק זוהמת גופינו.
כידוע, בכל חג מאיר מחדש המאורע הקדמון שקרה באותו חג. אמור מעתה, שספירת העומר הוא הזמן שבו אנו עוברים תהליך פנימי לקראת יציאתנו לחירות פנימית בחג מתן תורה. לפיכך, רבי מנדלי מרימנוב, העביר את תלמידיו במסלול של בחירה מחדש בתורה, כדי שיפנימו שהיא החירות האמיתית, וכשזכו לכך פסקה זוהמתן.
ויהי רצון שנזכה גם אנו לעלות ולהזדכך בימי הספירה, עד שנחוש בחג השבועות שהתורה מבטאת את חרותינו, והיא החופש להמריא אל על!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















