בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש ויקרא
  • בהר
undefined
3 דק' קריאה
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' " (ויקרא כה, א-ב).
בהכרזה זו נוצר הקשר העמוק בין מעמד מתן תורה בהר סיני, לארץ ישראל וקדושתה. קשר זה הודגש בשאלתם של חז"ל במדרש ההלכה:
"מה ענין שמיטה אצל הר סיני? (ספרא בהר פרשה א עד אות א וכן מובא ברש"י על אתר).
אנו נמצאים בימים אלה במלחמה על חיינו בארץ ישראל, במדינת ישראל העצמאית, בהכנות לקראת ציון שחרור ירושלים, לקראת חג השבועות וקבלת התורה. נחדד את הדברים וננסה להבין על מה אנחנו נלחמים? למה העצמאות חשובה גם מבחינה רוחנית? ומה משמעות החיים היהודים המלאים בארצנו?
המפגש הלאומי היחיד בתולדות האנושות בין עם ישראל ובורא עולם, התרחש במעמד הר סיני. מפגש שלא היה כדוגמתו ולא יהיה, בתולדות האנושות (כוזרי). התורה שניתנה בהר סיני, לכאורה בשום מקום - במדבר, מחייבת אותנו בכל זמן ובכל מקום. המצב האידאלי הוא עבודת השם דווקא בארץ ישראל ודווקא במדינה יהודית ריבונית. כך נוצר החיבור שאין לנתקו, של כללותיו ופרטיו, בין הר סיני וארץ הקודש.
השמיטה והיובל מבטאים את קדושת הארץ, הבאה לידי ביטוי במצוות השמיטה. החול בארץ ישראל גם הוא קודש ועבודת האדמה בארץ היא עיסוק בקודש, כמאמרו המפורסם של ה"חתם סופר":
"מצוה משום יישוב ארץ ישראל להוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ... וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכא נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה".
לדבריו של גדול בישראל זה, עבודת החקלאות בארץ ישראל שקולה כנגד מצוות הנחת התפילין, שהם בוודאי קדושים. ממשיך החת"ם סופר ומרחיב את חידושו:
"ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה" (חדושים על מסכת סוכה דף לו ע"א).
בדברים אלה חידוש עצום. כל פעולה שמשמעותה פיתוחה של ארץ ישראל מבחינה מדעית, מבחינה כלכלית תעשייתית וטכנולוגית, וגם מבחינת פיתוח סביבתי של רשת התחבורה ושימור הסביבה, למצווה יחשבו. (החת"ס ניחן ביכולת מדהימה של חזון שבאה לידי ביטוי בהרבה מכתביו). החת"ס בדבריו רמז לכך שסימן הגאולה המובהק המובא בספר יחזקאל: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל לו, ח) שנדרש בידי חז"ל: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' " (סנהדרין דף צח ע"א), יבוא לידי ביטוי לא רק בפריחה חקלאית, אלא גם בפיתוח בכל התחומים במובנם הרחב, כפי שמתרחש בחסדי השם מול עינינו. היינו כחולמים!
למצוות היובל, הקשורה בטבורה למצוות השמיטה, גם פן נוסף.
הנחת היסוד של מצווה זו היא שהחיים הציבוריים הכלכליים במדינה היהודית, מתנהלים על פי חוקי התורה. רפורמה אגררית כמו מצוות היובל, תלויה בקיומה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, ודווקא שם.
עצמאות היא מרכיב חשוב מבחינה תורנית נוספת. חז"ל לימדונו:
"שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, ...ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'" (סנהדרין דף כ ע"ב).
העמדת מלך היא מצווה ראשונה, משמעותה מדינה יהודית עצמאית. בלי מלך אי אפשר להקים צבא ולהילחם. רק אז אפשר להתקדם לבניין בית המקדש. כך היה גם בימי דוד. רק אחרי שדוד הכריז על הקמת מדינה יהודית עצמאית (שמו"ב פרק ו), אפשר היה לפתוח בהכנות לבניין בית המקדש (שם פרק ז).
יום ירושלים הוא חלק בלתי נפרד מסדרת ימי התקומה העוסקים בעצמאות מדינת היהודים ומשמעותה הרוחנית. הקב"ה גלגל את הדברים כך שכל המועדים הללו מצוינים בין פסח לשבועות: יום הזיכרון לשואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר - המציין את פועלם של רבי עקיבא ורשב"י בהקמת צבא יהודי והניסיון לחדש את עצמאות ישראל, וכמובן יום ירושלים המציין את שחרורם של ירושלים ומרחבי ארץ ישראל.

הבה נתפלל לסיום המלחמה על עצמאותנו, בהשמדת הרשע החמאסי,
בשחרור החטופים, בהחלמת הפצועים ובנחמת המשפחות השכולות.
נתפלל להמשך חיזוקה של מדינתנו בשותפות כל חלקי החברה היהודית בישראל.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il