ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם יש איסור אונאה במכירת קרקע או בהשכרת דירה?
איסור אונאה. אסור למוכר או לקונה להונות את חברו, שנאמר: וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו (כאן), בין שנתאנה הלוקח ובין שנתאנה המוכר (ברייתא בבא מציעא נא א; המקח והממכר לרב האי גאון שער לה, הלכות ומשפטי ההונאה; רמב"ם מכירה פי"ב ה"א; טור ושולחן ערוך חושן משפט רכז). ולא יאמר שמא שוה כך וכך במקום פלוני, או שמא לזמן פלוני ישוה כך, כי אין במקח אלא מקומו ושעתו (רבינו ירוחם נתיב ט ח"ב, הובא בבית יוסף). ואף על פי שכבר הזהירה התורה באיסור גזל, ואונאה בכלל גזל היא (עי' טור חו"מ רכז וב"ח ופרישה וסמ"ע שם), הוסיפה והזהירה באיסור אונאה, שלא נאמר כיון שלא לקח בעל כרחו של הנותן, וגם הוא דרך מקח וממכר, מותר (ב"מ סא א).
שלשה שיעורים אמרו באונאה: קנה ומחזיר את האונאה, נקנה המקח, ובטל המקח (ב"מ נ ב) -
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
56 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- האתרוג
57 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אונאה
58 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הקדש לבית המקדש
טען עוד
(ב) אונאה פחות משתות כל שהוא - נקנה המקח, ואינו חייב להחזיר את האונאה (ב"מ נ ב), שכל פחות משתות דרך הכל למחול (רמב"ם מכירה פי"ב ה"ג; טוש"ע שם ב).
(ג) היתה האונאה יתירה על השתות אפילו פרוטה אחת - המקח בטל, והמתאנה יכול להחזיר החפץ (רמב"ם שם ה; שו"ע שם ד).
באונאה פחות משתות, שאינו חייב להחזיר האונאה, נחלקו ראשונים: החינוך (מצוה שלז) סובר שהוא מותר לכתחילה, לפי שהתירו חכמים לתגר להשתכר מפני תיקון הישוב, כדי שימצאו בני אדם צרכיהם. אבל הרמב"ן (ויקרא שם) סובר שאסור וגם עובר בלאו. ועוד כתב הרמב"ן, שאף בדברים שהמקח בטל משום מקח טעות, כגון שהונה את חברו במדה או במשקל, עובר בלאו.
בקרקע. הקרקעות אין להן אונאה (משנה ב"מ נו א; תורת כהנים פרשת בהר), שנאמר: אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ - דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינן מטלטלים (תו"כ שם; ברייתא ב"מ נו ב). והחינוך (שם) הסביר הטעם, לפי שדרך בני אדם למחול בקרקעות, שקרקע שוה כל כסף שבעולם. וכשם שאין אונאה במכירת קרקעות, כך אין אונאה בשכירות קרקע (רמב"ם מכירה פי"ג הי"ד על פי ב"מ שם; טוש"ע רכז לב), אף על פי שיש אונאה בשכירות כלים או בהמה (ב"מ נו ב; רמב"ם שם הי"ז; טוש"ע שם לה).
אף על פי שאין אונאה בקרקעות אפילו ביותר משתות, דעת הרמב"ן (כאן) והשיטה מקובצת (בבא בתרא עז ב) בשם רבנו יונה, שעוברים בהם בלאו של אונאה. והוסיף החינוך (שם) שאפילו לסוברים שבפחות משתות מותר להונות, מודים בקרקעות שאסור ועובר בלאו, שהרי עיקר האזהרה בתורה בקרקע אמורה. אבל דעת התוספות (ב"מ סא א ד"ה אלא) שכיון שנתמעטו מדין אונאה, אינו עובר בלאו, ואין בו איסור.
וכן נחלקו אם יש ביטול מקח בקרקעות באונאה מרובה:
(א) לפי דעה אחת ברי"ף (ב"מ נז א) ר' אמי ור' יוחנן (שם) סוברים שמיותר משתות ולמעלה יש להן ביטול מקח.
(ב) דעת ר' יוחנן בירושלמי (כתובות פי"א ה"ד) שעד מחצית דמי המקח אין להם אונאה; אבל ממחצית ולמעלה, כגון שוה מאה במאתים או שוה מאתים במאה, המקח בטל (וכן הביאו המגיד משנה פי"ב ה"ח בשם הגאונים, והרא"ש שם, בשם רבנו תם).
(ג) התוספות (ב"מ נז א וב"ק יד ב), היראים (השלם סי' קכז) והרמ"א (רכז כט) בשם יש אומרים כתבו, שדווקא ביותר ממחצית יש ביטול מקח.
(ד) הרי"ף במסקנתו פסק כרב נחמן, הסובר שאפילו מכר שוה אלף בדינר אין להן אונאה, וכן דעת ריש לקיש בירושלמי (שם). וכן פסקו הרמב"ם (פי"ג ה"ח), המחבר בשולחן ערוך (חו"מ רכז כט) והש"ך (סי' סו ס"ק קכב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
