ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם יש איסור אונאה במכירת קרקע או בהשכרת דירה?
איסור אונאה. אסור למוכר או לקונה להונות את חברו, שנאמר: וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו (כאן), בין שנתאנה הלוקח ובין שנתאנה המוכר (ברייתא בבא מציעא נא א; המקח והממכר לרב האי גאון שער לה, הלכות ומשפטי ההונאה; רמב"ם מכירה פי"ב ה"א; טור ושולחן ערוך חושן משפט רכז). ולא יאמר שמא שוה כך וכך במקום פלוני, או שמא לזמן פלוני ישוה כך, כי אין במקח אלא מקומו ושעתו (רבינו ירוחם נתיב ט ח"ב, הובא בבית יוסף). ואף על פי שכבר הזהירה התורה באיסור גזל, ואונאה בכלל גזל היא (עי' טור חו"מ רכז וב"ח ופרישה וסמ"ע שם), הוסיפה והזהירה באיסור אונאה, שלא נאמר כיון שלא לקח בעל כרחו של הנותן, וגם הוא דרך מקח וממכר, מותר (ב"מ סא א).
שלשה שיעורים אמרו באונאה: קנה ומחזיר את האונאה, נקנה המקח, ובטל המקח (ב"מ נ ב) -
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
56 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- האתרוג
57 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אונאה
58 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הקדש לבית המקדש
טען עוד
(ב) אונאה פחות משתות כל שהוא - נקנה המקח, ואינו חייב להחזיר את האונאה (ב"מ נ ב), שכל פחות משתות דרך הכל למחול (רמב"ם מכירה פי"ב ה"ג; טוש"ע שם ב).
(ג) היתה האונאה יתירה על השתות אפילו פרוטה אחת - המקח בטל, והמתאנה יכול להחזיר החפץ (רמב"ם שם ה; שו"ע שם ד).
באונאה פחות משתות, שאינו חייב להחזיר האונאה, נחלקו ראשונים: החינוך (מצוה שלז) סובר שהוא מותר לכתחילה, לפי שהתירו חכמים לתגר להשתכר מפני תיקון הישוב, כדי שימצאו בני אדם צרכיהם. אבל הרמב"ן (ויקרא שם) סובר שאסור וגם עובר בלאו. ועוד כתב הרמב"ן, שאף בדברים שהמקח בטל משום מקח טעות, כגון שהונה את חברו במדה או במשקל, עובר בלאו.
בקרקע. הקרקעות אין להן אונאה (משנה ב"מ נו א; תורת כהנים פרשת בהר), שנאמר: אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ - דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינן מטלטלים (תו"כ שם; ברייתא ב"מ נו ב). והחינוך (שם) הסביר הטעם, לפי שדרך בני אדם למחול בקרקעות, שקרקע שוה כל כסף שבעולם. וכשם שאין אונאה במכירת קרקעות, כך אין אונאה בשכירות קרקע (רמב"ם מכירה פי"ג הי"ד על פי ב"מ שם; טוש"ע רכז לב), אף על פי שיש אונאה בשכירות כלים או בהמה (ב"מ נו ב; רמב"ם שם הי"ז; טוש"ע שם לה).
אף על פי שאין אונאה בקרקעות אפילו ביותר משתות, דעת הרמב"ן (כאן) והשיטה מקובצת (בבא בתרא עז ב) בשם רבנו יונה, שעוברים בהם בלאו של אונאה. והוסיף החינוך (שם) שאפילו לסוברים שבפחות משתות מותר להונות, מודים בקרקעות שאסור ועובר בלאו, שהרי עיקר האזהרה בתורה בקרקע אמורה. אבל דעת התוספות (ב"מ סא א ד"ה אלא) שכיון שנתמעטו מדין אונאה, אינו עובר בלאו, ואין בו איסור.
וכן נחלקו אם יש ביטול מקח בקרקעות באונאה מרובה:
(א) לפי דעה אחת ברי"ף (ב"מ נז א) ר' אמי ור' יוחנן (שם) סוברים שמיותר משתות ולמעלה יש להן ביטול מקח.
(ב) דעת ר' יוחנן בירושלמי (כתובות פי"א ה"ד) שעד מחצית דמי המקח אין להם אונאה; אבל ממחצית ולמעלה, כגון שוה מאה במאתים או שוה מאתים במאה, המקח בטל (וכן הביאו המגיד משנה פי"ב ה"ח בשם הגאונים, והרא"ש שם, בשם רבנו תם).
(ג) התוספות (ב"מ נז א וב"ק יד ב), היראים (השלם סי' קכז) והרמ"א (רכז כט) בשם יש אומרים כתבו, שדווקא ביותר ממחצית יש ביטול מקח.
(ד) הרי"ף במסקנתו פסק כרב נחמן, הסובר שאפילו מכר שוה אלף בדינר אין להן אונאה, וכן דעת ריש לקיש בירושלמי (שם). וכן פסקו הרמב"ם (פי"ג ה"ח), המחבר בשולחן ערוך (חו"מ רכז כט) והש"ך (סי' סו ס"ק קכב).

איך ללמוד גמרא?

אנחנו קודש למענך

איך עושים קידוש?

למה תוקעים בשופר בראש השנה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

הלכות שטיפת כלים בשבת

האם מותר לפנות למקובלים?

איך ללמוד אמונה?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















